בין שלל הסעיפים שמכיל חוק מערך הגיור שעבר היום (ראשון) בוועדת שרים לענייני חקיקה, ישנו סעיף שמדגיש כי החוק לא משנה את המעמד של גיורים שנעשו עד היום שלא נעשו דרך מערך הגיור.
מדובר בסעיף 29(ב) ל"חוק מערך הגיור, התשפ"ב -2022", בו נכתב כי "אין בהוראות חוק זה כדי לשנות את המצב המשפטי הקיים ערב תחילתו של חוק זה לעניין נפקותו של גיור שלא נעשה במערך הגיור".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) כבר פירש את כוונתו של הסעיף הזה כשאמר לאחר שאושרה הצעת החוק בוועדת השרים: "החוק כולל סעיף השומר על ההכרה בגיורים הלא אורתודוכסים כפי שנקבע בפסיקות בג"ץ השונות בסוגיית 'מי הוא יהודי'. נבטיח שלא תהיה פגיעה עתידית בעיקרון זה".
לפני כשנה בג"ץ פסק פסיקה דרמטית, לאחר דיון משפטי של למעלה מעשור, בה הוכרו לראשונה לעניין חוק השבות גיורים רפורמים שנעשו במדינת ישראל.
השר לשירותי דת מתן כהנא, אז ח"כ במפלגת ימינה, כינה את הפסיקה הזאת "תהום". הוא הפנה את האצבע המאשימה "באופן ברור אל הפוליטיקאים החרדים ומי שיישר איתם קו". לטענתו, שתיקתו של המחוקק והכשלת "מתווה ניסים" הם אלו שגרמו לבג"ץ לפעול באופן אקטביסטי ולהכיר בגיורים הלא אורתודוקסים לעניין חוק השבות.
"אני כבר שנה מתריע על זה", הוא אמר אז. "מי שנלחם במתווה ניסים הוליך אותנו בעיניים פקוחות לתוך התהום הזו של קבלת גיורים רפורמים במדינת ישראל. אני כבר שנה מכתת את רגלי והולך לגדולי רבני הציונות הדתית והם אומרים לי כל פעם שהדרך למנוע גיורים רפורמים היא לקדם את מתווה ניסים".
והנה, לא חלפה שנה, והמחוקק מבקש להעביר חוק שמבסס את מעמדם של הגיורים שנערכו שלא דרך מערך הגיור, שהוכרו עד עתה רק במסגרת פסיקה אקטביסטית.
מלשכת השר כהנא נמסר: "לראשונה בתולדות ישראל נכתב בחוק(!) שהגיור ייעשה ע"פ דין תורה.
זהו הישג כביר שאף קואליציה לא הצליחה להשיג מעולם. את הטענות כלפי הכרה בגיורים פרטיים (חרדים ורפורמים) יש להפנות לסמוטריץ ודרעי שהכשילו כל פשרה בעבר שהייתה מקנה בלעדיות לגיור האורתודוקסי.
את כל הטעויות שלהם לא נתקן כעת. אנחנו מתקנים את הגיור מכאן ולהבא".