מכון צומת מוכר כמי שיודע לחקור, להבין, לתכנן ולהנגיש פתרונות הלכתיים־טכנולוגיים לאתגרים הניצבים בפני מדינה יהודית מתפתחת. אלא שאם בתחילת הדרך היה מדובר בפתרונות מערכתיים למוסדות ציבוריים ולאוכלוסיות של בעלי מוגבלויות ועוד, הרי שכיום הטכנולוגיה המתפתחת נכנסת לכל בית ובית ונוגעת בחיי היומיום של כלל הציבור שהשבת חשובה לו.
כך למשל, המגורים בבניינים רבי קומות מצריכים מציאת פתרונות לשלל סוגיות. אם בעבר היו תשתיות הבניין, תשתיות פיזיות הנדסיות ונטולות אלקטרוניקה, עולם הבניה התפתח ולמד לעשות שימוש באמצעים אלקטרוניים רגישים וחכמים לטובת התייעלות, חסכון באנרגיה והתגברות על מגבלות טכניות שונות, "וככל שהבניין גבוה יותר, הוא יושב על תשתיות מורכבות וטכנולוגיות יותר", מסביר הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, את עיקר האתגר. "למשל כיום בבניין מעל תשע קומות יש פיר אשפה. תמו הימים בהם אנשים יורדים עם שקית זבל מטפטפת במדרגות עד לחדר האשפה. היום הדייר זורק את שקית הזבל לפיר בנוי", הוא מסביר. "אלא שבבניינים גבוהים הפתח של פיר האשפה אלקטרוני ובעל חיישנים. למה? כי פעם בכמה זמן פועל בפיר מעין שואב אבק שיונק את הלכלוכים מהצדדים שלא יצטברו שם מזהמים וריח רע. בזמן היניקה ננעלות דלתות הפיר כדי לוודא שלא נשאב פנימה גם חלילה ילד, שרצה בדיוק לזרוק את הפח. כמו כן, דוחס האשפה בתחתית הפיר עובד רק כתוצאה מזריקת שקית ולא באופן סטטי כל הזמן. ומה עושים בשבת?", הוא מחדד.
במכון צומת מפתחים ומאשרים פתרונות בחשיבה על נוחות מרבית בהתאם להלכה גם בשבת וגם ביום חול. "הטכנולוגיה היא מתנה שניתנה לנו משמיים כדי לאפשר לנו שימוש נח ונכון בעולם הזה", מסביר הרב מנחם פרל את תפיסת העולם המניעה את צוותי המכון במציאת ההתאמות. "ההלכה היא שמורה לנו את הדרך הנכונה בה יש לעשות שימוש באמצעים הטכנולוגיים השונים. באילו דרכים, לאילו מטרות, באילו תנאים, מתי ואיך? צוותי המכון לוקחים בחשבון גם פרמטרים של חסכון באנרגיה, פרקטיות של תפעול המכונות, נוחות משתמש ומינימום בלאי מיותר למכונות".
הטכנולוגיה מסתתרת מאחורי הקירות
הדס קרמר, מנכ"לית מכון צומת להלכה ולטכנולוגיה ,מתארת את הנחיצות במציאת פתרונות בעולם הנדל"ן: "אנחנו מקבלים פניות רבות מרוכשים שרכשו את דירות חייהם והשקיעו בהן ממון רב ופתאום הם מתוודעים למערכות החשמליות המתחזקות את תשתיות הבניין. אלו שאלות שרוכשים לא יודעים אפילו לשאול בתהליך הקניה. מעלית שבת נכנסה לתודעה של הציבור, אבל היום יש אינסוף מערכות חשמליות בבניין והן מסתתרות מאחורי הקירות. כשגדלנו התפקיד שלי בבית היה לכבות את האור במקרר לשבת, היה סממן חיצוני ברור ונראה לפעילות של המקרר בשבת. היום להוציא את המנורה לא מספיק כי חיישני הדלת משפיעים על פעולות רבות נוספות בתוך המקרר. כך גם בדירה- פעילות האדם משפיעה על הרבה מעבר למה שאפשר לחוש בחושים. וכפי שהגדיר הפוסק של המכון, הרב יעקב אריאל: היום זה בדיעבד ועוד שנתיים כל ילד ידע איך זה עובד", מצביעה קרמר על האתגר.
קרמר מדגישה כי כדאי לשים לב להבדל בין אירוח חד־פעמי בבית מלון שבו אפשר אולי להתפשר בדיעבד ובין דירת קבע שבה גרים לאורך כל ימות השנה: "כאשר אדם הולך להתארח בבית מלון באופן חד פעמי הוא ימצא פתרון זמני לאותו האירוח, לעומת זאת בבית שאדם משקיע בו את מיטב כספו וגר בו בכל השנה, כדאי שיברר את הדברים מראש וימצא להם פתרון של לכתחילה ולא ייכנס לאיסורי דרבנן. אנשים משקיעים מחשבה, תכנון ומשאבים רבים בהתאמת הבית לצרכיהם הגיע הזמן שגם הצרכים ההלכתיים יכנסו לרשימת הצרכים שאנשים מתכננים ובוחנים מראש. אנשים משקיעים שעות בתכנון מטבח פרקטי או לחילופין בהתאמות בטיחות ונגישות לנכים שהם שינויים הרבה יותר יקרים מלהכין את הבית לשבת מבחינה טכנולוגית. תכנון מראש חוסך את העלות והמורכבות המשפטית והטכנית. התקנה של מערכת שמותאמת לבניין במהלך הבנייה הרבה יותר קלה מהתקנת מערכת אחרי שהבניין כבר נמסר לרוכשים. זו פרוצדורה אחרת לגמרי מבחינה תפעולית וכלכלית", היא מבהירה.
הרב פרל מבקש לחזק את האג'נדה התומכת בשימוש בטכנולוגיה ולא התנזרות ממנה. "יש גישה שאומרת 'בואו נחייה כמו סבא וסבתא שלנו, נשתמש במינימום טכנולוגיה ביום חול ובטח בשבת'. לעומתם, אנחנו אומרים: התורה היא תורת חיים. תשתמשו בטכנולוגיה ובמדע שיש לקיום ולנוחות החיים. המכון מאפשר התאמות של התשתיות לשבת כך שתהיינה לא רק מותרות מבחינה הלכתית לכתחילה, אלא ישמשו גם את עונג השבת". הרב פרל מדגים: "פעם בחדרי המדרגות היית צריך ללחוץ על כפתור להדלקת אור אבל היום האור נדלק לבד באמצעות חיישנים שונים המושפעים ישירות מכניסת אדם לחלל החדר. מדובר בפעולה שהאדם רוצה בה וצריך אותה כדי לא להיתקל בחושך בחדר המדרגות. אבל מה עושים בשבת? באופן פשוט ניתן לנטרל את החיישן לפני השבת ולהשאיר את האור קבוע ודולק כל השבת. אבל יש גם פתרונות זולים וטובים יותר כגון שימוש בשינוי זרם. הפעלה קבועה של מנורת לד בעוצמה של 5 וואט בלבד שמתגברת בעקבות מעבר של אדם וזיהוי של החיישן ל-10 וואט. כך נשמר החיסכון באנרגיה יחד עם שימוש בתאורה טובה. מבחינה הלכתית הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, הפוסק המרכזי בענייני טכנולוגיה, התיר את הפתרון הזה לכתחילה היתר גמור. לעומתו הרב קנייבסקי זצ"ל היה אוסר שימוש בשינוי זרם באופן גורף. על פי תשובת הרב ואזנר זצ"ל (בשבט הלוי חלק ט, תשובה ס"ט) 'דבר שלא מתכוון ולא ניחא ליה אפילו שהוא פסיק רישא', מותר. בטח במצב המתואר כאן כשמדובר על נורת לד שהדלקה שלה איננה נחשבת אש, והאדם לא סוגר מעגל חשמלי אלא רק משנה את עוצמת הזרם, הדבר מותר" הרב פרל מדגיש את החשיבות בכך שהציבור ייחשף למידע הקיים. זהו הפתרון האידיאלי, הוא מבהיר. "הקמנו אתר עם כל המידע הרלוונטי כדי לעורר על הקיים".
תן למומחים לעבוד בשביל השקט שלך
הטכנולוגיות מתקדמות בקצב מסחרר, מכון צומת רואה כמשימה לאומית את הצורך בעמידה והתעדכנות במיטב הטכנולוגיות ודיון הלכתי מעמיק יחד עם גדולי רבני הציבור ומענה מקצועי למפגשים שמצריכים התייחסות הלכתית בעקבות ההתפתחויות. לדוגמא אחד התחומים שמכון צומת הפך למזוהה איתו ומסמן הצלחה הלכתית־טכנולוגית במרחב הציבורי הוא מעליות השבת. לפי החוק במדינת ישראל, אם יש יותר ממעלית אחת בבניין מגורים, הרי שחייבים להתקין בו מעלית שבת. בבניינים אלו בין שליש לחצי מהמעליות שמותקנות בארץ מאושרות ומושגחות על ידי מכון צומת. "אין חוק שמחייב לעבור דרך מכון צומת כדי לקבל הגדרה של מעלית שבת ויש יבואנים שמתקינים מעלית בעצמם ומגדירים אותה כך. הם דואגים שתראה כמעלית שבת, שתעלה קומה ותעצור, אני לא יודע אם בודקים מעבר לזה, כי אנחנו בהפעלת מעליות שבת בודקים 15 פרמטרים", מציין הרב מנחם פרל. "חשוב לבדוק את הפנים הנסתר של המכשירים ואת טכנולוגיות השקילה והבטיחות שנסתרות מהעין ומתעדכנות כל הזמן ולא להסתפק בהצהרה של מתקין המעליות".
***