חנוקוגלו הוא שם שלא שוכחים בקלות, שם לחלק מאתנו הוא מוכר כשם משפחתו של מי שכיהן כיו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני בזמן ההפגנות הסוערות נגד הסכמי אוסלו. פרופסור ישראל חנוקוגלו היה פעיל גם בבחירות האחרונות כמועמד מספר עשר ברשימת 'חרות' לכנסת, אך לא מעבר לכך. היום הוא משמש כראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית, מחלקה ייחודית שהקים יחד עם חבריו במכללת יהודה ושומרון באריאל. ישראל (כך הוא מבקש שאקרא לו) טוען כי במסגרת תפקידו זה הוא תורם באופן משמעותי יותר למדינה מאשר בפוליטיקה. ישראל עשה את שנות ילדותו באיסטנבול שבתורכיה. הוא היה ילד יהודי יחיד בתוך בית הספר, ואת התודעה היהודית והציונית ספג בבית, מהורים שחלמו לעלות לישראל. משבגרו הילדים וישראל נסע ללמוד את כיתה י"ב בארצות הברית במסגרת משלחת של תלמידים מצטיינים מתורכיה, הגשימו ההורים את משאלתם והצטרפו לשאר בני המשפחה, שעלו לישראל כבר עם קום המדינה. דודו של ישראל נפל במלחמת השחרור, וכך, הוא מסביר, החיבור והאהבה לעם ולארץ קיימים במשפחתו באופן טבעי. ממכון ויצמן למקום בלי כביש את הקריירה האקדמית שלו החל ישראל בטכניון, שם היה מרצה בכיר. לאחר מכן עבר למכון ויצמן, שם גם זכה בפרס לובל ובפרסים נוספים וקיבל את התואר 'פרופסור חבר'. לאחר הסכמי אוסלו גמלה בלבו ההחלטה לעזוב את המכון היוקרתי וללכת למקום לא מבוסס, כדי לחזק את ההתיישבות היהודית ביש"ע. "הרמתי טלפון לד"ר יעקב אשל מהמכללה, שהיה אז ראש מכון המחקר", הוא משחזר, "ואמרתי שאני רוצה לבוא לראות. לקחתי גם את מי שעשה אצלי פוסט-דוקטורט במכון ויצמן, כי חשבתי שאולי אסחוב אותו אתי, אבל כשהגענו לכאן בפעם הראשונה לא היו אפילו כבישים. עברנו על דרך עפר כדי לעלות לקמפוס. הוא ירד מהרעיון ואני נשארתי, כבר כמעט 10 שנים". עבור מי שעובר ממקום כה מכובד למכללה לא ידועה מדובר בסוג של התאבדות מקצועית. "ידעתי שתהיה פשרה מסוימת בעבודתי, כי לא יהיו לי כל השירותים שישנם במכון ויצמן. אבל אם אני מסתכל על הקריירה שלי, אין ספק שאני עדיין יוצר ומפרסם מאמרים באיכות טובה. רק שבמקום לפרסם 4-3 מאמרים בשנה, אני מפרסם 3-2 מאמרים. לעומת זאת, ההרגשה שיש לי בזה שאני מפתח כאן את האזור שווה הרבה יותר מפרסום מאמר נוסף בשנה, אין בכלל מה להשוות. "בנוסף, מכיוון שיש כאן לימודים לתואר ראשון אני מרגיש שאני מעורב בחינוך של דור חדש, וזה שוב, הרבה יותר ממה שאפשר לעשות בקבוצה מצומצמת של דוקטורנט אחד או שניים במכון ויצמן". לא לוותר על המסר ישראל בהחלט אינו מרגיש רק כמרצה שתפקידו להעביר מידע לתלמידיו, אלא גם כמחנך, דבר שאינו מובן מאליו בתחום האקדמיה. הוא מתמיד בגישה שלו ומתעקש להעביר את מה שהוא מגדיר כ"מסרים לאומיים, חינוכיים ומוסריים", למרות הערות מסטודנטים וממרצים עמיתים. איך אתה רואה את תפקידך כמחנך? "הדבר הראשון והמרכזי חייב להיות הצד המקצועי, כי אם אין מצוינות כל השאר אינו שווה. העניין הזה מתחזק מכיוון שאנחנו נמצאים במקום שנתון בוויכוח ציבורי, ולכן אנחנו חייבים להיות יותר טובים ויותר מקצועיים. נקודה נוספת היא הדרך שבה מעבירים את החומר: אם אתה מדבר על המולקולות כעובדות יבשות ואתה לא מעביר להם את ההתלהבות שלך, את הכיוונים ההיסטוריים של ההתפתחות של התחום וגם ההיבטים העתידיים מבחינת החשיבות שלהם בתחומי הרפואה המחקר הבסיסי והטכנולוגי, למעשה לא עשית כלום. כדי שהם יצליחו אתה חייב להפוך אותם להיות בעלי עניין ואינטרס אישי חזק. אם זה לא יתבטא בהרצאות, זה ייהפך סתם למשהו יבש, ואז אפשר לקחת ספרים ולקרוא לבד". בהרצאות שלך אתה נותן ביטוי גם לראייתך האידיאולוגית? "הראייה האידאולוגית נכנסה פעמים בודדות, כשהיו פיגועים קשים. ואז עשיתי לעצמי חשבון נפש ואמרתי: 'אני עכשיו עומד להיכנס לכיתה, ואני יודע שיש בה כמה תלמידים שהם שמאלנים מוצהרים. אני חייב להגיד מה שחייבים להגיד בזמן שעם ישראל בוכה'". מה חייבים להגיד? "שהאירועים האלו קשים מאוד ואסור לנו לשתוק ולא להזכיר אותם כשהם מתרחשים". גורמים בהנהלה של המכללה העירו לישראל שהוא אינו צריך לערב את הנושא האידיאולוגי בהרצאותיו, אולם הוא עמד על דעתו בשקט ובתקיפות: "באירוע הספציפי עליו אנחנו מדברים נרצחו 20 אנשים בירושלים, ומאוחר יותר התברר שאחד מהם היה תלמיד של המכללה. שאלתי איזה מסר חינוכי היו מקבלים התלמידים אם הייתי נכנס לכיתה בלי להגיד מילה ומתחיל בפרק שמונה בספר 'לנינג'ר' בביוכימיה? אם אתה שותק כשאחיך וחבריך נרצחים, יש כאן בהחלט מסר שאותו אני לא רוצה להעביר. אני מביע את הצער, ואומר זאת בצורה חריפה". הפרופסור לחוסן מדיני נכונה הטענה שמדענים מתחום המדעים המדויקים נוטים יותר ימינה ואנשי האקדמיה מתחום הרוח נוטים יותר שמאלה? "את השאלה הזאת נשאלתי פעמים רבות כשהייתי יו"ר חוג הפרופסורים, וכל פעם התשובות שלי עוררו זעם אבל כשדברים דומים למה שאמרתי נאמרו על ידי סנטור בארצות הברית אז אמרתי 'זה בסדר, אני לא היחיד שחושב כך'". ומה נהגת לענות? ישראל צוחק. הוא מתחמק ומעדיף להימלט אל העובדות: "מבחינת העובדות היבשות, המצב הוא שרוב חברי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי הם מן המדעים המדויקים. אבל באופן כללי רוב החוקרים מתחום מדעי הטבע הם עדיין ללא דעות, או עם דעות בכיוון השמאל". החתימה על הסכמי אוסלו הביאה את ישראל להצטרף לחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי כשהוקם בשנת 88'. כעבור שנה פנו אליו אנשי החוג והציעו לחבר שזה מקרוב בא, לתפוס את כיסא היושב ראש. ישראל מסביר את העובדה הזאת בכך שהוא היה פעיל מאוד והשתדל לפתור את אי-ההסכמות בין החברים בהידברות ובנחישות. מה ההישגים הגדולים שלך בתור יושב ראש? "אני חושב שהדבר הכי חשוב הוא שלמרות כל ההכפשות של השמאל נגדנו, התייצבנו גם כשהיינו בודדים, אמרנו את האמת כמו שראינו אותה וגם ניסינו לגייס ציבור רחב ככל שיכולנו. בראייה לאחור, אני חושב שאני יכול להגיד לילדים שלי ולדורות הבאים שאנחנו לא שתקנו מול מה שהיה כל-כך צפוי, לא רק מבחינת מה שעומד להתרחש מבחינה ביטחונית אלא ברמה הערכית. המאבק של הממשלה באותה התקופה לא היה רק נגד ארץ ישראל, אלא נגד כל הערכים המקודשים, גם נגד מה שמכונה הדתיים וגם, במידה מסוימת, נגד היהודים. "הישג שאני זוקף לזכותי מן התקופה הוא שלקחתי את החוג כגוף שמנה 150 איש עם מוסדות שתפקדו במידה מסוימת בהתנדבות, והפכתי אותו לארגון מסודר ורשמי עם כל המשמעות של ארגון כזה. בסיום הכהונה שלי מנה הארגון 600 חברים משלמי דמי חבר. לאחר מכן, מתוך אמונה גדולה בקואליציות, יצרנו שיתוף פעולה עם כל הארגונים החוץ-פרלמנטריים, בלי לשלול אף אחד שניסו להדביק בו את תווית הקיצוניות, כמו למשל 'נשים בירוק' ו'זו ארצנו', ובכל הפעילות שמתי דגש על שיתוף פעולה עם רבנים". ישראל כיהן כיושב ראש החוג גם בזמן רצח יצחק רבין ז"ל. ביום שישי, שישה ימים לאחר הרצח, פורסמו בעיתוני סוף השבוע מודעות ענק ובהן נראית הפגנה של השמאל שנערכה בזמן מלחמת לבנון ובה מונפים השלטים "שרון רוצח". פרסום המודעה וגיוס התרומות למימונה היו פרי יוזמתו של ישראל. איך העזת לפרסם את המודעה באווירה ששררה אז? "לא פקפקתי לרגע אחד שזה הדבר הנכון לעשות, להעמיד אותם במקומם על כל הצביעות, השקרים וההכפשות שלהם". מה עשתה המודעה לאנשים של המחנה המוכפש? "קיבלנו תגובות שאמרו שאנחנו מתחילים להחזיר את התחושה שבסך הכל מדובר בצביעות אחת גדולה של השמאל. אנחנו ידענו את זה. רק רצינו להזכיר דרך המודעה הזאת גם לציבור הרחב מה שבאמת היה". מתחת לאחוז החסימה כיום פרופסור ישראל חנוקוגלו כבר אינו פעיל בחוג הפרופסורים. הוא מסביר זאת בכך שהשנים שבהם כיהן כיושב ראש החוג וכיועץ ראש הממשלה לענייני מדע היו מאוד אינטנסיביות וגזלו ממנו זמן רב, וכעת הוא מעדיף להשקיע את מרצו באפיקים אחרים של עשייה. חוג הפרופסורים מונהג היום בגישה שונה מזו של ישראל בכל הנוגע להתחברות עם גופים חוץ-פרלמנטריים אחרים. אבן מחלוקת אחרת שנתגלעה בין ישראל לחבריו מן החוג מצאה את ביטוייה בבחירות האחרונות, כשישראל, שמשתייך ל'ימין ישראל' הלך קדימה עם תנועתו ורץ לכנסת מטעם מפלגת חרות. הוא אמנם מיקם עצמו במקום העשירי כדי לוודא שבכל מקרה לא ייבחר, אולם היה חשוב לו לתת את התמיכה למפלגה, בניגוד לחבריו מן החוג שקראו לתמוך במפלגות בעלות סיכוי לעבור את אחוז החסימה. "דבר אחד אני יכול להגיד לך", אומר ישראל, "אני עדיין חושב שזו הייתה הצבעה נכונה". אנחנו מדברים על איש מדעי הטבע, שיודע לחשב סיכויים של מפלגה. "אני לא הלכתי ל'חרות' בגלל הסיכויים. הבהרתי את זה מההתחלה". אין לך שום מחשבה שניה על זה ש- 36,000 קולות הלכו לאיבוד? "לא, כי לא הייתה שום סכנה שה'ליכוד' ומפלגות הלוויין שלה לא ירכיבו את הממשלה, ולכן היה לנו הרבה יותר קל לעשות את זה. אני לא יודע אם ב-92' הייתי עושה את אותו הדבר, אבל הפעם לא היה אפילו ספק בלבנו שלא יהיה מהפך". מה המשמעות של ההצבעה אם כך? "המשמעות של ההצבעה הייתה שהקו הלאומי של המפלגות חייב להיות הרבה יותר ברור, בלתי מתפשר". ואין דרך להכנס לתוך המפלגות הקיימות ולשנות מבפנים? "במפלגות האלו ישנם אנשים מאוד יקרים וטובים, לא רק אנשים בודדים אלא אוכלוסיות מאוד גדולות, אבל כל מה שהיה צריך להיאמר בנושא כבר נאמר". ישראל, אדם עדין ועתיר גינוני נימוס אירופאיים, משתדל לענות לשאלותיי על אף שביקש שלא נרבה לדבר על פוליטיקה. "אני לא רוצה להצטייר כפרופסור ימני קיצוני שמוביל איזו מחלקה לביולוגיה מולקולרית, זה יפספס את המטרה. אני רוצה להדגיש את המעש החיובי בלב השומרון". ויש מעש כזה. ביולוגיה, רפואה, מחשבים לפני חודשיים הסמיכה המועצה להשכלה גבוהה את המחלקה שהקימו ישראל ועמיתיו להעניק תואר 'בוגר במדעים' בביולוגיה מולקולרית. הם החליטו ללכת על תואר ייחודי בתחום נחשב גם בגלל אילוצי המקום: "אמרנו שכיוון שאנחנו מקום קטן איננו יכולים להתמחות בכל התחומים, ואם אנחנו רוצים להיות מצוינים נתמקד בתחום שתואם את הרקע של החוקרים שנמצאים פה. לכן החלטנו להגיש את התכנית, שבה הדגש הרבה יותר חזק בצד של הגנטיקה המולקולרית". ישראל משמש כראש המחלקה לביולוגיה מולקולרית, והוא מאוד גאה בהישג. ההרשמה לשנה הבאה גדלה עשרת מונים והוא מקווה שהמחלקה החדשה תיתן תנופה לכל הנעשה במכללה באריאל. מלבד העמל הרב שמשקיע ישראל במחלקה, הוא מנהל מעבדת מחקר בשיתוף פעולה עם אחיו, ד"ר אהרן חנוקוגלו, ראש היחידה לאינדוקרינולוגיה ילדים בבית החולים 'וולפסון'. האחים חוקרים את אותה המחלה, כל אחד מן ההיבט שלו, ולמעבדה של ישראל מגיעות דגימות דם מכל העולם כדי שהחוקרים יזהו מוטציות בדמם של החולים. המעבדה נקייה ומסודרת מאוד, ועל אחד המכשירים הודבק הסטיקר 'חברון מאז ולתמיד'. "את רואה?" שואל ישראל, "אני מטפח את המעבדה". מלבד אלו ישראל גם מתכנת ומתחזק את אתר המדע והטכנולוגיה של מדינת ישראל ללא תמורה. את הקמת האתר, שכולל מידע על תחומי האחריות של משרדי ממשלה מצד אחד וחברות טכנולוגיות שונות שמעורבות בפרויקטים של הייטק מצד שני, יזם ישראל בתקופה בה שימש כיועץ ראש הממשלה לענייני מדע: "ראיתי שרוב הפניות אליי היו לבירור בתחומי מדע וטכנולוגיה שונים, אז חשבתי לרכז את המידע. דרך הרשת אני יכול להפיץ את המידע הזה לציבור שלם בכל העולם במקום לענות למכתב או שניים ביום". "הכוונה שלי היא שהפונים, המחפשים מוצרים ועסקים בארץ, יגיעו לחברות ישראליות. האתר מקבל בסביבות 5,000 כניסות ליום מקרוב ל-200 מדינות, ואני גם מקבל תגובות מבעלי חברות שמספרים לי על קבלת הצעות לעסקים דרך האתר שלי, שהם אינם מקבלים בכלל דרך הארגונים השונים שהממשלה הקימה לצורך זה. אני מספק שירות אדיר לכלכלה הישראלית". ישראל דואג לכך שהאתר שלו יופיע בין הראשונים תחת כל מילת מפתח ובכל מנועי החיפוש. "אם לא תראי, לא תביני על מה אני מדבר", הוא אומר ומקליד שמות של תחומים כמו מדע, ביוטכנולוגיה וחברות טלקומוניקציה במנועי חיפוש שונים. בכל פעם האתר שלו מופיע במקומות הראשונים, לעתים מתוך עשרות אלפי התאמות. עבר למידע על טכנולוגיה מכיל האתר של ישראל מידע על המצב בארץ באנגלית ובתורכית, וגם כאן הוא מקבל תגובות רבות. הוא שולף מסמך שקיבל כמה שעות קודם לכן מכומר בפלורידה: "אני מתרגש מאוד מהמידע הרב לגבי עם ישראל. כידוע לך, הנוצרים עומדים לגמרי מאחורי ישראל ותומכים בה בקונפליקט הנוכחי. השאלה שלי היא, למה ישראל אינה מתעקשת שאש"ף יישאר בצד המזרחי של הירדן?". ישראל מספר שהוא מקבל מכתבי תמיכה רבים כאלה מכל העולם, ובמיוחד מן התורכים: "הם מסבירים את זה בכך שבמשך מאות שלטו כאן בני עמם, ובמלחמת העולם הראשונה הערבים תושבי המקום התנכלו לחיילים התורכים, ביצעו טבח באלו שניסו לסגת ושיתפו פעולה עם האנגלים. התורכים אינם מסוגלים לשכוח להם את זה. יש כאלה שאפילו כותבים את הסיפור המשפחתי שלהם ומספרים על סבא או קרוב אחר שנרצח". משפיע בשטח את התפקיד של יועץ ראש הממשלה לענייני מדע יזם ישראל בעצמו: "היה מגוון של תחומים שלדעתי לא היו מיוצגים מספיק במשרד ראש הממשלה, אז גיבשתי את הדברים בצורת מסמך ושלחתי לבנימין נתניהו. חודש לאחר מכן קיבלתי כתב מינוי לתפקיד, חתום על ידי ראש הממשלה". מה עשית כיועץ? "במהלך הזמן גיבשתי לעצמי מספר תפקידים. במסגרת אחת שימשתי כנציג של משרד ראש הממשלה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ובמסגרת אחרת תיאמתי פעילויות בין מדענים ראשיים של משרדי ממשלה". גם כאן מה שהכתיב עבור ישראל את סיום התפקיד והמעבר הלאה היו הפעולות בזירה המדינית. הוא כיהן בתפקיד כמעט שלוש שנים, עד שנחתמו הסכמי וואי. "חיפשתי את נתניהו ולא תפסתי אותו, ואז נכנסתי אל אורי אליצור שהיה אז ראש הלשכה שלו, בדיוק לפני שהם נסעו. אמרתי לו 'לא חשוב מה תעשו, אל תקבעו שם דברים. תחזרו לארץ ותעלו את הנושאים לדיון ולאישור סופי'. כמובן שזה נפל על אוזניים ערלות. תמיד ניסיתי להפריד לגמרי את התפקיד שלי מפוליטיקה, אבל בהסכמי וואי הרגשתי שנתניהו שבר את כל הכלים והכללים ואת המכנה המשותף של המחנה הלאומי שמגן על ארץ ישראל. התפטרתי בשקט כי ידעתי שאם אנשים יידעו מזה הם ינצלו את זה נגד נתניהו ולא יבינו אחרי כוונותיי". לא חסרה לך העשייה בדרגים הגבוהים? "לפני הראיון חשבתי איזה מסר אני רוצה להשאיר לקוראי 'בשבע', והוא נוגע בדיוק בנקודה הזאת. מעל לכל דבר הייתי אומר שהעם הפשוט הוא זה שבסופו של דבר קובע מה יהיה. קחי למשל את ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. הקמת הוועדה הייתה מאוד חשובה. בני בגין הקים אותה עם עוד גורמים, ואני כתבתי עבודה לייסודה. במשך שלוש שנים היא הניבה הצעת חוק אחת והרבה דיונים. "לעומת זאת, אם אני מסתכל על מה שמרצים עושים פה, הם בעצם מחנכים דור שלם של סטודנטים במגוון התחומים, מספקים תעסוקה ויוצרים תשתית לכלכלה חדשה. כל אלו אינם דיונים סתם, כל סטודנט וסטודנט הוא עולם ומלואו. באותה מידה, אם נסתכל על המתיישבים ביהודה ושומרון נראה שלא משנה מה הממשלות מחליטות, אם לא היו כל התושבים בגבעות ובהתנחלויות הבודדות, גם אם היינו זועקים שארץ ישראל שלנו היא לא הייתה שלנו. אז כל האנשים הקטנים הם שבונים את לבה של מדינת ישראל וארץ ישראל, וזה הרבה מעבר לכל מה שפוליטיקאי יכול לטעון להישג שלו, למרות שהזרקורים נמצאים עליו". לפני צאתי מהמעבדה אני מבחינה במגילת העצמאות התלויה על הקיר. גם את זה אתה תלית? "לא, זה דווקא אחד הסטודנטים הביא לכאן. את רואה? החינוך כנראה עובד". ofralax@walla.co.il שאלה של אמונה פרופסור ישראל חנוקוגלו, בן 51, נשוי לשרה ואב לשניים ומתגורר בראשון לציון. את הרצון לעבור ולגור בשומרון הם אינם מממשים בינתיים, בגלל המרחק ממקום העבודה של אשתו ("כרגע היא עובדת ב'אל-אופ' ואני לא רוצה שתיסע כל-כך הרבה, במיוחד שצריך להוציא ילד מהגן"). אשתו של ישראל משתייכת למגזר הדתי, והוא, על אף שמגדיר את עצמו כאדם מאמין, אינו חובש כיפה. לבנם הם מעניקים חינוך דתי שישראל מאמין בערכיו. החינוך הממלכתי, לדעתו, פשט את הרגל מבחינה ערכית. בנו בן ה-6 הולך עם "כיפה גדולה, כדי שיראו אותה מכל הצדדים". לא חששת לעשות את החיבור הזה, בו אנשים צריכים לתת המון מעצמם? "זה ששני הצדדים צריכים לתת המון מעצמם זה דבר חיובי". אז אתה רואה את הדו קיום שלך ושל אשתך בבית כדגם לכלל העם? "יש לנו הרבה פעמים בעיות בדברים שונים, כי היא מאוד מאוד מקפידה. לפעמים זה בא בלי כוונה בכלל ולפעמים בגלל הבדלים בגישות". אז יש לכם בבית קידוש ושולחן שבת? "ודאי, זה סטנדרטי, גם אם לא הייתה לי אישה דתייה. אני בן אדם מאמין. אולי את רואה אותי כאדם שאינו חובש כיפה, אבל אני מאמין בכל כוחי ומאודי, במיוחד כשאני רואה את כל נפלאות הטבע. העובדה שאני לומד אותם יותר בפרוטרוט מאנשים אחרים רק מחזקת את האמונה שלי עוד יותר". אתה מציע לזוגות שיש בהם צד אחד כזה וצד אחד כזה ללכת על זה? "לפי הניסיון שלי זה באופן חד-משמעי דבר חיובי מאוד".
