הרב כהן מביא מקרה אחר של ילדה בת 12, שאימה איימה עליה שתזרוק את הבגדים שתקנה אם תעז לקנות בגדים צנועים. הילדה חששה מבזבוז הכסף ומהפגיעה בכבוד אימה ופנתה לשאול מה לעשות. אנשי האתר פנו לרב המקומי במקום מגוריה של הילדה ששוחח עם אביה, והרבנית שוחחה עם האם. כתוצאה מהשיחה ההורים הסכימו להפסיק להפריע לבתם בדרכה כבר השימוש בדומיין (שם האתר) 'yeshiva' יכול ללמד שמדובר על אחד האתרים הוותיקים מסוגו, שנכנס לתחום כשהדומיינים מהאגף התורני עוד היו פנויים יחסית. ואכן, אתר 'ישיבה' (www.yeshiva.org.il) חוגג בימים אלו עשור להיווסדו, ותק נאה עבור אתר אינטרנט, בוודאי עבור אתר תורני. הרב עזרא כהן, מייסד האתר ומנהלו עד היום, מספר כי הכל החל כשפנה יחד עם חבריו, תלמידים בישיבת בית אל, להנהלת הישיבה, בבקשה להקים אתר תורני. הבקשה לא אמורה להפתיע איש, אם ניקח בחשבון שהנהלת הישיבה היא בעצם גם זו שמתפעלת את ערוץ 7 על שלוחותיו השונות (רדיו, טלוויזיה, אתר אינטרנט והעיתון שאתם אוחזים בידיכם). הרב כהן וחבריו חשבו שאין די באתר הפופולרי של ערוץ 7, שמטבעו מיועד לציבור הכללי, ויש צורך לייסד גם אתר שפונה לציבור התורני ושתכניו יהיו בעלי עומק מתאים. ההנהלה, שהיתה עמוסה דיה, העדיפה שהאתר יקום מלמטה, על ידי התלמידים. אתר 'ישיבה' הוא אחד האתרים הישיבתיים הראשונים (השני אחרי אתר ישיבת 'הר עציון'), וככזה הוא מהווה מודל להקמתם של אתרים נוספים מסוגו. "אתרים רבים מתחילים את קיומם בצורה דומה לשלנו, ובמשך הזמן מוצאים לעצמם את הכיוון הייחודי שלהם", אומר הרב כהן. הוא אומר כי התחרות לא מונעת מהם לעזור לאתרים מתחילים אחרים, "כי המטרה היא להרבות שם שמים". שאלות מאיראן אחד המדורים הגדולים באתר הוא המדור ' שאל את הרב '. הרב כהן אומר כי הייחודיות במדור זה אצלם הוא רשימת הרבנים המשיבים, שנמנים על השורה הראשונה של רבני הציבור הדתי-לאומי. בין הרבנים אפשר למצוא את הרב אברהם צוקרמן, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן מלמד, הרב אליעזר מלמד ורבני יישובים וראשי כוללים אחרים. גם מכונים תורניים מובילים בתחומם נושאים בעול השאלות, כמו: מכון פוע"ה, מכון התורה והארץ, הרבנות הראשית לישראל והרבנות הצבאית הראשית. הרב כהן מציין כי אתר 'ישיבה' הוא היחיד מסוגו המעסיק עורך במדור ' שאל את הרב '. העורך הוא רב בעצמו, הרב בנימין במברגר, שגם עונה לחלק מהשאלות. תפקידו של העורך הוא לתקן טעויות לשוניות בשאלה, לווסת את השאלות בין הרבנים כך שלא ייווצר עומס יתר על רבנים מסוימים, ולהעביר שאלות מרב אחד למשנהו במקרה שהראשון ביקש שישאלו אותו רק בנושאים ספציפיים. תפקידו של העורך הוא גם לאתר שאלות שנשאלו בעבר (במקרה כזה נשלח לשואל קיצור דרך לתשובה מהארכיון), וכן להחליט אלו שאלות יפורסמו. למרות שעד עתה ניתנו 55,000 תשובות, הרי שלמעלה מחציין לא מפורסמות, אם זה בגלל שהשאלה כבר נשאלה בעבר, ואם זה מסיבות של צניעות, שהמערכת מקפידה מאוד גם בחשש קל בנושא זה. כמובן, גם שאלה שלא ראויה לפרסום תיענה באופן אישי. המעוניין למצוא שאלה שנשאלה בעבר ופורסמה יכול להיעזר בעץ נושאים מפורט שעוזר למקד את החיפוש עד לרזולוציה גבוהה ביותר. באתר פועל גם בית הוראה מקוון ייחודי מסוגו בנושא טהרת המשפחה. "שאלות בענייני מראות אמנם אי אפשר לשאול, אבל אפשר לשאול בענייני חציצה בטבילה וכדומה", אומר הרב כהן. רוב התשובות בתחום זה נענות על ידי הרב שמואל הולשטיין, שהוא רב פוסק בתחום בבית אל. בית ההוראה פעיל בין השעות שבע בבוקר לעשר בלילה, ובשעות הפעילות שלו ניתן לקבל תשובה בתוך שלוש שעות מרגע משלוח השאלה. אחד הענפים החשובים של המדור ' שאל את הרב ' הוא פעולות הקירוב ליהדות שנעשות דרכו. עד לאחרונה הקשת המילים ' שאל את הרב ' בגוגל הפנתה כאפשרות ראשונה למדור זה באתר 'ישיבה', ובאופן טבעי אנשים מרחבי הארץ והעולם (קיים מדור מקביל באתר גם באנגלית) שמגששים את צעדיהם הראשונים לכיוון התורה פונים לאתר בשאלות. הרב כהן מביא כדוגמא שאלה שנשלחה לאתר לפני פסח על ידי ילד: "השאלה רק מלמדת באיזו מציאות הילד חי. הוא שאל האם בכך שהוא ינקה את חדרו האישי הוא יינצל מאיסור 'בל ייראה ובל ימצא', מכיוון שאביו מחזיק בבית חמץ. הוא שאל גם האם הוא יצא ידי חובת השבתת חמץ אם יזרוק את החמץ לאסלה במקום לשרוף אותו, דבר שאין לו אפשרות לעשות. ועוד הוא שאל, האם לאור העובדה שאימו מבשלת את סעודת ליל הסדר בשבת יש לו על מי לסמוך אם יאכל את האוכל שבישלה. מובן שהיינו איתו בקשר גם מעבר לתכתובת מיילים. יש אצלנו מישהו שזה תפקידו". הרב כהן מביא מקרה אחר של ילדה בת 12, שאימה איימה עליה שתזרוק את הבגדים שתקנה אם תעז לקנות בגדים צנועים. הילדה חששה מבזבוז הכסף ומהפגיעה בכבוד אימה ופנתה לשאול מה לעשות. אנשי האתר פנו לרב המקומי במקום מגוריה של הילדה ששוחח עם אביה, והרבנית שוחחה עם האם. כתוצאה מהשיחה ההורים הסכימו להפסיק להפריע לבתם בדרכה, גם אם לא יעודדו אותה. פנייה מעניינת נוספת הגיעה מלא פחות מאשר... איראן. בקשתו של הפונה היתה: "אני רוצה ללמוד תורה, משנה וגמרא. האם אתם יכולים ללמד אותי?". פנייה אחרת הגיעה מאדם שנפל ברשת המיסיון – ואנשי האתר ערבו באופן טבעי את ארגון 'יד לאחים'. זמני היום בנייד מדור מרכזי, אולי המרכזי ביותר, הוא מאגר השיעורים הגדול שבאתר. רוב השיעורים הם הקלטות (וידאו ושמע) וסיכומים של שיעורים בישיבת בית אל, אך מגיעים שיעורים גם מישיבות אחרות ומכנסים וימי עיון. האתר גם מעביר בשידור חי ימי עיון בנושאים שונים. "אתמול, למשל, צילמנו את יום העיון של 'צורבא מרבנן' בגבעת שמואל, והיום את יום העיון של ה'ישיבה יוניברסיטי' בירושלים. אמור להיות לנו לפני פסח שידור עם הרב שמואל אליהו הכולל תשובות לשאלות הגולשים בשידור חי". באתר שיעורים של מעל 500 רבנים ויותר מעשרת אלפים שיעורים, ובהם שיעורים של גדולי תורה שאינם מזוהים עם הציבור הדתי לאומי דווקא, כמו: הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב שלמה פישר והרב אשר וייס. למרות התחרות הטבעית עם אתרי תוכן תורניים אחרים, נשמר הקשר הטוב איתם. "אני נמצא בקשר עם בועז, עורך אתר 'כיפה', הרב יניב חניא, עורך אתר 'שורש' וכמובן יורם בירס מערוץ מאיר", אומר הרב עזרא כהן. הרב כהן משמש גם כר"מ בישיבת 'בני צבי' בבית אל. לפעילות סביב האתר הוא מקדיש כחמש שעות ביום. האתר מעסיק בסך הכל כחמישה עשר עובדים בשכר, מלבד מתנדבים. העובדים אחראים על מדורי האתר השונים, כשלכל מדור עברי ישנו גם מדור מקביל באנגלית. מלבד עורכים, יש בין העובדים עורכי וידאו, מתכנתים וגרפיקאים. "אנחנו משקיעים המון כדי שהרמה הטכנית והתוכנית תהיה גבוהה", אומר הרב כהן. אתר 'ישיבה' היה גם האתר התורני הראשון בו ניתן היה לגלוש בטלפון הסלולארי. תחום נוסף בו פועל האתר הוא מידע על זמני היום. באתר ישנו לוח שנה למקומות יישוב רבים בארץ ולכל בסיסי צה"ל, בו ניתן לדעת את זמני היום המדוייקים המתאימים למקום. הלוח בנוי על פי תוכנת 'חזון שמיים' של הרב איתן צקוני, כשנעשו בו שינויים על פי הערותיהם של הרב זלמן מלמד והרב שריה דיבלצקי מבני ברק. מלבד הלוח הקיים באתר, יש לאתר 'ישיבה' מערכת משוכללת המאפשרת משלוח SMS כדי לדעת זמנים במקומות ספציפיים. המערכת פועלת בדומה למערכת של חברת 'אגד', והתוכנה יודעת לפרק משפטים הכתובים בסגנון חופשי ולהשיב את המידע הרלבנטי. עלות השירות הזה הוא חצי שקל להודעה. מיזם נוסף אותו הקים אתר ישיבה הוא 'ויקישיבה', שאמור להיות בעצם אנציקלופדיה חופשית תורנית דמוית ויקיפדיה (ותוך שיתוף פעולה איתם), הכפופה לערכי התורה ולנקודת המבט התורנית, שלא כמו בוויקיפדיה הכללית. "כך למשל הערך 'משיח' בויקישיבה", אומר הרב כהן "יכלול רק את ההתייחסות היהודית למונח ולא התייחסויות נוצריות, למשל, כמו שיש בוויקיפדיה". בוויקישיבה כבר קיימים למעלה מ-5,000 ערכים, ואנשי 'ישיבה' הכניסו בו גם אנציקלופדיות שונות: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת של הרב יהודה חיון, אנציקלופדיה רפואית הלכתית של פרופ' שטיינברג, וספר של הרב אחיקם קשת שמגדיר מושגים תלמודיים-עיוניים. מלבד התנ"ך האתר אינו מכיל מאגרי מידע, אך הרב כהן מציין את נדיבותה של אוניברסיטת בר-אילן שאפשרה לכל מי שגולש בוויקישיבה לפתוח בכל ציון מקור את המקור השלם בפרוייקט השו"ת ללא תשלום, גם אם אין ברשותו עותק של הפרוייקט. בעבר היה לאתר תורם שמימן את פעילותו, אולם בעקבות המשבר הכלכלי התורם הפסיק להעביר כספים לאתר, שנמצא מאז בחוב גדול. האתר יוצא בקריאה לציבור לתרום למען המשך פעילותו, כשהיעד הוא 750,000 שקלים, שמהווים את עלות הפעלתו של האתר במשך שנה. התרומות מוכרות לצרכי מס. כחלק ממבצע ההתרמה ולרגל חגיגות העשור, יצא האתר בתחרות נושאת פרסים של סרטונים בהם אנשים מצלמים את עצמם ומספרים עד כמה האתר עזר להם. באתר אמנם מופיעות פרסומות, אך הרב כהן טוען כי הן מכסות פחות מחמישית מכלל התקציב הדרוש. לדברי הרב כהן, "יש אנשים שקוראים לאתר 'הישיבה הגדולה בעולם'. מעל 130,000 אנשים שונים (בלי להביא בחשבון כניסות חוזרות) נכנסים לאתר בממוצע מדי חודש, כשבחודש החולף נכנסו 160,000 איש, היות שלקראת החגים נכנסים יותר אנשים. רק לחשוב על לימוד התורה העצום, ועל כמה אוטובוסים וכמה איצטדיונים היו יכולים גולשי האתר למלא כל חודש – זה לבד נותן סיפוק עצום". yoelyya@gmail.com
