החלטת חבר המושבעים לפיה ג'וני דפ היה קרבן לעלילת שווא מגרושתו כאילו התעלל בה, מפנה את זרקור תשומת הלב לסוגיית תלונות השווא כחלק מהמאבקים בין בני זוג גם בישראל. על כך שוחחנו עם עורכת הדין דקלה סומך-קרם, מתמחה בדיני משפחה.
לדבריה של סומך-קרם תופעת תלונות השווא היא תופעה רווחת שאינה זוכה להתייחסות מספקת בישראל על אף שהשלכותיה רבות, כולל על עתידם של קטינים. "יש הרבה מאוד, בעיקר גברים, שמוצאים את עצמם מול תלונות שווא", היא אומרת וקובעת כי במציאות של תלונת אישה על אלימות או איום מצידו של בעלה המשטרה ממהרת להרחיק את הגבר כמעט בצורה עיוורת מתוך שאיפה למנוע מיידית את החשש לאלימות, אך לעיתים ניתן לנהוג אחרת ולמנוע את העוול הנגרם לגבר.
סומך-קרם מציינת בדבריה כי לאחר שהוצא צו הרחקה זמני נגד הגבר האישה ממהרת לבית המשפט על מנת להרחיב את צו ההרחקה ובמצב שבו הגבר כבר תחת צו הרחקה זמני מעמדו בפני השופט נחות בהרבה מזה של האישה המתלוננת. בהקשר זה היא מוסיפה ומזכירה את הצורך בהוצאה כספית לא מבוטלת כהוצאות עורך דין לייצוגו של הגבר, מעבר לטראומה הקשה שעוברת עליו כאשר הוא זוכה ליחס של אחרון העבריינים.
לדבריה גם כאשר אחרי מסלול משפטי מפרך עולה בידי הגבר להוכיח שמדובר היה בתלונת שווא לרוב הוא מזוכה מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה, כלומר שעדיין מרחף מעליו סימן השאלה לגבי חפותו. הפיצוי שמושת על האישה לפצות אותו הוא בדרך כלל סכום אותו מגדירה סומך-קרם כמגוחך.
לטעמה "מקור הבעיה היא המשטרה. נתקלתי במקרים שבהם לבעל היה תיעוד מצולם של הסיטואציה. הוא רוצה להראות לשוטרים את התיעוד שמוכיח שהוא לא איים ולא הרים יד, ולמרות זאת לוקחים אותו מיידית לניידת ומשם לתחנת המשטרה ומתייחסים אליו כאחרון העבריינים". צפייה בתיעוד תתבע רק לאחר בקשה מיוחדת שתוגש, בעוד מדובר בצעד מינימאלי הכרחי שיכול למנוע מהגבר את מסלול היסורים אליו נכנס.
עו"ד סומך-קרם מדגישה כי בסמכותם של השוטרים שהוזעקו לדירה בעקבות פניית האישה לברר דרך תיעוד מצולם אם אכן יש ממש בתלונה, אך הדברים אינם נעשים. לדבריה במציאות בה מדובר בזוג הנתון בהליכי גירושין צריכה להיות הנחיה המורה לשוטרים לברר את הנתונים בטרם יורחק הבעל, גם אם מדובר בהרחקה זמנית. זאת מאחר ומדובר בצעד שמשליך גם על הדיון על משמורת הילדים. גבר שמגיע לדיון המשפטי על עתיד ילדיו במעמד של מורחק מצבו מלכתחילה נחות וקשה הרבה יותר מזה שלח האישה המתלוננת. בעיני השופט צו ההרחקה הזמני הוא לכאורה הוכחה למסוכנותו של הגבר.
לשאלתנו אם קיימת גם מציאות הפוכה שבה הגבר הוא שמגיש תלונת שווא על האישה, משיבה סומך-קרם כי מדובר במציאות נדירה ביותר. גברים ממעטים מאוד להתלונן על אלימות כלפיהם. מנגד היא מציינת כחי רווחת תופעה בה נשים הסובלות מאלימות אינם מגישות תלונה מחשש שיבולע להן.
את ראשיתו של השינוי, היא אומרת, יש לחולל עוד בשלבי הבדיקה הראשונית שנעשית על ידי שוטרים וחוקרים, ולשם כך אין צורך בשינויי חקיקה. לטעמה ראוי ונכון להעניק קדימות מסוימת בטיפול בתיקים אלה על מנת לקצר את ההליך ממנו נפגעים גם קטינים. עוד מוסיפה עו"ד סומך-קרם כי נכון לקבוע ענישת מינימום שתחייב פיצוי משמעותי שירתיע מהגשת תלונות שווא.