ועד מתיישבי גוש קטיף עונה היום (שני) לאלוף (במיל') גיא צור שטען כי "פינוי גוש קטיף זו הפקה שלנו עם היישובים". "מר גיא צור משקר", נמסר מועד מתיישבי גוש קטיף. "בניגוד לדבריו כאילו 'כולם עמדו בסיכומים', אנו, ראשי הנהגת יישובים בגוש קטיף לא סיכמנו איתו שום דבר. כדי לברר מה עומד לפנינו נפגשנו עמו פעם או פעמיים, אולם לאחר שנוכחנו באטימות, בנבזיות ובגסות הרוח של גיא צור - סירבנו לפגוש אותו בהמשך. וטוב עשינו". הם הוסיפו: "אגב, מר צור סירב להגיע ליישובי הגוש בלי ליווי תקשורתי. אתם מבינים בעצמכם מה היו כוונותיו. התבטאויות על סיכומים כלשהם עם הנהגת היישובים, נועדו הן בזמן אמת והן היום - לדכא את רוח ההתיישבות ולפורר את אחדות המתיישבים". "רוחה של ההתיישבות בגוש קטיף הייתה מלאה תמיד מסירות נפש ואהבת עם ישראל. ממשלת ישראל הובילה החלטה נפשעת ומסוכנת, וצה"ל נרתם לה - וגם היום אנו גאים בבחירה לערוך מאבק שאינו אלים בעקירה איומה זו. בשם ה' נעשה ונצליח", כך ועד מתיישבי גוש קטיף. כפי שפורסם, האלוף (במיל') גיא צור, שבשנת 2005 מונה על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ לנהל את השיח על הגירוש עם מנהיגי היישובים בגוש קטיף, סיפר כי אופן הגירוש היה מתואם עם הנהגת היישובים. "הייתי הולך לרבנים, ועם רוב היישובים בסופו של דבר בכמה ימים שלפני סיכמתי איך יוצאים", הוא אמר לאמיר אורן בפודקאסט 'אפרכסת'. לדבריו, "מה שראיתם בטלוויזיה, זו הייתה ממש הפקה שלנו עם היישובים איך יוצאים. יישוב אחד דרש שצה"ל לא יצליח להכנס כמה שעות ואז הוא יצליח להכנס ויפנה, יישוב אחד דרש שמה שיראו זה שצה"ל מפנה את האנשים מביתם על הידיים, וממש סיכמנו. חוץ מכפר דרום כולם עמדו בסיכומים. זאת הייתה הצגה לגמרי". צור הוסיף: "כפר דרום היה אחד שלא עמד בסיכומים ובאמת הייתה שם קצת השתוללות. חוץ מכפר דרום, ברור שתבלינים נוספו אבל התבשיל של איך יוצאים, מה עושים, יוצאים מבית הכנסת, מתכנסים בבית הכנסת ואז מביאים את האנשים, מגיעים לבתים ונכנסים או לא נכנסים, מצליחים להכנס ליישוב או שהיישוב חוסם אותנו - כל זה היה הפקה לגמרי". קודם לכן הדגיש צור כי בשיחה עם הנהגת היישובים השונים לקראת הגירוש לכולם היה מסר אחד. "ניהלתי שיח על איך הם יתפנו. לא על האם, אלא על איך ומה יקרה לאחר מכן. זאת תקופה בעיני מלמדת. אין לי אף תקופה שלימדה אותי משהו כל כך לעומק. השיח עם המתנחלים ברצועת עזה היה שיח שלימד אותי שקודם כל יש שם באמת אנשים נפלאים, אידאליסטים, אידאולוגים, מוכנים להקריב. אנשים שבנו שמה תפארת של כלכלה וחקלאות. ומצד שני גיליתי חברה שנבהלתי מהחוסר יכולת בחברה הזאת להגיד דעה שונה". לדבריו, "ניסיתי לקיים עם החברה הזאת שיח איך מתפנים, על פי הכללים שקבעה ממשלת ישראל וממשלת ישראל כל שבוע הוציאה כללים נוספים, כולל סנקציות לפעמים של מה יקרה למי שיוצא ומה יקרה למי שלא יוצא. אני קיימתי את השיח הזה מול ראשי התושבים. הייתי מגיע ליישובים, ישוב ישוב, הייתה מחכה לי המועצה או הוועד והייתי משמיע את דבריי, הם היו מקשיבים בנימוס ואז הם היו מדברים איתי ומוסרים לי מסר מאוד ברור שחזר על פני עצמו מיישוב ליישוב. המסר היה גם אם חרב חדה מונחת על צווארו אל יתייאש מן הרחמים, לך לרב ועם הרב תסכם את הכל. אנחנו לא מקבלים החלטות".
