המרצה החרדי הרב מרדכי נויגרשל ספד הבוקר (א') למנהיג 'העדה החרדית' הרב יצחק טוביה וייס זצ"ל וסיפר על הקשר המיוחד עמו. "כשהוא הגיע לארץ, הוא בא מפרשבורג. המשפחה שלי משם. כשהוא שמע את השם שלי פה הוא שלח לקרוא לי, הייתי השליח שלו בכל מיני מאבקים משפטיים ואחרים שהשתיקה יפה להם", סיפר בראיון לרדיו החרדי 'קול חי'. לדבריו "הוא לא הכיר את השפה הישראלית ואת סגנון הדיבור. הוא חיפש מישהו שגם מדבר עברית וגם שורשיו בעולם הזה של סלובקיה שלפני המלחמה. ישבתי שם באחת הישיבות, היו שם אנשים ממשטרת ירושלים. ידעתי מה הוא עומד להגיד מבלי שאמר, ותרגמתי את רוח הדברים. הוא דיבר לשון הקודש. הוא לא הבין את הסגנון, את המנטליות הישראלית שהייתה מאוד קשה לו". הרב נויגרשל סיפר: "היו שני מפגשים שהייתי צריך להיפגש בשבילו עם אנשים מהפרקליטות. הוא חיפש מישהו שיוכל לשכנע אותם. אחד המפגשים יצא ביום היארצייט של אבא שלי ואמרתי לו שאני לא יכול ללכת, הוא אמר לי אני הייתי הולך. זו הייתה השנה היחידה מ-46 שנים שלא הלכתי. הוא לא היה אומר לאחרים דברים שהוא עצמו לא היה עושה". עוד באותו נושא: מינוי הגאב"ד נדחה - הקיצונים מאיימים כמה דיוויזיות היו לגאב"ד העדה החרדית? רב המרכז הרפואי: הגאב"ד היה שריד לדור דעה דודי זילברשלג ספד לגאב"ד: "ברח מן הכבוד" עוד הוסיף: "יאמר לשבחם של עסקני וראשי העדה החרדית – כל מי שהם הביאו להיות גאב"ד עד היום, הקריטריון הראשון היה שיהיה גדול בתורה. כמה שהם מפורסמים שהם לוחמים את מלחמות ה', גדלותו צריכה להיות גודלת לקנאותו, ואם יש אדם שהוא דוגמה לזה זה הגרי"ט וייס. המלחמה שלו לא באה מתוך היותו לוחם, אלא מתוך היותו גדול בתורה". גם נכדו הרב חיים הנפלינג ספד אחר לכתו ותיאר את מסירות נפשו לתורה. "גדולי ישראל היו קמים מלוא קומתם בפני סבא, שכל כולו היה תורה וקדושה. הוא מסר נפש ללימוד תורה כבר מילדות. בליל שבת שרנו לו זמירות שבת בביה"ח, וכעבור כמה שעות נפטר בחטף", סיפר בראיון ל'קול חי'. הנפלינג סיפר על שנות ילדותו. "הוא נולד בפרשבורג לאביו ר' שלמה וייס שהיה ממלא מקום של הרב. שם הוא למד על פי החוק בבית ספר מקומי של גויים והיה להם שעה ביום ללמוד עם מלמד. כשהיה בן 11 הוא קרא איזה ספר שמדבר על החשיבות שלא ללמוד בבית ספר לא יהודי, הוא בכה כל הלילה. למחרת אמר לאבא שלו אני רוצה ללכת רחוק לאיפה שאפשר ללמוד כל היום בבית ספר יהודי. העיקר לא ללמוד אצל הגויים. אמר לו אבא כזה דבר צריכים לשאול אדם גדול". "הוא הלכו לרב – שמיד כששמע את השאלה אמר 'יותר טוב להישאר ליד אבא וללמוד בבי"ס של גויים מללכת רחוק וללמוד בבי"ס יהודי'. אחרי שנתיים פרצה המלחמה, והוא ניצל בזכות זה שנשאר שם". "לפני ארבעים שנה כבר הציעו לו להיות דיין בעדה החרדית, הוא הלך לשאול את הבית ישראל מגור שהייתה להם קירבה מיוחדת. סבא שואל אותו אם לקחת את המינוי. הוא אמר לו עכשיו זה עוד לא הזמן. אז הוא הבין שזה יהיה בהמשך".
