נשיא המדינה יצחק הרצוג השתתף היום (שני) באירוע כינוס הקונגרס העולמי למדעי היהדות, בראשות האיגוד העולמי למדעי היהדות.
כינוס זה מתקיים אחת לארבע שנים ובו משתתפים כ-1,700 חוקרים מ-20 מדינות.
הקונגרס נמשך ארבע ימים בהם מתקיימים הרצאות, דיונים, תערוכות, סרטים דוקומנטריים והופעות, ועוסק בסוגיות שונות הקשורות למקרא, היסטוריה של עם ישראל, יהדות בת זמננו, מחשבת ישראל ועוד.
נשיא המדינה אמר באירוע: "הקונגרס המרשים הזה, הוא בפני עצמו הוכחה להישגים של תחום מדעי היהדות ומחקר היהדות. מדובר כאן במרחב שהוא 'עץ חיים' למחזיקים בו. מרחב של מחקר שמעמיק את הזהות היהודית שלנו, את השפה הדתית והרוחנית שלנו, ופותח לנו, לכולנו, אופקים חדשים ומקוריים של חשיבה, על מי אנחנו, ולאן מועדות פנינו".
"אני מבקש להוסיף ולומר הערב גם כמה מילים על גאווה ועל תקווה, בהקשר של מדעי היהדות. ראשית - על הגאווה: כבר לפני 70 שנה, התחייבה ממשלתו של דוד בן גוריון - לפעול, ואני מצטט: "להעמקת התודעה היהודית בקרב הנוער הישראלי, להשרשתו בעבר העם היהודי ובמורשתו ההיסטורית ולהגברת זיקתו המוסרית ליהדות העולמית. מתוך הכרת שותפות הגורל והרציפות ההיסטורית המאחדת את יהודי כל העולם לדורותיהם ולארצותיהם". בהתחייבותה זו של ממשלת ישראל, כבר בשנות המדינה הראשונות, מהדהדת התובנה לה היו שותפים רבים ממנהיגי התנועה הציונית לגווניה בשנות העיצוב של המדינה. תובנה אותה ביטאו ביאליק, כצנלסון, בובר ועוד רבים וטובים. תובנה לפיה היהדות חייבת לשמש יסוד בבניית הזהות הישראלית, ועל כן חייב להיות ביהדות מרכיב תמידי של: לימוד, עיון, מחקר, התחדשות, חיבור ובחירה; והכול מתוך שיקוף של הכלל של "שבעים פנים לתורה". לתובנות האלה, שתורגמו כאמור להחלטות ביצועיות ולעשייה בשטח, הייתה השפעה עצומה. מדינת ישראל של היום היא כר פורה לצמיחה מגוונת ורבת פנים של עושר יהודי; והיא אף הפכה, כפי שהקונגרס החשוב והעשיר הזה מוכיח היטב, ללב הפועם של התחייה היהודית, גם במובן של מחקר ומדע. יש לנו הרבה מאד במה להתגאות - לנו כעם, לנו כחברה, ולנו כמדינה", ציין הנשיא.
לדבריו, "באשר לתקווה - האתגר המרכזי של החברה הישראלית והעם היהודי, הוא גיבוש זהות יהודית איתנה, עמוקה, ועם זאת ביקורתית, פתוחה, מגוונת, רחבת אופקים, דינאמית ופורצת דרך. וברור תפקידם המשמעותי של מדעי הרוח ומדעי היהדות, בהתמודדות המוצלחת עם האתגר הזה, שהוא גם הזדמנות אדירה. אנחנו, כמדינה, כעם, ולא פחות מכך – מוסדות הלימוד והמחקר: צריכים לעשות מאמץ, להפיץ, להנגיש, ללמד ולפתח, את שערי 'מדעי היהדות', לקהלים נוספים וחדשים, ממנעד רחב של כל הזהויות בחברה הישראלית".
"אנחנו חייבים לפתוח את שערי הדעת, ולאפשר לעוד ועוד אנשים ונשים, מכל שדרות הציבור והעולם היהודי, ובמיוחד מהדור הצעיר, להכיר בצורה עמוקה יותר את אוצרותינו, את ארון הספרים שלנו, את קווי המתאר שלנו - שכל אלה הם נשמת אפנו. ואני מביע בזאת את תקוותי, שנמשיך לקיים את ייעודנו, שנמשיך לבסס את תקוותנו שהיא בת שנות אלפיים. ושננחיל את מדעי היהדות, באופנים המגוונים שאותם תיארתי בפניכם", סיכם.