בבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגזר דינו של מוחמד חלבי ל-12 שנות מאסר בשל פעילותו להעברת מיליוני דולרים לחמאס. על האופן בו מסווים ארגוני הטרור כספי טרור ככספים שנועדו לצרכים הומניטאריים שוחחנו עם עורכת הדין יפעה סגל בעבר מנכ"לית הפורום המשפטי הבינלאומי, חברת מיזם 'הניצחון הישראלי'.
בהתייחס לכתב האישום נגד מוחמד חלבי, כתב אישום אותו היא מכירה מראשית ההליך המשפטי, מספרת עו"ד סגל כי כלולות בתוכו האשמות חמורות הנוגעות להעברות כספים בסכומים גדולים לאורך שנים וביודעים, בין השאר מדובר בציוד שהועבר לבניית עמדות חמאס ומנהרות טרור.
על הדרך בה מוגש כתב אישום חמור שכזה נגד מי שמסווה את מעשיו כמעשים הומניטאריים ואף כפעילות של ארגון צדקה, אומרת סגל כי בפני בית המשפט מוצגים לא פעם חומרים חסויים ששמירה עליהם ככאלה נועדה למנוע סיכון של גורמים מסויימים או חשיפה של אמצעים טכנולוגיים שונים. מאחר וכך לא תמיד ניתן לדעת כיצד נערך והוכן כתב האישום, אך עיון בסעיפי כתב האישום, למידת חומרתם ופרטיהם, מלמדים על מידע מודיעיני מדייק שנאסף במשך שנים.
בין השאר, מספרת סגל דאג מוחמד חלבי, מתוקף היותו בכיר בארגון הצדקה הבינלאומי World Vision, לקבל את הצעות המחיר של חברות המקיימות קשרי סחר עם חמאס כאשר המחירים שאותם הגישו למכרזים היו גבוהים מתוך הבנה שהסכום העודף יועבר לחמאס. דרך זו היא אחת משיטות רבות ומגוונות להעברת כספים לארגון.
בדבריה מציינת עו"ד סגל כי בית המשפט ביקר בהכרעתו את ארגון הצדקה שחלבי היה מבכיריו בהיותו ארגון צדקה אמריקאי כנסייתי שזו אינה הפעם הראשונה ששמו עולה בהקשר של מימון טרור. בית המשפט ביקר את האופן בו מתנהל הארגון באזור מוכה טרור הנשלט בידי חמאס. בעוד הארגון עצמו טען שמנגנוני הביקורת שלו אינם מאפשרים העברת כספי טרור קבע בית המשפט שהתנהלותו הופכת את מלאכת הרמייה שעושה בו שימוש לצרכי טרור לקלה.
המקרה של חלבי רחוק מלהיות מקרה בודד. מדובר בקצהו של קרחון ועו"ד סגל מציינת בדבריה כי המקרה הקלאסי והבולט מכולם הוא המקרה של אונר"א שהוא גוף השייך לאו"ם אך מתחת למוסדותיו נחפרות מנהרות טרור ובמוסדותיו החינוכיים נאגרים אמצעי לחימה ותחמושת. "בחלק מהמקרים זו רשלנות או תמימות ובחלק עצימת עיניים מכוונת לחלוטין. עד שלא יאלצו אותם לשלם מחיר של ממש הארגונים ההומניטאריים ימשיכו להיות מנוצלים שם", היא קובעת.
עוד שאלנו את עו"ד סגל אם לעיתים התביעה מכניסה לשיקוליה גם את החשש מעימות מדיני מול מדינות אירופה או ארה"ב כמו במקרה הארגון הכנסייתי אמריקאי שחלבי היה אחד מבכיריו, האם כתבי אישום מעודנים לעיתים על מנת למנוע חיכוך דיפלומטי? סגל משיבה: "את התביעה זה לא אמור להטריד כי הם לא עוסקים במישור הבינלאומי. לפעמים זה מטריד את ראשי המערכת ויש שיקולים כאלה, אבל יש שינוי מגמה בשנתיים שלוש האחרונות".
בהקשר זה היא מזכירה את ההכרזה הישראלית על שישה ארגונים אזרחיים כארגוני טרור וזאת על אף ההתנגדות האירופית והבינלאומית שתבעה הסברים להחלטה. להערכתה ניתן לראות בעמידה הישראלית שאושררה שוב בימים אלה על אף הלחץ הבינלאומי הוכחה לכך שהמערכת מבינה את האתגר, נדרשת לו ומוכנה להתייצב איתן מול איומים ולחצים מהעולם. "אחרי שהם יסיימו לעשות רעש וצלצולים הם יתיישרו כי יש כאן הליכים משפטיים מאוד סבוכים כדי להגדיר ארגון כארגון טרור".