משפחות רבות שמלוות בן משפחה קרוב שהינו חולה סופני נמצאות בדילמה לגבי אופן הטיפול המאושר כדי להקל על סבלו מבחינה הלכתית.
הרב ישראל פנחס טירנואר, יו"ר המוקד ההלכתי העונה לשם 'ה.ר.ב', הבהיר בפסיקה שהתפרסמה היום (ג') משמו, כי חולה הסובל ייסורים קשים אסור לעשות פעולות לקצר את ימיו אך מותר למנוע ממנו טיפול אגרסיבי כהחייאה.
"ראשית חשוב לחדד את ההשקפה היהודית כי אין לתאר את גודל החשיבות והמצווה הגדולה של כל דקת חיים, אפילו אם מדובר בחולה סופני ללא איכות חיים ובעיני האדם לא מובן מה התועלת בחיים כאלו", נאמר פתח הדברים.
"לכן ככלל יש לעשות כל מאמץ, לטרוח ולהשקיע כל סכום בכדי להאריך את חייו של החולה, ובוודאי שאסור לגרום לקיצורם.
"בניגוד לקביעת הרופאים שאם גזע המוח מת, החולה נקרא מת ומנתקים את המכשירים, גדולי הדור קבעו שעל פי התורה כל זמן שהלב פועל הרי הוא כחי לכל דבר, ואסור לנתק את המכשירים. רגע המוות נקבע רק בעת הפסקה מוחלטת של הנשימה, ובחולה מונשם, רגע המוות נקבע בעת הפסקה מוחלטת של פעילות הלב (דופק). לאחר קביעת המוות, עדיין אסור להזיזו במשך 20 דקות.
עם זאת, מותר ואף מצווה להקל על ייסוריו של חולה. "במקרים שיש כאבים גדולים מותר אף לתת מורפיום וכדומה, בתנאי שזה לא במינון שיקצר את חייו. לכן חשוב לשקול יחד עם הצוותים הרפואיים את הסיכונים בעליות חדות של מינונים ולדאוג שלא עולים במינונים בצורה שיכול לסכן חיים. בשבת ובחגים חובה להיענות לכל נושא וטיפול רפואי בחולה כרוני שיש אצלו סכנת חיים, או ספק סכנת חיים.
עוד נאמר כי חולה מחוסר הכרה חייבים לתת לו את הטיפול הדרוש לו כולל הזנה וחמצן. אם הוא זקוק להחייאה יש להתייעץ בנושא עם גדולי הפוסקים העוסקים בתחום זה, אחר בירור הנתונים המדויקים.
כאמור, לעיתים נדירות חולה הסובל ייסורים קשים, אפשר להימנע מלהאריך את חייו, זאת אך ורק על פי פסק הלכה מרב המתמחה בנושאים אלו.
"לכן, חולה הסובל ייסורים קשים אסור לעשות פעולות לקצר את ימיו, אבל מותר למנוע ממנו טיפול אגרסיבי כגון החייאה וכדומה. אולם צריך לשים לב לנתונים המדויקים, כיון שלפעמים אומרים גורמי הרפואה שהחולה סובל קשות, אף שאין זה נכון. לכן יש לזכור כי רק ייסורים קשים הם בכלל ההיתר הנ"ל, אבל סבל של חולשה וכדומה אינו בכלל ההיתר".
עוד הסבר כי דינו של גוסס הוא כחי לכל דיני התורה ואסור להזיזו ואפילו לסגור את עיניו כיון שהדבר מקרב את מיתתו. על כן אסור להפכו מצד לצד, ואין לנקותו מריר שיוצא מפיו, אלא רק ברפרוף מלמעלה ללא שום מגע בגופו, וכן אין להחליף לו מצעים או לרוחצו, ויש להיזהר מאד פן יכשל באיסור רציחה.
במיוחד יש לשים לב למעשיהם של גורמי הרפואה שאינם מודעים לאיסור החמור של הזזת גוסס. כמו כן יש להיזהר שאם החולה נמצא בהכרה, שלא לגרום לו להתרגשות מיוחדת מאותה סיבה.
"ההגדרה של גוסס היא שזהו השלב האחרון בחייו. זה יכול להיום גם שלושה ימים, אמנם לרוב הן שעות או דקות, כגון במקרה של ירידה מהירה בדופק או סימנים אחרים כגון אלו. לפני תהליך הגסיסה, ישנם מצבי ספק גסיסה, כגון נשימות קשות וכדומה, ואז מותר לטפל בחולה לטובתו כגון לרוחצו בעדינות, אבל דברים שלא לטובת החולה, כגון להזיזו כדי לפנות מקום בחדר, אסור".