אז יש לנו שמחה רוטמן – עו"ד עם בקיאות גאונית בהבנת מערכת המשפט הישראלית. בקי גם בחקיקה, בחוקים ובהשוואתם למדינות דמוקרטיות וגם בהסטורית המשפט ובמקרים בהם הצדק לא נראה במיטבו.
אין איש ממתנגדי חקיקת התיקון שלו שיודע להתמודד עם הבקיאות שלו, ובהיותו גם ראש הוועדה עם הפטיש בידו וניהול הישיבות בסמכותו – הוא מנהל את המהלך גם אם לא תמיד בנועם. היה כדאי שיהיו הדברים ביתר נועם תוך הקשבה וכבוד לצדדים... הידברות?! הלוואי. מי ייתן.
גם לו יצוייר שאנו אוחזים בכל הצדק וההתנהלות הראויה וגם הנועם, צריך להיזהר ולפעול שלא ייקרע עם. לא לתת לצדקת הדרך לקומם חלקים מהעם בביטויים מכוערים, מפלגים, שנאת חינם ממש.
אלא, "שמאל דוחה..." "וימין מחבקת" (אכן, כלאתי אמרת הגמרא עם חלק הפסוק), כי צריך חיבוק!
יש לפעול מיידית! כמשימה לאומית לחיבורים בעם ישראל, להגברת החיבורים בעם, אהבת ישראל כפשוטו! בלי ציונים וכינויים כי העם כולו - הגוף כולו כואב. יש לאתגר את החברה הישראלית במשימות משותפות חיוניות! להעלות על נס את היותנו עם אחד וזאת ע"י פעולות חיוביות. לא נגרש את החושך אלא נוסיף אור של אהבת ישראל, ערבות הדדית, דאגה כללית ללכידות החברתית, לחוסן הקהילתי וגם לבטחון האישי.
הממשלה הזו חייבת להשקיע מלוא מרצה ומשאביה באמצעות המשרדים השונים ולדחוק בארגונים ועמותות הרלוונטיות לעבוד במלוא הקיטור, בפעולות שייאחו קרעים וידביקו שסעים. חובת ההשתדלות על הממשלה כמו גם על כל אחד ואחד מאיתנו היהודים. יש משימות. לדוגמא, יש צפי של כ 100,000 עולים בשנה זו. משרד הקליטה צריך לגייס את האזרחים לקליטתם בארץ כמשימה לאומית. לחבק אותם ולהקל עליהם את היקלטותם והתאזרחותם המהירה בארץ ישראל. זה אפשרי.
הממשלה תניף את דגל האחדות ותקרא לעם ישראל להתחבר אל עצמו. זה חלק לא קטן מהזהות היהודית של עמנו – אהבת ישראל. ערבים זה בזה.
אני ממליץ ליו"ר וועדת חוקה לקיים את הישיבה הבאה של הוועדה בקיבוץ "כרם שלום" שם חיים בשותפות מלאה, דתיים וחילוניים, חרדלים ושמאלים, שותפים ברקמת חיים יומיומיים באהבה ובאמון, בכבוד ובהערכה אלו לאלו. כן, זה אפשרי וקיבוץ כרם שלום הוא דוגמא לאהבת ישראל עם חוסן קהילתי. אולי חומת הבטון הגבוהה שמפרידה בין הקיבוץ לבין עזה גם תעזור לחברי הוועדה לזכור היכן ומיהו האוייב המשותף לכולנו...
משרדי הממשלה כולם, חייבים לבחון איפה הם משתלבים במשימה הלאומית הזו ומקצים מימון לפעילויות אלו ומייח"צנים אותן. מעלים אותן על נס כדי לגמד את רעשי הריב והמדון, מחלוקות ופילוגים בציבוריות הישראלית, עם ישראל אוהב לאהוב. גם העם בוחר בעמו ישראל באהבה.
פעולת ימין מחבקת – עוצמתית נדרשת עכשיו. להטמיע בקרב העם היושב בציון כי רק באהבה מביאים אהבה, רק בכיבוד דעת הזולת מתכבדים, רק בחיוך מתחייכים ובפנים מאירות מקדימים שלום לכל אדם שבשוק, בוועדות, בפייסבוק ובכלל הרשתות.
מן הפרשה נלמד במה גדול כוחו של אהרון שהקב"ה ממהר לסלוח לו בעונש מיידי... באהבת ישראל שבוערת בו. אהרון הכהן לוקח את מעשה העגל על עצמו כדי לחפות על עם ישראל. אהבה גדולה זו, מזכה את אהרון הכהן וצאצאיו לעד, לברך את עמו ישראל באהבה.
כשכיס המרה לא מתפקד, כל הגוף חולה ודואב. והרי כיס המרה שלנו וגם הכליות, קרבינו והלב! חולים ומוכים הם! ננמיך הלהבות ונשקיט הרעשים, נסתכל אחד לשני בעיניים ונדאג לאהוב ושיאהבו אותנו. כי כולנו בני אב אחד נחנו. זה אפשרי כי זה מחוייב המציאות. שלום