ההצגה החדשה 'נער האופניים' מספרת סיפור שכולו שנות ה- 50 בראשית ימיה של המדינה.
הצגות המבוססות על ספר, המבוסס על מציאות חיים שהייתה כאן בראשית ימיה של המדינה, מהווה תמיד פתיחה טובה. וכך, בשנים האחרונות, שם לו תיאטרון החאן הירושלמי למטרה להביא את הסיפור הישראלי. כך היה גם בהצגה כנרת כנרת ועוד.
גם ההצגה החדשה 'נער האופניים' מספרת סיפור שכולו שנות ה- 50 בראשית ימיה של המדינה.
היופי בהצגה שמפיקיה דאגו גם לפרטים הקטנים. למשל להקרין על המסך את סרטי אולפני גבע המקוריים, המתארים את בן גוריון הנוסע במכונית רגילה, את השירים של אז ואת הווי המעברות. להצגה הזו, נופך נוסף. היא מבוססת על עליית יהודי עיראק לארץ ישראל לאחר הפרהוד (הפרעות) שהיו מנת חלקם.
נורי בן השש עשרה בכור המשפחה, יליד בגדאד, נשלח לבדו במצוות אביו אל ירושלים, כדי להשיג למשפחה דירת שיכון בעיר הבירה. הוא מתפרנס מחלוקת עיתונים ומשליחויות על אופניים במשרד ראש הממשלה, ומנסה להתערות בארץ החדשה, תוך שהוא חולם על חיים אחרים. והוא נקרע בין שני העולמות. בין הבית והמשפחה לבין החיים בירושלים
במאית ההצגה איה קפלן מספרת איך הגיעה להצגה "אני משוגעת על אלי עמיר. קראתי בשקיקה כל מה שכתב. אחרי שהעליתי בחאן בשנת 2019 את 'סיפור על אהבה וחושך' על פי עמוס עוז, קראתי ראיון בו סיפר עמיר כי הספר הזה נתן לו אומץ לכתוב את הסיפור הירושלמי האישי שלו. מיד צללתי אל תוך 'נער האופניים'. אך לא מתוך כך עלה בי רצון חזק ליצור את ההצגה הזאת.
"הספר הזה פגש אותי במקומות אישיים מאוד, היכן שאני עצמי הייתי שרויה במסע כואב שאינו נגמר, והייתי זקוקה לעידוד ולאמונה. כאשר קראתי את הספר, בכיתי וצחקתי עם נורי שנפל וקם, נפל וקם ולא הפסיק לרגע לראות לנגד עיניו את אותה מטרה רחוקה, בלתי עבירה כמעט, עד שבכל זאת הצליח. הסיפור ריפא אותי והחזיר לי כוח, לכן רציתי לספר אותו בדרכי", אומרת איה.
95 דקות של איכות ישראלית, משחק מצויין גם של נורי, גם של אביו, תפאורה מושלמת והבנה לימיה הראשנים של המדינה.