מחר (רביעי) יצוין היום הבינלאומי לבריאות הנפש של אימהות. על ההתמודדות עם דיכאון שאחרי לידה, שוחחנו עם ד"ר אנה לנדסמן, חוקרת במרכז האקדמי לב שחקרה את הדרכים לזיהוי מוקדם של דיכאון אחרי לידה.
"אני שמחה על קיומו של היום הזה, כי מדובר בנושא בוער וכואב וצריך לברך כל מי שמעלה את המודעות לנושא הזה", אומרת ד"ר לנדסמן ומוסיפה כי "המודעות לבריאות הנפש של אישה אחרי לידה יכולה להפוך את הסיטואציה העגומה. צריך להעלות מודעות גם של הנשים וגם של המשפחות".
לנדסמן מציינת כי תופעות של דיכאון מתרחבות לאוכלוסיות רבות, כפי שהיא פוגשת אצל סטודנטים רבים המכירים היטב את התרופות נגד דיכאון, ולמעשה החברה כולה הופכת חרדתית יותר ויותר.
באשר לדיכאון אחרי לידה היא מעירה כי כיום מקובל לכנות את התופעה כדיכאון סביב לידה משום שהתופעות הכרוכות בכך מתחילות להתגלות עוד קודם ללידה עצמה. מדובר בסימפטומים דומים לכל תופעת דיכאון, ירידה במצב רוח, חוסר יכולת תפקוד, עייפות, בעיות שינה ועוד. "יש הגדרות קליניות לקבוע מתי זו מחלה ממש, ההגדרות נוגעות לכמות הסימפטומים, משך הסימפטומים ועוד".
כאשר מדובר בשלב מתקדם, כלומר כזה שהוגדר כמחלה, כדיכאון קליני, התופעה לא תחלוף מאליה ללא טיפול, בעוד תופעות שאינן קליניות סביב הלידה, כאלה הנובעות משינויים הורמונאליים ומתאפיינות בדכדוך וחוסר תפקוד, יחלפו לבד מאחר ומדובר במצב טבעי. דיכאון קליני לעומת זאת רק ילך ויחמיר אם לא תקבל האישה סיוע.
לנדסמן מעירה כי בעוד מחלה או פגיעה פיזיולוגית ניכרת לעין וגוררת טיפול רפואי אצל מומחה, כאשר מדובר בדיכאון סביב לידה התופעה איינה ברורה לאישה ולסובביה. "כאן אישה מרגישה שהיא מתקשה לטפל בתינוק, לא מרגישה שהיא אוהבת אותו, שהיא לא יכולה להסתכל על המשפחה של בעלה והיא לא מבינה שהיא חולה וכך גם המשפחה הסובבת. אומרים לה שהיא עצלנית ושתפסיק עם השטויות והדרמות, שתחייך כי יש לה את הילד שחיכתה לו, שכולם אוהבים אותה וכו'. היא לא מבינה שהיא צריכה סיוע של רופא, ולפעמים כשכבר מבינים את זה זה כבר מאוחר ונגרם נזק גם לתינוק וגם למשפחה".
"לכן הדבר הקריטי והחיוני ביותר הוא זיהוי הנטייה לפתח דיכאון לפני כל הסימפטומים הקשים", אומרת לנדסמן ומציינת כי "יש כיום שאלונים שמנסים לזהות בהריון, אבל הדברים לא מדויקים ולא מסודרים ויש גם זיופים. אין כלי שיכול לזהות את הדיכאון בשלביו המוקדמים או את הנטייה לפתח את הדיכאון, ועל זה אנחנו עובדים", היא אומרת בהתייחס למחקרה שלה.
"אנחנו די מצליחים לזהות סממנים שיאפשרו בדיקת דם או בדיקת רוק פשוטה שבעקבותיה נוכל לומר שלאישה מסוימת יש נטייה לתופעה, ואם תופסים בזמן ונותנים לה ולמשפחה ליווי הסברתי ופסיכולוגי, בכמעט מאה אחוז היא לא תגיע לכך", אומרת ד"ר לנדסמן ומציינת כי מי שהתופעה זוהתה אצלה בשלבי ההמשך שלה הנטייה היא להמליץ לה על טיפול תרופתי.
על מחקרה שלה היא מספרת כי הוא מתקיים מזה מספר שנים ועבר מספר שלבים שהוכחו כמוצלחים. "כעת אנחנו מנסים להפוך את זה למשהו רשמי בהתאם לרגולציה של מערכת הבריאות בארץ. אנחנו פועלים יחד עם המרכז הרפואי שערי צדק", היא אומרת ולא ממהרת לנחש בתוך כמה זמן ההליכים יסתיימו. "החזון שלנו הוא שכמו שאישה עוברת בדיקות ראשונות של הריון, כמו חלבון עוברי ובדיקת דם כללית, באותה הזדמנות היא תעבור גם בדיקת רוק או דם שבעקבותיה מי שצריכה תקבל תמיכה וליווי נכון וקפדני יותר, כך שנגיע לעולם שבו לא יהיה דיכאון אחר לידה או לפחות שנוריד את התופעה באופן משמעותי".