עם ישראל מצוי בלב ליבו של תהליך הגאולה. לקורותיו של עם ישראל ב-150 השנים האחרונות אין אח ורע בדברי ימי העולם.

שום עם אחר לא זכה לגאולה והתחדשות כמו עם ישראל. אף אומה לא זכתה לחזור למולדתה אחרי גלות של 1800 שנים.

אחרי קיבוץ הגלויות הנהדר, הקימה מאפר השואה, הקמת מדינת ישראל, הניצחונות על צבאות ערב, שחרור חבלי מולדת ממערב וממזרח לירדן, יישוב הארץ והורשת חלק מגויי הארץ, הגיעה העת לעלות קומה ולהכין את הלבבות להקמת בית המקדש, אשר תקדם אותנו בע"ה להשראת שכינה מחדש בעם ישראל - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

בית המקדש הוא עמוד יסודי ביהדות, ומקומו הוא המקום הקדוש ליהדות. לבד מכך שחורבן המקדש היה ראשית הקץ של עצמאות ישראל וההתיישבות בארץ, הן בחורבן בית ראשון והן בשני, יש לזכור כי היעדרו של המקדש גורם לאי-רלבנטיות של עשרות רבות של מצוות עשה ולא תעשה.

בני ההתיישבות העובדת שנטו ללאומיות ישראלית גאה ולא מתנצלת, ראו בהקמת המקדש את המטרה הנעלה ביותר בחזרת ישראל לארצו, ולא התביישו לדבר על כך עוד לפני מלחמת ששת הימים, ואף לכתוב על כך שירי ערגה. כך, למשל, נעמי שמר ז"ל כתבה עוד ב-1966 את השיר הנפלא:

"אם בהר חצבת אבן להקים בנין חדש, לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש, כי מן האבנים האלה יבנה מקדש"... כאשר הפזמון חוזר על עצמו בשאלה, תפילה, תקווה ואולי אף קביעה: "ייבנה, ייבנה, ייבנה המקדש/ההר".

מאז חלה נסיגה בציבור הכללי-חילוני ביחס לרצון ולשאיפה להקים את בית המקדש. אך מנגד, ציבור נאמני הר הבית והמקדש הולך ומתרבה בדור האחרון, וכך גם העולים פיסית, בטהרה, להר הבית. יותר ויותר תלמידים במכונים וישיבות עוסקים הן בצד הגשמי והן בצד הרוחני של הקמת המקדש, כאשר בחוד החנית עומד כבר משנת 1984 מכון המקדש בראשות הרב ישראל אריאל שליט"א אשר כבר הכין חלק מכלי המקדש, בגדי הכוהנים ועוד.

אך כבר למדנו על בשרנו ממקרים יותר פשוטים שיש להכין את דעת הקהל לרפורמות שמבקשים לבצע, כי אחרת יוצא שכרנו בהפסדנו.

אין לכחש, את רוב מנהיגי הימין העניין לא ממש מעסיק, וגם ההנהגה החרדית מדחיקה את העניין, ומעדיפה לדמיין שבבוא העת המקדש השלישי יירד באש מן השמיים. מעניין, אבל אנשים פרטיים לא מחכים שביתם הפרטי יירד באש מהשמיים ופועלים רבות ונמרצות לצורך כך...

נראה כי ההנהגה החרדית לא למדה את לקחי ימי ראשית הציונות כאשר רוב רובה התנגד לעלייה מאורגנת לארץ ישראל, והעדיף קיום שבועות עתיקות כמו "לא למרוד באומות העולם" ו"לא לעלות בחומה" ועוד כיוצ"ב.

אחרי הצהרת בלפור, כאשר שערי הארץ היו פתוחים לרווחה לכל דיכפין, זעק חיים וייצמן "עם ישראל, אייכה?", אך גם אז לא התעוררה מנהיגות דתית שתעורר את רבבות אלפי ישראל לעלייה לארץ, למעט בודדים כמו הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל (בעל ה'משך חכמה') אמר וכתב ב-1921 שועידת סאן רמו ביטלה את 'פחד השבועות'.

לצערנו נזכרו מאוחר מידי ומתוך צוק העיתים, כפי שכותב בבכי ובצער, בדם ליבו, הרב יששכר שלמה טייכטל הי"ד (מחשובי הרבנים החרדים בהונגריה בעת השואה) בספרו 'אם הבנים שמחה'.

כמו כן, למען האמת, אנו חסרים במחנה הלאומי מנהיגות אמיצה שתדבר על החזון של הקמת המקדש בהר הבית ללא חת ומורא. זה לא "פוליטיקלי קורקט". כשם שאנו חסרים מנהיגים שידברו נכוחה על כך שארץ ישראל משתרעת "מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת". גם בעניין זה חלה נסיגה משמעותית כאשר אנשי הימין בעת קום המדינה עוד דיברו על :"שתי גדות לירדן - זו שלנו, זו גם כן", ואילו עתה הם הצטמצמו לשתי גדות לירקון...

אבל כל מרתון מתחיל בצעד אחד, וכל שיטפון מתחיל בטיפת הגשם הראשונה, ולכן כראשית חכמה, מוטל עלינו להגיד בקול צלול כי חזוננו הוא הקמת בית המקדש על הר הבית. אומות העולם יגנו, הערבים יצעקו, אבל זו האמת, ועל האמת להיאמר בקול עז.

הקריאה צריכה לצאת בעוז ובהתמדה מהחלוץ שלפני המחנה - הציבור הדתי-לאומי ומנהיגיו - וממילא תחלחל לאט לאט לשאר עם ישראל (כמו ההתנחלות המפוארת ברחבי יהודה ושומרון), ובא לציון גואל.

אגב, עשרות מיליוני אוונגליסטים, בארה"ב כמו גם בשאר העולם, יגבו את ההכרזה ואת המטרה הקדושה, בהיותה חלק מתהליך הגאולה של העולם, גם כפי אמונתם. מה גם שבית המקדש "בית תפילה ייקרא לכל העמים". אולי גם כאן תתממש הנבואה של "אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה", ורק אחר כך יאמרו בית ישראל "הגדיל ה' לעשות עימנו היינו שמחים".

יש לזכור כי בעבר אימפרטורים גדולים גיבו את בניית בית המקדש, כמו כורש מלך פרס אשר בעקבות הצהרתו הוחל בניין בית המקדש השני, וכמו הקיסר יוליאנוס (שכונה ע"י הנוצרים "יוליאנוס הכופר") אשר התיר לנשיא הלל להקים את בית המקדש השלישי, ואף הוחל בבנייתו בשנת 362 למניינם.

יתכן מאד שנזכה בע"ה עוד כשנה וחצי לשלטון רפובליקני-אוונגליסטי בארה"ב. וכשם שבעבר הקרוב שלטון כזה העביר את השגרירות לירושלים, קבע שההתנחלויות חוקיות, והצהיר שרמת הגולן היא חלק משטח מדינת ישראל, כך גם בעתיד הקרוב הוא יקבע כי הר הבית הינו המקום הקדוש ליהדות, וזכותם של היהודים לחזור ולבנות שם את בית המקדש.

מוטל עלינו להתכונן לכך, ולהיות אנשי חזון, אמונה ומעש. גם (ואלי בעיקר) בעניין חשוב זה.

ולכבוד חגה של ירושלים נסיים בתפילה "יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא, וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ, וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה".