נראה לי די מוסכם על רבים שהסיפור של המחאה כלל איננו הסיפור המשפטי. אז מה כן נקודות האמת שהמוחים אוחזים בהם ולא מוכנים להרפות? המודל שמנחיל הרב קוק להבנת מאבקים חברתיים ואידיאולוגיים אומר שכל עוד יש נקודת אמת בדעה מסויימת שלא מאירים עליה ומעלים אותה להכללה מתוקנת יותר, האוחזים בה לא ירפו. אם כן, מה הם טענות האמת של המוחים? להבנתי יש להם שלוש נקודות חזקות מאוד שיש להתייחס אליהם ברצינות: 1) לאור ההכרעה הנחרצת בבחירות האחרונות שמבוססת על השינוי הדמוגרפי בציבור היהודי בישראל עולה השאלה הבאה בשיא תוקפה: אומר לעצמו החילוני הליברלי- אני יהיה מיעוט בחברה בישראל זהו הונצח מעמדי כמיעוט. המדינה הולכת בהדרגה להיות יותר ויותר דתית. האם אוכל לשמור על החילוניות שלי בלי הפרעה? האמת זה לא רק שאלה מבחינתו, זה אפילו פחד משתק שציפור קטנה בלב שלו אומרת לו: זהו, האפשרות להיות חילוני חופשי בישראל מתחילה בהדרגה להצטמצם. בתהליך הדרגתי כבר לא אוכל לחיות את חיי בחופשיות. הפחד הזה מניעה את החילוני הליברלי השמאלני בעוצמה לצאת למחאה, נדמה לו שמי שישמור על החופש שלו להיות חילוני חופשי זה בעצם בית המשפט. מה התשובה שלנו למיעוט החילוני השמאלני? האם אנו כרוב שנציגיו הולכים לשלוט כאן עוד שנים ארוכות ערים לפחד הזה? האם אנחנו יודעים לתת לו תשובה אמיתית? 2) הטענה השניה האמיתית של המחאה היא טענת משה רבנו כלפי בני ראובן גד- האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה? יש כאן טענה מוסרית עמוקה מאוד שמנסרת בחלל החברה בישראל. איך אתם הימניים צועקים נגד בסרבנות כאשר איתכם בממשלה יושבים כ18 מנדטים חרדים שבהגדרה לא משרתים. בהגדרה סרבני שירות? הטענה הזו לא רק שהיא נקודת אמת כואבת מאוד, היא גם בעצמה מעוררת פחד קיומי של המוחים. איך נסתדר בלי צבא? איך נסתדר בלי המסירות של חיילי צה"ל? איך מכשירים את הסיכון הקיומי שהולך ונוצר עם גדילת הציבור החרדי? 3) הטענה השלישית היא הטענה הכלכלית: ככל שהדמוגרפיה הולכת לכיוון גדילת הציבור החרדי כך הפחד מהעתיד הכלכלי של ישראל הולך וגדל. יש כאן גם טענה מוסרית: מה פתאום הציבור החרדי עלייה על הצדקה (המיסים) של מי שאינו חרדי? וגם פחד קיומי: איך המדינה תשרוד ללא אוריינות שמותאמת לכלכלה מערבית מתקדמת? כל הטענות האמיתיות הללו מופנות לא רק כלפי הציבור החרדי כי גם לציבור הדתי לאומי. למה? א) אין הבנה עמוקה של ההבדל בין החרדי לדתי לאומי. מבחינת החילוני השמאלני הליברל דתי לאומי הוא פשוט חצי בסדר וחצי גרוע כמו החרדי. זה הטענה היא אותה טענה עם חצי מהאנרגיה. ב) יש מחשבה שהציבור הדתי לאומי הנאור והיפה שבוי בידי קומץ חרדלניקי"ם שהם בעצם חרדים מוסווים ולכן הכי מסוכנים. ג) ההכלה של הציבור הדתי לאומי את החסרונות של הציבור החרדי מפחיד עוד יותר את המוחים, דווקא מהדתיים לאומיים הם מצפים להבנה לטענות העמוקות ולכאבים שלהם. וכשאתה מצפה אתה מאוכזב ואכזבה ממישהו שאתה מצפה ממנו זה כעס יותר גדול מימי שאתה מראש לא מצפה ממנו. אז אם הצלחתי לזהות נכון את נקודות האמת של המחאה. אשמח שנעבור לדון בשאלות הנוקבות: איך מכלילים את האמיתות הללו בתפיסת עולם שלמה יותר שבה גם נקודות אלו יקבלו מענה אמיתי ומלא? פתחתי את הדיון, אשמח לדעתכם.
