1. אף אחד לא יגיד לך את זה, אז אני אנסה, ברשותך, לנסח את מה שאתה מרגיש: אף אחד לא מבין אותך. להורים, לחברים, ליועצים, למאמרים, לתוכניות, לאתרים - לכל אחד יש את נקודת המבט שלו על החיים. היא נובעת מאיך שהוא מרגיש כלפי דברים וכמות הביטחון העצמי שלו לגבי זה שהדרך שלו - מתאימה גם לך. הניסוח שלהם יכול להיות עדין, החלטי, כוחני או מעודד. אך בסופו של דבר, מי שמדבר איתך - מציג בפניך פרשנות למציאות החיים שלך - דרך מציאות החיים שלו. התוצאה אצלך, לפעמים: תיסכול ובלבול. במקרה הטוב, אתה חש שהיועץ התורן, הישיר או העקיף - לא כל כך מבין אותך. לעיתים, נדמה לך שהוא מדבר אשכרה שטויות שלא רלוונטיות למנעד התחושות שלך. בדרך כלל, אתה מיואש מלהקשיב לאנשים ו'נופל' מידי פעם בהאזנה למישהו שיש בפיו דברי עידוד שאין לך מושג איך מתרגמים אותם לבניית בית, בפועל. את זה בדיוק אני הולך ללמד אותך עכשיו: איך עושים את זה. סורי שאין לי שום אינטרס. לא תמצא בסוף המאמר קישור לרכישת מוצר כלשהו שיצרתי עבורך. גם אין לי מטרה לראות אותך מתחתן ולסמן V על זה שהצלחתי 'לשכנע' אותך. הדברים שאכתוב עליהם כאן רחבים הרבה יותר מחתונה והם נוגעים לכל שלב בחיים. חתונה - היא רק אבן דרך אחת בסיפור גדול הרבה יותר, אבל בוא נתחיל בו. 2. לדעתי, הרווק המצוי אינו כסיל. אני מבין אותך היטב. בעולם הזה, כפי שהוא נראה ומרגיש לך - להקים משפחה נראה לפעמים כמו משהו כמעט בלתי אפשרי. לפני הכל, יש את הבית שבו גדלת ואיך שחווית 'זוגיות ומשפחה'. במקרים רבים, גם אם לא נעים להגדיר את זה בפומבי - החוויה לא הייתה חמימה כפי שהיית רוצה לדמיין אותה. התחושות הללו, שקשה להגדיר במילים - כל שכן כשהן משתנות עם הגיל, ההתפתחות ואיך שאתה מבין את הדברים מחדש - יוצרות חששות, בתת מודע, מטבע הדברים. תוסיף לזה את העולם הרחב והמבלבל, התפישות השונות לגבי זוגיות, 'אהבה' ומשפחה - ותקבל עוד קילו גרם של חששות. תוסיף לזה את החששות לגבי פרנסה, הורות וחינוך. תוסיף קומץ סיפורי זוגיות ומשפחה כואבים שהצליחו לחדור לך ללב. עכשיו תערבב ותבחוש את כל הפעמים שנזכרת בכל אלה ותיחזקת את העירבוב הזה. התוצאה: עוגת חששות לתפארת. לא תמיד ברור כיצד היא נוצרה. אך מה שנהיר הוא שהכביש המוביל לבניית בית - די חסום עם העוגה התפוחה הזאת. 3. למה תפוחה? כי בפנים, רוב החששות הן דמיונות שווא. אם אתה משתדל עד כמה שאתה יכול לדבוק בטוב ובמה שאתה מאמין בו, ברמה העמוקה של משמעות החיים ומתנהל במודעות עצמית שמתפתחת עוד ועוד עם הזמן - אין טעם שתחשוש מרשימת החששות שהזכרתי. זה לא סוד שאתה לא ממש ההורים שלך, לא הסיפורים ששמעת ולא צורות החיים של אנשים שתופסים את החיים ומרגישים אותם, אחרת לגמרי, ממה שאתה מרגיש. נכון, בכל סיפור וחוויה אנחנו נוטים להזדהות ולשאול את עצמנו 'איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?' ומשם החששות. אך העיסוק בשלילי, בעצוב ובנסיון להבין את התחושה של האחר - הוא מיותר לחלוטין, במקרה שלך. כשאתה עסוק במה שנחשב 'כישלונות' של אחרים עוד לפני שהתחלת את המסע שלך - אתה נשאר מחוץ למיים. לפעמים מרגיש טובע, לעיתים חופשי. כך או כך, אתה שוכח את הדבר החשוב ביותר: אתה זה אך ורק אתה והכוח שלך. בלי שום סיפורים מסביב, לטוב ולמוטב. אם נניח את כל הסיפורים הקשים, הזכרונות, החוויות וההרגשים שלך לגבי משפחה בצד - נגלה את הטבע האנושי הפשוט: אדם נולד כדי להתקיים ולהתרבות. אבל מה לעשות, אתה אדם רגיש. כל ההרגשים שצמחו עליך מהזכרונות האישיים והסיפורים הזרים - כל שכן בכמות ובעצמה המאפיינת את הדור הנוכחי - משליטים בך פחד שתוקע אותך בדבר כל כך פשוט וטבעי. לא ביקשת להיות מילארדר או שיתרחש נס על טבע. מה ביקשת בסך הכל? להקים משפחה, לקיים את הטבע הבסיסי שלך? ובגלל מה אתה תקוע? בגלל רגשות. אתה יודע שזה נטו רגשות. חששות עתידיים ע"ג חששות עתידיים שנראים 'מוצדקים'. אין ספק, גם חששות שווא נראים מוצדקים, אחרת הם אינם בגדר חששות בכלל. 4. רגשות אינן שטויות. הן אמורות, בטבע שלנו, לשמור עלינו מדברים שאינם נכונים עבורנו. אך בלהט הסקרנות שלנו אנחנו נוטים לשחק בהן. לקחת אותן לכיוון שלילי במקום להבין מהו רגש מתעתע שאך ורק תוקע אותנו, למרות היכולות הטבעיות שלנו. אם נקח את סך כל החששות שהזכרנו לעיל, נוכל להביט עליהם במבט חמור סבר ולהגיד 'תכל'ס? מפחיד להתחתן היום'. אבל באותה מידה אפשר להגיד: למרות מה שאני מרגיש - 'אני יודע את האמת: זה ממש לא הסיפור שלי ולא מעיד עליו'. ו'אני אעשה כל מה שאני יכול כדי להצליח, גם כשקשה. ואני אצליח, בע"ה'. 'אני - נולדתי ובטבע שלי זה להקים משפחה'. נכון, יש רגשות. בזכותם, יש גם כאלה שמתחתנים. בגללן, יש גם כאלה שמרגישים שהם, כביכול, 'לא יכולים'. עוד באותו נושא: אנשים טובים או מעשים יפים? "הנדסת תנועה" טוב ליהנות? עיבוד חדש לפיוט "קרב תשועת מצפיך" 5. עם תחושות קשה להתווכח. אדם שמרגיש שכשהוא עושה משהו טבעי זה גדול וכבד עליו - צריך לפני הכל להסיר מליבו את החששות הלא טבעיים. להבין בכלל שמדובר בחששות שווא ושהוא, בע"ה, יצור לעצמו את הסיפור האופטימי שלו. אין מנוס מלהאמין. אמת; קשה להיות אופטימי כשמביטים על החששות הנובעים מהעולם הרחב שמתקשה להתמודד עם אתגרי הזוגיות והמשפחה. שכשאתה חי בעולם גלובלי והתפישות לגבי זוגיות ומשפחה הן דינאמיות - הפחד עוצר הכל. העולם הרחב מציף אותנו ב'תמרורי אזהרה' שונים ומשונים - בנושא הזוגי והמשפחתי. הם מסבירים - גם לאנשים שמוגדרים 'מאמינים' - שאין שאין להם סיכוי להצליח, כביכול. בגלל זה, רבים מאזרחי העולם חיים ללא זוגיות. כל אחד מחזיק באמתחתו סיבה אחרת שמסבירה את צורת החיים העכשווית שלו. מה שברור לכל הוא, שלמרות המידע השופע והנגיש, נדמה שדווקא בדור הנוכחי, לא ברור לאנושות כיצד עושים את זה נכון ופשוט, כמו פעם, רק מותאם לעידן הנוכחי. בדורנו, החששות גוברים אפילו על הטבע האנושי (!). הסיבות המגוונות ל'אי זוגיות' נשמעות משכנעות לבני האדם, בו בזמן שהפיתרון החד משמעי נמצא בסדרת תובנות פשוטות שצריך להפנים עמוק ואז לצאת לדרך בלי להתבלבל מרעשי הרקע הציבוריים והסיפורים שניתכים עלינו מכל עבר ומחלישים אותנו. 6. התובנה הראשונה היא, שלמרות כל רעשי הרקע בציבור ובמדיה, בטבע האנושי הספציפי 'שלך', כ'אדם מן השורה' - אתה בנוי להקים משפחה. ולא, קשה להאמין שדווקא אתה הוא 'היוצא מהכלל', אם קראת עד כאן. רובנו אנשים בריאים, חושבים, עובדים, לומדים ולא תמיד שמחים כי חסר לנו משהו. כשחסרה זוגיות ומשפחה - מטבע הדברים, קשה יותר לשמוח. כי האדם לעמל יולד ואין כמו עמל טבעי שמחובר לשורש האנושי הפשוט. על הרבה מסוגי העמל - אפשר להתווכח. על הקמת משפחה ותחזוקתה השוטפת - כמעט ואין עוררין. זה בטבע שלנו, זה חזק ומספק יותר מכל החששות. אבל זה קשה ומטבע הדברים - אנחנו חוששים מקושי. כל שכן כשהוא מועצם כל כך ואנחנו ממש מרגישים אותו עד כדי שיכנוע פנימי ש'אנחנו לא יכולים', למרות שאנחנו כן. 7. התובנה השניה היא שאתה לא 'אזרח העולם הרחב' למרות מה שאתה חושב שלמדת מהעולם הזה דרך כל מיני אמצעים וסיפורים. אתה - זה אך ורק אתה והאמונה שאתה יכול לפתח. גרעין האמונה הטבעי שלך גדול יותר ממה שאתה 'מרגיש' לגבי הרווקות שלך, כתוצאה משלל ההשפעות שספגת בחייך. אתה אדם שיכול להאמין ולהתפתח באמונתך. כל שכן אם גדלת על אמונה. אנא, אל תתבלבל. אמונה היא לא בהכרח איך שתפשת 'אמונה' עד היום. אמונה זה לנשום ולחפש בנחת ובסבלנות מהי אמונה עבורך, לפני הכל. (בשביל זה צריך להתעקש ולהאט את קצב החיים, לפעמים, למרות הכיף שבמרדף). אמונה היא הכרה במציאות הטבעית של הייקום בכל הנוגע אליך, לפני הכל. אמונה היא הענווה כלפי מי שיצר אותך וההבנה שאת הרוב אתה לא יודע וכל הזמן אתה מסוגל ללמוד, אם רק תרצה להאמין. אמונה היא לדעת לשחרר, להרפות ועם זאת לעשות את ההשתדלות שלך. אמונה היא להתפלל בפשטות, גם אם אין בך התלהבות ולבקש שיהיה לך טוב. אמונה היא להתבטל כלפי המציאות של החיים שלך ועם זאת לנסות לשפר אותה. מדובר בתנועה תמידית שמנסה לשמור על איזון בין חיבור לרוח וחיי העולם הזה. יש דרגות באמונה, אך התכונה המשותפת לכולן היא הדביקות באופטימיות, בלי לחץ, אך בעקשנות. גם אם 'מרגיש לך' שבא לך אחרת. כי טוב ה'. מדובר בלימוד יומיומי ונקי של החיים, שרק אתה יודע אם התרשלת בו היום או החזקת בו. לפעמים מרוב שאנחנו מנסים ללמוד מהעולם ומאנשים, אנחנו מקישים בין כאלה שנחשבים בעיננו 'דתיים' - לחיים שלנו. ככה אנחנו לא שמים לב שאת האמונה האישית שלנו - אף אחד לא יכול לתת לנו מלבד עצמנו. 8. התובנה השלישית היא שאתה ממש, אבל ממש לא כמו החבר הרווק שלך (אולי הוא אפילו 'דתי') - שגם הוא מושפע בסך הכל מהעולם האישי שלו והעולם הרחב. כל שכן שאתה לא 'עוד רווק' מאזרחי העולם. את הרווק\ה העולמי שאינו מאמין - אפשר להבין בנקל. כשמקובל לקבל 'אהבה' באמצעים סינתטיים ע"י מסכים ולעשות 'מה שמרגיש לי' במשך שנים - קשה לרצות להתאמץ ולתחזק מערכת זוגית בכלל. גם האפשרות להתרבות ללא זוגיות בצורה כזו או אחרת - נמצאת מעבר לפינה. למה לו, לאזרח העולם הרחב, להתחייב ולהתחתן? למה לו להתאמץ לשמר זוגיות גם כשיש קשיים? בלי שנדע, עם התפישה הזאת, אנחנו הולכים לדייט. נכון, אנחנו לא נגיד את זה בקול רם כדי לא להרוס לעצמנו את תדמית 'המאמינים בחתונה'. אבל לפעמים אנחנו מהרהרים בזה. תוהים קצת יותר מדי 'מה הטעם?'. אבל אין צורך להיבהל. ככה זה כשקשה לנו. אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב בסך הכל והמחשבות האלה עוזרות לנו, כביכול. הדרך הנכונה, היפה והמוארת היא לא לעסוק בשליליות הזאת בשם 'הכנות', אלא להבין שהתהיות הללו נוצרות בגלל השפעת העולם האישי והציבורי - עלינו. 9. גם מאמינים ודתיים צורכים לפעמים יותר מדי שליליות חיצונית ודי שוכחים שהטבע שלנו, כבני אדם, הוא להקים משפחה. זה ברור. אין שום ספק בכלל. אפשר לברר את הספיקות, אבל לפעמים אנחנו עושים את זה כבר יותר מדי ואין מנוס אלא להתחזק דווקא בשורש האמונה שלנו בטבע ובפיתוחו - ולא בספיקותיו. הצעד הראשון הוא להפסיק לקחת קשה או לא לקחת בכלל השפעות פסימיות שמחזקות בנו את החששות ולצרוך יותר תוכן שיחזק בנו את האמונה. מעבר ללימוד אמונה, יש להתבונן על העולם במשקפיים אופטימיות ולחפש את דרך האמונה האישית שלנו. לבקש את ה', בנחת. הלימוד הזה אף פעם לא נגמר. מטבע האמונה, 'אחרי החתונה' - תוכל לגלות רובד נוסף ועוד אחד ועוד אחד. יש משברים וקשיים, אך ככל שתתקדם במעלות האמונה האישית שלך, תבין, שלא תמיד מישהו יבין את העולם הרגשי שלך וזה בסדר גמור. יש לך אמונה - ואיתה אתה תמיד חי וקיים, גם אם קשה. כן, בטבע שלך זה להצליח בדבר הכי טבעי שלך, גם אם העולם מסביב מציג לך סיפורים אחרים לגמרי. ואם העולם מפחיד אותך - אל תסתכל עליו יותר מדי. החיים נמצאים בינך לרבונו של עולם יותר מכפי שסיפרו לך אלו שנתפשו בעיניך כ'אנשים כמוך'. אף אחד לא כמוך, זה הקטע. בסיפור האמונה שלך - זה רק אתה והשמיים. הכותב הוא יוצר הסרט "רווק עם אלוקים" - זמין לצפייה חינם בט"ו באב
