
עם סיום לימודי הרפואה נשבעים הרופאים את שבועת הרופאים הלוא היא "שבועת היפוקרטס" המיוחסת להיפוקרטס היווני שהיה אבי הרפואה.
בין היתר מתחייבים הרופאים בשבועתם בנוסח העברי "..לעמוד לימין החולה במצוקתו בכל עת ובכל שעה..ולעזור לאדם החולה באשר הוא חולה, אם זר אם נוכרי, אם אזרח נקלה ואם נכבד.."
על אף שבועה זו, לאחרונה רופאים בכירים מבית החולים שיבא, נטשו את משמרתם, הפרו את שבועת הרופאים והפקירו את החולים שלהם, שחלקם נמצאים בסכנת חיים, כדי להשתתף בהפגנת מחאה כנגד הרפורמה המשפטית אשר לדבריהם "תהרוס את מערכת הבריאות ותהפוך אותה ללא מרוסנת".
אותם רופאים, בהנהגת הר"י והעומד בראשה פרופ' ציון חגי, אף הוציאו דף פרסומי הזועק באותיות אדומות כדם "איך ביטול עילת הסבירות תשפיע לכולנו על החיים?" ותשובתם היא: "אם חוק צמצום עילת הסבירות יעבור בקריאה שנייה ושלישית, אנו עלולים למצוא את עצמנו במערכת בריאות הרוסה ולא מרוסנת".
באותו מסמך כלולים בין היתר חששות שווא לרפואה מגדרית, לאפליה בטיפול בין יהודים לערבים, בין נשים לגברים, לחשיפת מידע אישי על מטופלים, לאשפוז כפוי, לפגיעה במחקרים ועוד ועוד.
הקורא יכול להתרשם שניהול נכון של מערכת הבריאות תלוי אך ורק בקיומה של עילת הסבירות, ובלעדיה מערכת הבריאות תקרוס ותיהרס.
אז הבה ונרגיע.
ישנם חוקים ספציפיים העוסקים במערכת היחסים שבין רופאים למטופליהם כדוגמת חוק זכויות החולה המפרט בהרחבה את זכויות המטופל אל מול הרופאים לרבות איסור אפליה - "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, גיל או מטעם אחר כיוצא באלה".
כך גם מתייחס החוק לחובת שמירת פרטיות החולה והמידע הרפואי אודותיו, ובכלל יש עוד חוקים נוספים כדוגמת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ושלל עילות נוספות כמו מידתיות, מניעת אפליה, שרירותיות ועוד, אשר עוסקים בשמירה על זכויות החולה והרופא.
ובכל זאת אנו שומעים על מחאת רופאים באמצע שעות עבודתם, על התארגנות רופאים וכוונתם לנטוש את בתי החולים בהם הם עובדים עד כדי ירידה מהארץ.
כך שמענו על ד"ר ציון זיבלי, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים תל השומר, שעזב לטובת עבודה בבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת ייל בארצות הברית. לדברי ד"ר זיבלי עזיבתו היא על רקע החקיקה המשפטית. "איני יכול שהבנות שלי יחיו בכזה מקום".
בדיעבד מתברר כי ההיפוקרטיות (הצביעות) גוברת על שבועת היפוקרטס. אותם רופאים שדיברו גבוהה גבוהה על אובדן הדמוקרטיה והרס מערכת הבריאות שיוביל לעזיבתם את הארץ, הנה עתה מתברר ששיקולים אחרים, כלכליים ואישיים, הם הגורם האמיתי להחלטתם.
כך התברר שעוד בחודש אפריל הודיע ד"ר ציון זיבלי למנהליו שהוא קיבל הצעה אחרת לעבור לבית החולים האוניברסיטאי של אוניברסיטת ייל בארצות הברית ושהוא חפץ לקבל את ההצעה הזו – ארבעה חודשים לפני העברת החוק לביטול עילת הסבירות.
ועוד מתברר שיש לא מעט רופאים ששוקלים להיענות להצעה מפתה שהגיעה מטעם מדינות האמירויות שידועות ב"דמוקרטיות" שלהן - לקבל פי 3 משכרם, מסגרת חינוכית לילדים ו"תושבות זהב".
ברור כי הסיבה האמיתית לרצונם של אותם רופאים לעזוב כלל אינה קשורה לחקיקה בדבר ביטול עילת הסבירות או אובדן הדמוקרטיה.
ועוד עצה לאותם רופאים ששוקלים לעזוב למדינות אחרות ובעיקר לארה"ב. כדאי שתבחנו היטב את הנתונים הסטטיסטיים על כ - 80% נישואי תערובת בקרב הדור השני. כן כן הדור של הילדים שלכם. אני בכל זאת נוטה להאמין שיהדותם של נכדיכם באמת מטרידה אותם.
יתירה מכך, אותם רופאים שחוששים מפגיעה בזכויות הפרט בישראל, יגלו שבית המשפט העליון בארה"ב ביטל את הפסיקה המתירה הפלות, ולמעשה הותיר לכל מדינה את שיקול הדעת להחליט האם היא מתירה או אוסרת הפלות. בפועל לא מעט מדינות בארה"ב כבר פסקו על איסור הפלות.
או למשל כשהם ירצו לתת למטופלת שלהם את תרופת המיפפריסטון, המאפשרת ביצוע הפלות, הם יגלו שעל פי פסיקת בית משפט העליון של ארה"ב הם מנועים מלעשות זאת.
באותה הזדמנות צריכה להטריד אותם לא פחות פסיקת בית משפט העליון בארה"ב אשר בשם חופש הביטוי התיר לבתי עסק לסרב לתת שירותים לזוגות חד מיניים. קיים חשש גדול מאד שיישום הפסיקה יזלוג גם לעולם הרפואה בו רופאים יסרבו לתת טיפול על בסיס אותו נימוק.
אז כנראה שהדשא אצל השכן לא ממש ירוק יותר.
נוכח העובדה שלימודים של רופא במדינת ישראל הם שבע שנים, ונדרשת בנוסף התמחות של שש שנים ועוד שנתיים בשביל לקבל ניסיון, הרי שמדובר ב 15 שנים של הכשרה שבהחלט מצדיקים את הצורך לשמר את הרופאים במדינת ישראל.
על כן המאבק של כולנו צריך להיות על הגדלת מספר הרופאים לכל נפש, שכיום הוא קטן בהשוואה למספר הרופאים לכל נפש בשאר מדינות ה OECD , כמו גם על שיפור תנאי ההעסקה של הרופאים.
ועוד מילה על עילת הסבירות ביחס לרופאים.
טוב יעשו הרופאים אם יעמדו על ביטול הגדרת "הרופא הסביר" ביחס לרשלנות רפואית כפי שקבע בית המשפט העליון בדנ"א 7794/98 בפרשת קליפורד לפיו הגדרת הרופא הסביר "..היא שאלה נורמטיבית המסורה להכרעתו של בית המשפט. בית המשפט יכריע בשאלה זו ....".
ברור שאינכם מעוניינים שכל שופט, שלא למד רפואה, יחליט על פי שיקול דעתו הבלעדי האם הרופא התרשל או לא. הנכון הוא להחזיר את מבחן הרשלנות הרפואית לשאלה האם הרופא נהג כמו הרופא הממוצע, בהתחשב בעובדה שגם רופא יכול לטעות.
הכותב הוא יו"ר משותף של ועדת הבריאות בלשכת עוה"ד וחבר דירקטוריון מכבי שרותי בריאות