לאחרונה צוטטו דברים, לכאורה, מפיך דברים שנאמרו בראיון שנתת לעיתון הניו יורק טיימס. בציטוט נמסר כי "הישראלים שתומכים בנתניהו, המשיחיים והחרדים, הם לא חלק מהחברה שלי. הם כבר לא האחים שלי". עוד צוטט כי הודעת על הפסקת התנדבותך כ"רב סרן" ביחידת "איתן", זאת על רקע החקיקה המתבצעת בכנסת. אניח כי הדברים לא נאמרו ו/או שהוצאו מהקשרם, נוכח היותך איש אקדמיה בכיר וחוסר הקשר שבין הדברים. לשם הדיון האקדמי בלבד, כסטודנט באוניברסיטת חיפה, הרשה נא לי להניח כי הדברים כן נאמרו וכי דבריך צורבים ומחייבים כי "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה" באובדן של כל סולידריות, אחריות והבנה כי בנקודה הקטנטנה הזו בלב המזרח התיכון על כל אדם לקום ולשאול "מה עלי לעשות" ולא כפי שעשית אתה (כמו שנניח לצורך האקדמי, כאמור) מה האחרים צריכים לעשות היום, או בכל יום. ראשית אתמה. כפי שפורסם, תחום התמחותך הוא היסטוריה. משכך לא ברורה לי מהיכן אתה שואב את ההנחה המשפטית, כי חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) סיים "את הסיפור הגדול של מה זה אומר להיות בנקודה המאוד קטנה הזו במזרח התיכון". איזה קשר יש או יכול בכלל להיות לדברים? אקדים את המאוחר ואומר, כי דווקא החרדים, המכנים את אבי האומה שלנו - אברהם אבינו , "אברהם העברי", יודעים היום יותר מתמיד מה משמעות העובדה של להיות עברי, היינו "אנו מעבר אחד – והם מן העבר השני". דווקא הם נותרו נאמנים לאותה דרך העוברת בין שבילי ההיסטוריה שהביאה את עמנו עד הלום. דווקא אלה שכל שנותרה להם מכל מסורת ישראל היא עילת הסבירות ודומיה, עלולים לחוש בביטולה חוסר אונים לשגות, כפי ששגית אתה. חשוב לי לציין כי הנני חרדי גאה עד מאוד בחרדיותי ובדבקותי בא-ל חי. ניסיונך הנואל להציבני בדילמת הבחירה בין חברתך לבין עבדות ודביקות בא-ל חי אינה מעלה ולו שמץ צל צילו של לבט. שלא כמוך ושכמותך, בחירתי נעשתה לפני 3,300 שנה ואין לי שום כוונה להרהר אחריה. חרדי אני וחרדי אשאר, גם אם היתה עומדת בפני האפשרות לבחור שלא להיות אחיך. כפרופסור מכובד אתה בוודאי יודע כי האחווה היא שאלה עובדתית ולא רגשית. משכך, הצהרתך, ככל שנאמרה, ריקה מתוכן, אין בה ממש ואינה מעלה ואינה מורידה מאומה. אתה אחי בין אם תרצה ובין אם לאו. כדאי שתפנים, יש לך אחים חרדיים, ימניים וכן, גם אחים משיחיים. אינך יכול להחליט על אחווה באורח חד צדדי ומכאן שלשונך המנדטורית המצוטטת אינה ראויה. אם הם היו אחיך, הרי שלכל היותר אתה יכול להצהיר, לחשוב, לדמיין כי הם אינם אחיך ואינם בחברתך. אבל באקדמיה נהוג לדייק: אמור מעתה: "אני חושב ....אני מרגיש..... שהם אולי לא בחברה שלי ....שהם אולי .....". אחסוך ממך להפעיל את זיכרונך כהיסטוריון, לגבי ימים אפלים בעברינו המשותף בהם פשפשו זרים בלוחות הגנאלוגיים של כל אחי היהודים ומצאו כי כולם, ללא יוצא מהכלל, אחים וגורל אחד נגזר להם וד"ל. פרופ' נכבד, אחי אתה, אני אוהבך גם אם זו אהבה חד סטרית. ועל מנת שתכיר את אחיך טוב יותר אציג עצמי בקצרה. הנני סטודנט לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה (שלוחת מבח"ר) – תייגתם את המסלול בו אני לומד כמסלול "חרדים" (עובדה שאחזור אליה בהמשך). באמתחתי תארים רבים, מהם אקדמיים. כמי שתאב ידע, אני ממשיך כל העת הן בלימודי הקודש וגם בלימודים אקדמיים שהביאוני לפתחה של האוניברסיטה המכובדת. (שימשתי בעבר בסגל ההוראה כעוזר לבחירי הפקולטה ולשופט ביהמ"ש העליון). כמוך, גם אני מתנדב בשירות מילואים בדרגת רב סרן ואף אני איש "נפגעים" כמוך (כן, דלת ליד היחידה שלך). אינני איש פוליטי ואינני מרבה להתבטא בעניינים הנוגעים בה. אבל אני תמיד נכון לקריאה ותמיד מוכן להקריב משלי לאחר – גם אם דעתו שונה משלי. שלא כמוך, אין ולא יהיו לי חרטות על כך. אינני מתכוון להפסיק התנדבותי, נהפוך הוא, אציע את עצמי להוסיף על תפקידי התנדבותי ובנוסף לתפקידי גם להחליף אותך באית"ן! הנני משוכנע כי גם אַחַי ליחידה יצטרפו אלי בידיעה כי כשהם משרתים ביחידה כזו הם משרתים את עצמם, עמם, מולדתם ואת אחיהם "ללא הבדל דת מין וגזע". עתה יצא המרצע מן השק ואנו מבינים מי באמת כופר בעקרונות החרוטים עלי מגילת העצמאות ובעקרונות הדמוקרטיה. ולפני סיום אשאל, האמנם בעבר חשת אחי? בטרם תשיב אשמח אם תשאל עצמך, מדוע שלחה האוניברסיטה לסטודנטים שלה איחולים ל'איד אל אידחה', 'רמדאן כרים' וחגים לא יהודיים אחרים, אך לא טרחה לשלוח שנה טובה או "פסח כשר ושמח" כמקובל? לא רקטור נכבד – אינני קונה את הטיעון. לא חשת אחי עוד הרבה לפני שאלת שינוי חו"י השפיטה. ועתה, על מנת שלא אחוש נדחה, לא רצוי, מורחק מחברתו של הרקטור ומי שאינו נמנה על אחיו, בקשה קטנה לי אליך: נא הסר את התיוג של הסטודנטים במסלול הלמידה שלי כמסלול "חרדים". (אזכיר כי זכות ההגדרה העצמית כבר זכתה להכרה רחבה של ביהמ"ש העליון ואשר הביאה למחיקת סעיף הלאום מתעודות הזהות). בשולי הדברים אציין כי לא הייתי מעז לפנות לפרופ' רם כל כך, לולא היו הנשיא והרקטור שולחים לי את דעותיהם הפוליטיות (שנענו, אגב, על ידי אך לא זכו להתייחסות) וראה לדוגמא את שרשרת המיילים שנשלחו אודות יציאתם לחופשה של הנשיא והרקטור , כמו גם קריאותיהם של ראשי האוניברסיטאות בחודש מרץ השנה. תודה אחי היקר שהקדשת מזמנך היקר לקרוא את הגיגי ודעותי ההיפותטיים בדיון אקדמי לכאורה על ציטוט לכאורה של דבריך.
