אילו מערכת המשפט הייתה במשחק כדרוסל היא הייתה יורדת לספסל אחרי מספר העבירות שהיא עשתה במהלך השבוע החולף. בפועל שופטת העליון נזהרה מלבצע את העבירה החמישית אבל הסתכלות חוזרת ב- VARמראה שגם העבירה הזאת נעשתה הרבה לפני שחלמתי שאהיה עורך דין הייתי עסוק אך ורק בדבר אחד - כדורסל. כידוע, במשחק כדורסל אם אתה לא על המגרש, אם אתה לא נפצע או יוצא בחמש עבירות, אתה לא קיים. כיום כעורך דין אני שואל כמה עבירות צריך לעבור במערכת המשפט בשביל לרדת מהמגרש? אני לא מדבר על המשטרה השב"כ והפרקליטות שעברו אינספור עבירות. פני נשואות לבית המשפט העליון של מדינת ישראל בו יושבים שופטים שאמורים להיות המגן האנושי מפני פגישה בזכויות אדם. השאלה מי הוא אדם היא שאלה אחרת, כי יש כאלו שלא נדרשת להם הגנה, הם יכולים לעשות ברחובות העיר כבשלהם תוך הפגנת אלימות אנרכיסטית חוצת גבולות. אבל מה יעשה רועה צאן יהודי שמוצא עצמו מותקף על ידי רבים וחזקים ממנו ובמהלך מאבק בו מעורבים כמאה ערבים מיידי אבנים וזיקוקים , מצויים בחומה בצורה מספר יהודים ביניהם חמוש אחד אשר בקושי נחלצים מהאירוע, כאשר היודה שהגן בגופו נפצע באורח קשה? שאלה טובה. מצטרפים למאבק ותומכים בפעילות ארגון 'חוננו' בתחילת השבוע מאשר השופט סולברג, השופט המתון והשמרני, מעצר מנהלי של צעירים יהודים, שניים מהם בוגרי יחידות קרביות שאך זה מכבר שוחררו והפכו ממגיני העם לאויביו. השופט סולברג גם מניח, כנראה מרוח הקודש, כי הסנגורים הסכימו למחוק את הערעור דבר שלא היה ולא נברא והכל במטרה שלא להתחמק מכתיבת החלטה שתאשר את הצו הלא מוצדק הזה. יומיים לאחר מכן מגיע לאולמו של השופט סולברג מ' אשר בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו לאור קשיים ראייתיים. השופט סולברג מקבל את עמדת ההגנה כי הכרסום קיים ועוד מעבר למה שאמר בית המשפט המחוזי, אבל עם זאת, באופן תמוה, הוא מורה על מעצרו עד לקבלת תסקיר. הגיוני, לא? אדם, חייל, ללא עבר פלילי, שחפותו עומדת לו וששופטים קובעים שיש קושי ראייתי יישאר חודשים במעצר כי השופט לא יכול לסמוך על הוריו , אנשי חינוך נורמטיביים שיוכלו לפקח עליו שהוא בבית עם אזיק אלקטרוני, מיומנות אשר רק קצינת מבחן מקצועית תוכל לזהות. לא חולפים ימים ומגיעים ניצולי הלינץ מבורקא לפתחו של בית המשפט המחוזי אשר מורה על שחרורו של אחד מהם. המשטרה/פרקליטות/שב"כ לא משלימים עם ההחלטה ומגישים בקשת רשות ערעור לבהמ"ש. אולי זה המקום להזכיר, חרף קיומם של עשרות אלפי עורכי דין בישראל, שבקשת רשות ערעור היא הליך נדיר אשר יש להצביע כדי לקיימו, כי מדובר בליקוי מאורות של ממש החוצה את גבולות המקרה הפרטני ואשר יש בה לשנות סדרי בראשית. בשגרה, בקשות כאלו נדחות על הסף ללא קיום של דיון כלל, כל סנגור מתחיל מכיר זאת היטב. במקרה הזה מיד בסמוך לאחר הגשת הבקשה כבר נקבע דיון, להלן העבירה הראשונה, למרות שבבקשה לא נכתבה כל עילה שמצדיקה זאת, אלא נכתב כי קיימים חומרי חקירה חדשים שלא הוצגו לשופט, ונושאים נוספים שאף אחד מהם לא עונה על הדרישות הקבועות בחוק והפסיקה. נהפוך הוא, הן טענות "ערעוריות" אשר מקומן לא בהליך הזה. והנה מתחיל הדיון מיד בלי לדרוש את הסף הדרוש, וכאן מתרחשת העבירה השנייה: בית המשפט נעתר לקיומו של דיון במעמד צד אחד, דבר שאינו מוסדר בחוק והתקנות , ואם לא די בכך מוכנסים לאולם במעמד צד אחד כאמור, גורמי שב"כ אשר מסיעים לבית המשפט להבין את הצד "שלהם" והנרטיב השגוי. השופטת חוזרת לאולם ומבקשת להכתיב החלטה, אלא שבשלב זה עורך הדין חג'בי מזכיר לה כי הוא עוד לא טען כלל את טענותיו. עובדה המסבירה את התחושה הכללית לפיה אין ממש צורך בהגנה על החשוד והכל בעצם הוא בפועל במעמד צד אחד. אבל בכך זה לא תם. לפעמים שחקן, בדרך כלל לא הכוכב של הקבוצה, צריך להקריב עבירה. השופטת רונן מתנדבת לבצע עבור הקבוצה שתי עבירות בכך שהיא מאשרת מעצר לא חוקי שהסתיים כבר במעמד הדיון ומתקפת אותו בעיכוב ביצוע אשר אך הוא כבר לא תקף. בפועל אתם צודקים. השופטת נזהרה מלבצע את העבירה החמישית. אז פנינו ל VAR ואז ראינו ותפסנו. הנימוק להליך כה נדיר משפטית מסתכם במילים שלי כך: "גם ככה אתם עוד שניה בשלום אז תלכו לשם". מצטרפים למאבק ותומכים בפעילות ארגון 'חוננו' הכותב הינו עו"ד בארגון חוננו
