ארגון תורת לחימה חשף את המצגת המזעזעת שהוקרנה בפני קצינים בקורס מגדי"ם באוניברסיטת חיפה. הכותרת משווה בין החמאס ובין הציונות הדתית. לא פחות ולא יותר. המתנתי מספר ימים כדי לכתוב מה אני חש כלפיה. סוף סוף מדובר בצה"ל, הארגון החשוב ביותר של עם ישראל – כוח המגן שלו. אנחנו חייבים להיזהר. החוסן הלאומי שלנו מחייב אמון ברמה העמוקה ביותר כלפי דרג המפקדים. כל לוחם שעמד תחת אש, או כזה שהוכשר לעמוד במצבים דומים חייב לחוש ביטחון גמור במפקדיו. להאמין בהם ולדעת שהם עושים את שיקול הדעת הכי נקי. זה הכרחי לעוצמתו של צה"ל. חייבים להגן על כך מכל משמר. אלו דברים פשוטים שחייבים לשנן אותם מפעם לפעם. כשאני רואה את הקלילות שבה משוים לוחמים דתיים עזי נפש, למחבלי החמאס; הירודים שבבני האדם, הלב שלי מחסיר פעימה. אני מבין שמוכנים לסכן פה את הכל. מוכרחים להודות בכך - תחושת האהבה, שלא לומר ההערצה שהפגנו בשמחה אל מול קציני צה"ל נוצלה על ידי לא מעטים, מהם בוגרי קרנות זרות, כדי להזריק עמדות זרות ומסוכנות אל מחזור הדם הישראלי. אנחנו עומדים בדילמה עמוקה מול התופעה הלא נורמלית הזו – חשובה לנו הבעת האמון, אבל אנחנו כמעט כפויים למתוח ביקורת קשה על שיקול הדעת של המנהיגות הצבאית. "איך אתם מעזים להעביר ביקורת על קציני צה"ל", תמהים אלה שללא היסוס צלבו קצינים דתיים כמו תא"ל עופר וינטר שחטא בהפגנת יהדות ורומם את לוחמיו לפני הקרב, בקריאת שמע. אותה קריאה אלמותית שהיתה אצל יהודים רבים מדי, צוואה לדורות הבאים, כאשר חרב המשחית עברה על צוארם. ואנחנו מקשיבים לעמירם לוין שכל כך הרבה אנחנו חייבים לו ונדהמים לשמוע שהוא משווה את אירועי חוארה לליל הבדולח הנאצי, למרות שאין ביניהם אפילו לא קשר קלוש. לא מכיר אירוע של יהודים שטובחים גרמנים ללא הבחנה, לפני אותו לילה נורא. איך נעמוד מול ילדינו ונחנך אותם ללכת אחר מפקדי הצבא, כאשר יש מי שמשווה אותם לנאצים או לחמאס? ובכן – אנחנו רוצים לומר דבר פשוט. אי אפשר לסבול ובטח שלא להסכים, להסתה הארסית ספוגת השנאה כלפי יהודים אחרים, שחטאם הוא שלעולם לא יתיישרו לתכתיבי האליטות הישנות. אלו הסבורים שלעולם נעמוד מולם בהצדעה ונכניע את רגשותינו ודעותינו הבריאות, כי הן לא מתאימות להם מסיבותיהם. אני לא זקוק להמליץ יושר עבור חברי בוגרי מערכת הביטחון הדתיים והמסורתיים. בזוי בעיני לנופף שוב ושוב בהיותנו לוחמים. בנכונותנו למסור את הנפש בשדות הקרב. בנכונות שלנו להתנדב לכל משימה. מבלי לשאול מה ממתין לנו באזרחות. אחינו הלוחמים האפורים, אחינו המתיישבים הגיבורים שבגופם מונעים את חורבן הארץ בהתיישבותם על גב ההר ואחינו המתנדבים הרבים הסותמים כל פרצה חברתית – כל אלו שעבורם לא ימתינו תפקידים נחשקים בחברות ההייטק. אין אפשרות לתרגם את מסירותם לנכסים כלכליים. העמדות הפסאודו - אקדמאיות כמו ההשוואה הנואלת הזו לחמאס, ממלאות אותנו זעם נורא. ציבור עצום שחש בהתנשאות ובצחנת הרוח הרעה שחונקת את נשימתו. נמשיך להתגייס בהמוננו גם כשהתנאים יהיו קשים עבורנו, כי אנחנו לא משרתי שלטון, אלא משרתי האומה. אבל בשם ההמון הדומם הרואה את חרפתו אני מתחייב – אנחנו לא נקבל עוד את ההתנשאות הזו. אנחנו נגיע לעמדות ההשפעה הבכירות ביותר במדינה. אנחנו נפעל בכל כוחנו כדי להמעיט את השפעת הקרנות הזרות המטשטשות את תודעת הצדק של קציני צה"ל וגם אם זה לא יהיה מסע קצר והרבה עיכובים נפגוש בדרך - אני מבטיח שהרכבת יצאה מן התחנה ובוא תבוא אל יעדה.
