1. ביום שישי, הייתי צריך לתקן את הגיטרה. איכשהו, נקלעתי לביתו הפרטי של מוזיקאי שהגיע רחוק והיה מועמד לאחד מפרסי המוזיקה הנחשבים בעולם. התקשרתי אליו, הוא ניאות לתקן לי את הגיטרה במחיר סימלי מפתיע וקבענו להיפגש בדירתו הפרטית. פגשתי אותו בכניסה למעלית בניין ותיק כשאבטיח ענק מתחת לבית שחיו וילד על בימבה לימינו. חיים. "ממוזיקה לא עושים כסף", אמר בהחלטיות וסיפר לי שהוא עובד בכלל בהייטק לפרנסתו. ניסיתי לחפש באסה קלה בעיניו על חלום שהתנפץ, שאיפות שאבדו בתהום הנשיה - ונאדה. הבחור לא נאלץ אפילו להפגין שהוא מאמין בצורה בה הוא חי. הוא פשוט חי את החיים עצמם על אתגרי היומיום ולא משועבד לאלילי ההגשמה העצמית שיצאו מכל פרופורציה. זה לא סוד שהם שולטים לנו על מצב הרוח ולא פעם גורמים לנו לקנא, להרגיש פגומים, אשמים, בושים ונכלמים. בחסות 'ההגשמה העצמית', אנחנו תולים את חיינו על בלימה. זה לא רק בעולם היצירה. ברבים מהמקרים, מה שאנחנו מגדירים לעצמנו כ'הגשמה העצמית' תלוי בגורמים אנושיים ועל אנושיים כל כך רבים - שלא צריך להיות גאון גדול כדי להבין אותם בנקל. למרות זאת, אנחנו בלופ המרדף אחרי ההגשמה בפועל או בדמיון. אפשר להבין אותנו; ככה זה שאנחנו מאמינים שהגשמה עצמית תתן לנו תחושה טובה יותר ממה שיש לנו. 2. איני שופט וכולנו באותה סירה, איש איש וענייני ה'הגשמה העצמית' שלו, אך הגיע הזמן שנגדיר את ההשלכות כדי שנקבל את הכוח לפעול נכון יותר. להוציא כישורים יפים מהכוח אל הפועל - זה מבורך, אבל ברכה גדולה בהרבה טמונה גם בזיהוי התחושות ובאמנות השיחרור וקבלת המציאות כפי שהיא. אנחנו כמעט ולא מתעסקים במתן תשובות לשאלות החשובות: האם ההגשמה העצמית שלי באה על חשבון חוויית החיים הטבעיים עצמם, כפי שהם קיימים מעבר למה שמעסיק אותי? האם המרדף הזה כבר לא נמצא כאן רק כדי שתהיה לי פרנסה והוא הפך ממזמן לתעסוקת בריחה מכל התפתחות רגשית אחרת? כשאנחנו עסוקים בהגשמה עצמית זה בא על חשבון משהו - זה ידוע. פחות מדברים על זה שהגשמה עצמית באה על חשבון ההתפתחות הטבעית שלנו - שהיתה מתרחשת אם היינו פנויים לבחון את הפנימיות שלנו, בכנות ובעיין טובה. כמעט ולא מדברים על שמחה אחרת; כזו שמגיעה מאימוץ מבט אופטימי, עיין טובה וקבלת המציאות הקיימת, כפי שהיא. עוד באותו נושא: "הנדסת תנועה" טוב ליהנות? עיבוד חדש לפיוט "קרב תשועת מצפיך" טיקטוק ושמירת עיניים? 3. כשאדם צעיר מאוד, הגשמה עצמית יושבת טוב לכל הסביבה. אף הורה לא אוהב לראות את הילד שלו מתבטל ואף ילד לא נהנה להשתעמם. ככה אנחנו מתחילים להכשיר דור של עובדי הגשמה עצמית שיוצאת מפרופרציה, לפעמים. הלאה. בתקופת הרווקות (שגם היא משום מה יצאה בעצמה מפרופורציה) - הגשמה עצמית עשויה להסיח את הדעת מהבדידות, אך גם לתקוע את הרווק\ה במקום. איך אמר לי פעם תלמיד שלי באמצע שעזרתי לו בחומר הלימודי? "מה אתה עושה כאן? לך תמצא לך אשה". כן, אנחנו בני אדם, צריך להשלים עם יכולת הקיבולת שלנו. דייטים זה לא שעה וגמרנו, אלא זמן רגשי יקר שצריך לעכל ולתת לו להתהוות. קשה למצוא בן\בת זוג כשהראש לא פנוי. מאידך - הבדידות מה תהא עליה? הנה - קיבלתם מילכוד בו חיפוש אהבה - אחד מענייני 'החיים עצמם' מונח יחסית בצד - בחסותה של ההגשמה העצמית המופרזת. זה לא נגמר שם. אלילי ההגשמה העצמית תמיד נמצאים שם כדי לאכול את ענייני החיים עצמם. לא תמיד רואים את זה עלינו, אבל ביננו; החיים מורכבים הרבה יותר מלו"ז צפוף וטכני שצריך לעמוד בו. הראש לא עובד בהכרח כמו סוויץ' של מכונית שמעבירים ברגע שרוצים לרוורס ואז לדרייב או ניוטרל. 4. אנחנו מורכבים מיכולת קיבולת וכשאין לנו פנאי רגשי - זה מתבטא בחוסר סבלנות ועייפות מנטאלית בסיטואציות חשובות. בגלל זה, לא פעם אנחנו נמצאים פיזית במקום מסויים אבל לא ממש חווים את מה שיש לו להציע. אני מאמין שגם ילדנו קולטים אם אנחנו מקשיבים להם או רק עושים את עצמנו. לפעמים, יותר מדיי פעמים - זה דיי שקוף. איננו אשמים, זאת ההגשמה העצמית שבה נתפסנו. גם כשאנחנו לא עסוקים בהגשמה, היא תמיד שם כדי לעזור לנו לתכנן את הדבר החשוב הבא, לכבוש עוד הגשמה כלשהי, מסוג כלשהו. כשאין רגע דל - ההפסד הוא של כולנו; הורים וילדים. אנחנו - אשכרה מפסידים חלק עצום מחוויית הקיום המופלאה והפשוטה שיצרנו. והילדים - מחמיצים את מה שיכולנו להיות עבורם. 5. בדורנו, אנחנו מוצפים בסיפורי מעוררי השראה ומנטורים מכל הסוגים. כבודם במקומו מונח, אך בסופו של דבר, החיים הם מה שהם בפועל ולא סך הדמיונות שלנו כשזורקים לחלל האוויר את המילה 'אושר'. סיפורים מרגשים וכריזמה משכנעת עושים לנו נעים באותו רגע וכביכול נוסכים בנו תקווה שהכל אפשרי והעולם פתוח - תוך כדי שאנו מאלחשים את האמת היפה: אנחנו זה אנחנו, גם אם בא לנו באותו רגע לשכוח את זה ולהאמין שכולם שווים, דומים ובעלי אותו מזל, פריבילגיות וכישורים. זה לא נכון, כמובן. הגשמה עצמית טובה מתבטאת בהתפתחות אישית כלשהי שלא תלויה במשתנים חיצוניים, אנושיים ועלומים. הגשמה עצמית טובה ממוקדת בהפעלת מיטב כוחנו - בדברים שתלויים בנו. פחות מדברים על זה, אך אלו החיים עצמם שאף מנטור לא יוכל לגרום לנו ללמד, אם לא נבחר לשחרר את כל מה שלימדו אותנו על "הצלחה" ונפנים שהחיים האישיים שלנו עצמם - זה הקטע. ללמוד איך להרגיש טוב בחיים עצמם בלי להיות תלוי בחסדים ובציונים של בני אדם - זה הקטע. ללמוד לקבל את המציאות, להיות אופטימיים ושמחים בכל מצב כמעט - זה הקטע. אלו דברים יפים יותר מכל סיפוק רגעי שאחריו תבוא שאיפה נוספת בתחום ההגשמה העצמית. בפועל, זאת עבודה פנימית שקשה יותר לעשות מלבחור לרדוף אחרי הגשמה עצמית כלשהי. זאת עבודה שלא תעשה מעצמה בשבילנו, כי תמיד יש לאן לרוץ ולשכוח קצת מהחיים עצמם. רק אם נלמד את עצמנו להאט קצב ולא לעבוד את ההגשמה העצמית - אלא שהיא תעבוד אותנו - נצליח להתחיל לחוש את היופי של החיים עצמם. העונג נמצא בכל דבר בבריאה ובסביבה שלנו. אפשר להבחין בו בנקל אם רק נשיל מעצמנו את המרדפים, הציניות כלפי הפשטות - ונשחרר את הפחד שללא ההגשמה העצמית והציונים החיצוניים - איננו שווים דבר. יש חיים והם לא מעבר לפינה. הם כאן. בכל שיחה, ניואנס, ציפור ופרוצדורה. אם רק נעז להתבונן, בהווה המתרקם, בלי לרצות תיגמול בדמותה של תחושת סיפוק וניצחון. הכותב הוא קופירייטר, מגיש ושחקן. במאי הסרטים 'מדריך למתבונן האמיץ', 'רווק עם אלוקים' וסדרת הרשת 'גלעדי ימכור אותך'.
