במאמר בעיתון "ידיעות אחרונות" מציע פרופסור יובל אלבשן, ממובילי מתווה הפשרה סביב הרפורמה המשפטית, מתווה חדש לפשרה עכשווית.
לדברי אלבשן, המתווה לא נדחה ע"י ראשי המפלגות המרכזיות בקואליציה ובאופוזיציה והוא מהווה בסיס טוב לפשרה.
"גם עכשיו, פחות מחודש ימים לפני פתיחת הדיונים בבית המשפט העליון בעתירות לביטול התיקונים לחוקי היסוד, חייבים להגיע לפשרה. המשך הצעידה במשעול הנוכחי יוביל לכאוס חוקתי. העליון יפסול את התיקון לחוק היסוד, הממשלה והכנסת יסרבו לקבל את הפסיקה בטענה שאין לו סמכות לעשות כן וברגע שזה יקבל ביטוי מעשי (וייתכן שאף לפני כן) נגיע למצב שבו כל אזרח יחליט למי לציית", כתב.
אלבשן טוען כי "בניגוד להנחה שהתקבעה משום מה, ההחלטה האישית לא תיעצר בדרג הבכיר. עברו הימים שהגנרל מרים את שרביט המפקד והחיילים מסתערים באחת על האויב. בדמוקרטיה כל חייל מחויב לציית רק לפקודות שאינן בלתי חוקיות בעליל. כך חונכנו, וטוב שכך. יהיו טייסים שיקבלו את הוראות הרמטכ"ל (בהתאם לפסיקת העליון) ויהיו טייסים שיסרבו לבצען בטענה שאינן חוקיות בעליל (משום שהן נוגדות את הוראת הממשלה הנבחרת). והארץ תהייה תוהו ובוהו".
לפי המתווה החדש, המפלגות הגדולות יסכימו שהמושב הקרוב יוקדש לכינון חוק יסוד החקיקה ולתיקון חוק יסוד השפיטה. כל השאר יידחה.
לטובת זאת תוקם וועדה מיוחדת של הכנסת שבה יידונו שני נושאים אלה. זו תהייה וועדה פריטטית ובראשה יעמוד נציג קואליציה שמוסכם על האופוזיציה. הגעה להסכמה תוכיח את רצינות כוונות הצדדים. עם הקמתה, תודיע היועצת המשפטית לכנסת על כך לבית המשפט העליון. בדרך זו העתירות לביטול חוקי היסוד יהפכו למוקדמות מדי והעליון ידחה את הדיון בהן.
בוועדה עצמה יקבעו כיצד מחוקקים חוקי יסוד, איך נעשית ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים וכו'. להערכת אלבשן, לא יידרש זמן רב להגיע להסכמות. שר המשפטים יריב לוין עצמו העריך באוזני אלבשן "נשב יומיים ונסיים".
לפי המאמר העקרונות המרכזיים די הוסכמו כבר. למשל שחוקי יסוד ותיקוניהם דורשים ארבע קריאות בכנסת ובמקרה שחוק היסוד מתקבל ברוב לא גדול מספיק תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה. באופן דומה נקבע שכל חוקי היסוד הקיימים - לרבות כבוד האדם וחירותו - יאושררו כעת לפי פרוצדורה זו ולא יהיה ניתן לשנותם בעתיד אלא באותה דרך. "אם כינון חוקי היסוד ייעשה כך, מקובל על כולם שתוקפם של חוקי יסוד לא יהיה שפיט."
לפי אלבשן גם הוסכם שביקורת שיפוטית על חוקים תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו. הוועדה תידרש להחליט באיזה רוב ואיך ייקבע ההרכב. כשזה ייקבע, מתייתר הצורך בפסקת התגברות.
במאמר מתאר אלבשן כי אחד ממנהיגי האופוזיציה שאל אותו "ומה אם מובילי הרפורמה שוב מרמים וכל מטרתם למסמס את העתירות שנדונות ואיתן את המחאות?" תשובתו "שבכל מקרה יש רווח בדחיית הכניסה לכאוס חוקתי. היא תעניק עוד תקופת רגיעה לציבור המותש גם כך והיא תאפשר לעליון להתכונן יותר לפני הכניסה לשדה מוקשים לא ממופה, שכל מוקש שיופעל בו עלול להשמיד לא רק את הדורך עליו אלא את המדינה כולה".
כדי שכל זה יקרה, אלבשן טוען שנדרש צעד נוסף. הכנסת תידרש לתקן לאלתר את חוק יסוד השפיטה בנוגע לוועדה למינוי שופטים.
לפי המאמר "הכורח למנות נשיא חדש לעליון מכניס את המערכת לסד זמנים כמעט בלתי אפשרי". ההצעה היא להאריך את כהונת הנשיאה אסתר חיות בפרק זמן נוסף. אלבשן מעריך שחיות "מבינה היטב - בניגוד לאחרים - מה עומד על הכף, ותסכים לכך.". אם זה לא ייצא לפועל, "ניתן למנות לנשיא את השופט יצחק עמית לפי הנוהג הנוכחי אבל לקבוע בחוק מנגנונים שימתנו את השפעתו. למשל ע"י קביעה שההרכבים ייקבעו ע"י תוכנה ושהסמכות להרחבת הרכב תהא נתונה להחלטת רוב מקרב כלל השופטים בעליון.