בראיון הבוקר לעוזי ברוך בערוץ 7 שנערך לאחר ביקורת קשה שהוטחה כנגדו בעקבות ההרס בגבעת אעירה שחר, סמוטריץ' למעשה חוזר בו מהטענה העקרונית שהיה צריך לפנות את הגבעה בשל הימצאותה ב"קרקעות פרטיות" (דבר כשלעצמו, אגב, התברר כשקרי), ומתרץ את ההרס בגבעות כ"אילוצים". יתרה מכך, הוא אף מאמץ את מכתב הרבנים שניפץ את השקר של ה"קרקעות הפרטיות" ביו"ש ומודה כי מדובר ברישום ירדני חסר כל בסיס בשטח, אך אומר כי "בתשתית המשפטית הנוכחית זה לא דבר שאנחנו יודעים איך לפצח אותו". אז דבר ראשון יישר כח לשר סמוטריץ' על הבהרת הדברים. לכולם ברור היום שמעבר לרישום המופרך שביצע חוסיין מלך ירדן בחופזה, שקר הקרקעות הפרטיות משמש את הרשות הפלסטינית ככלי מרכזי במלחמתה לכיבוש שטחי יהודה ושומרון. מדובר בעשרות אחוזים מהשטח, שבלי התיישבות יהודית בהם לא יהא ניתן להבטיח שליטה ישראלית באזורים נרחבים מאוד ביו"ש. הרש"פ יודעת זאת היטב ומנצלת את דלילות ההתיישבות בהם לטובת קביעת עובדות בשטח והסדרת מעמד הקרקעות ברישום נפרד משלה. בנוסף, סקירה מהירה של מפת השטחים ביו"ש מגלה כי במקרים רבים דווקא האזורים בהם קיים קושי משפטי, הינם אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית ממדרגה ראשונה. קחו לדוגמא את כביש 60 שמשתרך מהשומרון ועד פאתי ירושלים. רוב רובו של השטח שנמצא משני צדי הכביש מוגדר "אדמות פרטיות". ויתור על התיישבות בסטטוס השטח הזה מאפשר את הפיכת כביש 60 ל"חווארה 2" בעוד עשור או שניים, בשל מאמצי הרש"פ לבצע חנק של בניה ערבית על הציר המרכזי כחלק מתוכנית פיאד. התיישבות יהודית בשטח הזה, בולמת ומסכלת למעשה את תוכניות הרש"פ כפי שקורה ממש ברכס רמת מגרון בו אני מתגורר. הרכס שחולש על כביש 60 החל ממקטע "האמבטיה" ועד לתחנת הדלק כוכב יעקב, נשלט כולו בידי תושבי הגבעה שבעזרת עדרי הצאן חולשים על כל השטח מדי יום ומסכלים כל ניסיון לפלישה ערבית. בממשלה מתוקנת היה מגובש חיש מהר סל כלים כחלק מתוכנית חירום לאומית שתאפשר התיישבות מוסדרת וחוקית בשטחים הללו. זו אפילו לא המצאה חדשנית, זה קרה בעבר בכמה ממשלות שראו בהתיישבות צורך ביטחוני ואסטרטגי, והפקיעו קרקעות לצורכי התיישבות. כך קמו להם עשרות ישובים ביהודה ושומרון, ביניהם בית אל, קדומים, קרית ארבע, מעלה אפרים, רימונים, חומש, רועי ועוד, שנבנו כולם או חלקם על קרקעות שהוגדרו "פרטיות". הטענה של סמוטריץ' כי "אלו מהלכים שלא ניתן כרגע לפצח אותם משפטית", משקפת אולי בצורה הטובה ביותר את המציאות העגומה והמוטעית של ממשלות הימין בעשורים האחרונים. עוד באותו נושא: הקול קול פוקס? העקשנות שניצחה את הכל הפורעים הסתערו על הרכב ופירקו אותו באבנים התיק נגד אלישע ירד נסגר ניקח לדוגמא את פרוייקט הדגל של הממשלה "הסדרת ההתיישבות הצעירה". פרויקט שלמעשה נסמך כולו על פרי מעשיהם של פעילים בשטח ש"דפקו את הראש בקיר" והקימו עשרות ישובים חדשים במציאות בלתי אפשרית, תוך התמודדות עם הרס ופינויים עד אשר ישובים אלה התבססו ולממשלה לא היה מנוס מלאתר או לייצר עבורם בסיס משפטי להסדרה. דוגמא נוספת ועדכנית היא הישוב אביתר. בלי גרעיני ההתיישבות שעלו למקום שוב ושוב מעולם לא היתה מבוצעת במקום הסדרה. רק קביעת העובדות שנעשתה בשטח הכריחה את הממשלה, אפילו את ממשלת השמאל של בנט ולפיד, להסדיר את המקום. זו מציאות מעוותת אך כרגע אין מנוס ממנה. על זו הדרך, אם כעת לא יוקמו נקודות התיישבות חדשות והממשלה תתמקד אך ורק בפיתוח הישובים הקיימים, בעוד עשור לא יהיה את מה להסדיר וכלל השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון יעברו לבעלות ערבית דה פקטו. הגדלת מספרי אישורי הבניה בתוך גדרות הישובים הקיימים - כמו גם שיפור התשתיות בכבישים ויתר השינויים שסמוטריץ' מבצע במנהל האזרחי, הם דבר חיוני ומבורך. באמת. אך למערכה הכללית על גורל השטחים הפתוחים ביו"ש הדבר חסר כמעט כל השפעה. מצופה מסמוטריץ' כנציג הציבור הימני בממשלה להבין את חשיבותם של נקודות ההתיישבות, לתמוך בהם ככל הניתן ולכל הפחות להימנע מהרס ומאבק בחלוצי ההתיישבות בשטח.
