בימים האחרונים אני פוגש עוד ועוד מכרים ששואלים אותי למה חשוב להגיע להפגנת החירות? מחנה הימין הרי כבר יצא והפגין, נלחם על הרפורמה ותיקון מערכת המשפט וכעת הכדור בידיים של בג"צ, שמבקש לפסול את החוק הראשון של הרפורמה, "חוק צמצום עילת הסבירות". אותם אנשים שואלים את עצמם מדוע יש לצאת מהבית, ערב ראש השנה, כשלא נראה ששום דבר בוער. השאננות הזו היא הפרס הגדול ביותר שבג"צ יכול לבקש לעצמו. כי כך בזמן שעם ישראל עסוק בהכנות ליום הדין ותקופת החגים, שופטי בג"צ מנכסים לעצמם עוד ועוד סמכויות ובעצם הופכים את המשך קידום הרפורמה לבלתי אפשרי. זאת כיון שהדיון אינו רק סביב השאלה האם בג"צ "מאשר" את צמצום עילת הסבירות, או פוסל את החוק. אלא האם בכלל יש טעם בהמשך קידום הרפורמה, או שגם כל חוק עתידי לצמצום כוחו של בג"צ שהכנסת תחוקק, שופטי בג"צ יוכלו לבטל. שופטי בג"צ מאותתים לכנסת ולממשלת הימין, 'אין לכם אף טעם לנסות אפילו לחוקק את הרפורמה'. חוקקתם את צמצום עילת הסבירות בכנסת? אתם יכולים לחוקק, אבל אנחנו פשוט נחליט שאין לכם סמכות לחוקק. נזיז הצידה את מה שנבחרי הציבור החליטו, ונסביר לכנסת שבג"צ הוא הריבון הבלעדי. אנחנו, העם, נבחר את נבחרי הציבור שלנו, ננסה לקדם סדר יום, ניאבק על הערכים שלנו בבחירות הדמוקרטיות, אבל בג"צ יחליט אם החוקים שנבחרי הציבור יחוקקו כשירים או "חוקתיים", ואם לא יהיו נאים בעיניו ישליך אותם לפח האשפה. יש כאן מסר ברור שבג"צ מבקש להעביר לכנסת ולממשלה: אתם חושבים שבמושב הכנסת הבא, בחורף, תחוקקו את שינוי הוועדה למינוי שופטים ותרסנו את בג"צ? לא משנה מה תחוקקו, אנחנו נדון בכל חוק, אפילו חוק יסוד, ונרוקן אותו מתוכן.
