עד השנה הייתה נועה קדמון מאלה שרק צפו מן הצד בתפילת יום הכיפורים ההמונית שמארגן 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף. השנה, היא אומרת, בכוונתה גם ליטול חלק פעיל ולהשתתף בתפילה עצמה. קדמון, תל אביבית חילונית בת 25, מתמחה במשרד עורכי הדין פירון, לא בדיוק גדלה על הצורך במחיצות הפרדה בין גברים לנשים, אבל הוראתה החדשה של העירייה ל'ראש יהודי' לקיים השנה את התפילה בלי מחיצות כנהוג אינה מקובלת עליה. "בואו נלך לרגע לכיכר דיזינגוף שעתיים אחרי תחילת הצום", היא מתארת, "מה תמצאו שם? המון צעירים לבושים בחולצה לבנה, יושבים ביחד בכיכר או מסתובבים בעיר. אף אחד לא נוסע, אף אחד לא אוכל ואף אחד לא שותה. איך אני קוראת לזה? אחדות. בתקופה הזאת, אחדות היא הדבר הכי חשוב שיש. השקפת העולם שלי לא מחייבת מחיצת הפרדה בין גברים לנשים בתפילות, אבל השקפת העולם שלי כן מחייבת אחדות. ההפרדה בתפילה היא לא אירוע חדש", היא מזכירה, "להתנגד לזה, זה לעשות דווקא. ליצור קרע, בכוונה". קדמון מבקשת להכניס את הגורמים האחראים להחלטה בעירייה לפרופורציות: "מדובר בתפילה קצרה שהקיום שלה בכיכר משמעותו הנגשה. זה בדיוק מה שארגון 'ראש יהודי' עושה, הוא מנגיש, הוא מקבל, הוא מאחד. התפילה גם קצרה וגם המחיצות, הן קטנות מאוד ביחס לכמות האנשים שנמצאת שם. המשמעות שלהן היא בעיקר סמלית". מעיריית תל אביב, שמעצימה את תדמיתה כליברלית, היא מצפה ליושרה: "מה שאני אוהבת בעיר הזאת, העיר שלי, היא שהיא ליברלית. היא מתקיימת תחת 'חיה ותן לחיות'. אי אפשר לעשות 'ליברלי כשבא לי'. צריך איזון, צריך לתת לכולם מקום, כמה שאפשר. אז תפילה קצרה, בהפרדה די מינימלית באזור מסוים של הכיכר, שנותנת את העוצמה המטורפת והמשמעות המאחדת של התפילה בכיכר, זה משהו שהעירייה חייבת לשמור עליו", קובעת קדמון. דברים דומים אומר מתן בינוסוביץ', עורך דין בן 33, תושב קריית אונו. בינוסוביץ' השתתף בשנה האחרונה לא מעט פעמים בתפילות קבלת שבת שמארגן 'ראש יהודי' בכיכר דיזנגוף, והן אף ריגשו אותו מאוד, אבל השיא מבחינתו עדיין לפניו: "אני כבר שנה שלמה מחכה לתפילה של יום כיפור, שאין ספק שהיא חוויה עוצמתית ומרגשת במיוחד". הוא מצר על כך שהתפילה בכיכר, שגם בעיניו היא סמל לאחדות בהיותה אירוע שבו מתפללים זה לצד זה יהודים מכל הגוונים, הפכה לוויכוח פוליטי. "אני חושב שדווקא בעיר העברית הראשונה, שגם מתיימרת להיות עיר ליברלית ופלורליסטית, צריך לדאוג שיהודים יוכלו לקיים את תפילות יום הכיפורים במרחב הציבורי על פי מסורת אבותיהם". לחץ המתפללים הכריע ביום שני השבוע קיבלה הנהלת 'ראש יהודי' את ההחלטה שתפילת יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף תתקיים כסדרה, וגם "על פי גדרי ההלכה". לשאלתנו כיצד יתמרנו ב'ראש יהודי' בין גדרי ההלכה ובין הוראתה של העירייה לקיים את התפילה בלי מחיצות, לא קיבלנו מענה. ב'ראש יהודי' מעדיפים לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולחשוף את מתכונת האירוע רק כאשר יתרחש בפועל. נזכיר כי לפני כשבועיים התקבלה תשובת העירייה לפניית 'ראש יהודי' לקבלת אישור לשימוש ברחבת כיכר דיזנגוף לצורך קיום תפילות כל נדרי ונעילה ביום הכיפורים. אלא שלאישור השגרתי שניתן לארגון זו השנה הרביעית נוספה השנה הוראה חדשה באותיות בולטות: "לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים". משהתקבלה ההוראה החדשה לקיים את התפילה בלא מחיצות, כנהוג עד כה, הודיעו ב'ראש יהודי' כי בכוונתם לבטל את התפילות, שכן "'ראש יהודי' מקיים תפילות בהתאם למסורת ההלכה זה אלפי שנים, עם מחיצה בין גברים לנשים, ולא נשנה מנהג זה". אלא שאז החלו הלחצים. מנכ"ל 'ראש יהודי', ישראל זעירא, מספר על שטף של פניות ממשתתפי התפילות בעבר, שביקשו לקיים את התפילות כסדרן. בנוסף לכך, הוא מספר, פנו אליהם כמה רבנים בבקשה למצוא דרך לקיים את התפילות מפאת חשיבותן הציבורית. כך למשל כתב הרב יהושע שפירא לארגון, אחרי שהקדים ותקף את עיריית תל אביב על החלטתה: "אבקש מאהוביי, אנשי 'ראש יהודי', לקיים את התפילה הזו למען האלפים שמעוניינים להתפלל יחדיו, באחדות ואהבת השם. יש למצוא את הדרכים המתאימות על מנת לקיים את התפילה בקדושה ובמאור פנים". זעירא מציין גם את שמותיהם של הרב שמואל אליהו והרב מיכה הלוי כמי שהעבירו מסרים ברוח זו. לאור זאת, כאמור, הוחלט השבוע שלא לבטל את קיום התפילות, והמתכונת שבה הן יתקיימו נמצאת בינתיים תחת איפול. את הקולר להחלטה המקוממת תולה זעירא בצווארו של 'הפורום החילוני' ושותפו הרעיוני - סגן ראש עיריית תל אביב וראש סיעת 'חילונים ירוקים' בעירייה, ראובן לדיאנסקי. מפרסומים מהשנה החולפת עולה כי זו אינה הפעם הראשונה שלדיאנסקי נלחם באירועים שמקיים 'ראש יהודי' בכיכר, בשל הפרדה בין גברים לנשים. אלא שהפעם נשיפתו בעורפו של ראש העיר חולדאי עלתה יפה, והעירייה יישרה קו עם דרישת הפורום החילוני. יצוין כי המדיניות החדשה הופנתה גם כלפי אירוע שהתקיים בעיר ביום העצמאות האחרון, אך אל 'ראש יהודי' הגיעה רק כעת. תפילות יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף החלו בשנות הקורונה כתוצאה מאילוץ, אולם זרם המתפללים שהלך וגבר מדי שנה הביאו לקיומן גם בשנים שאחרי שוך סערת הקורונה. ב'ראש יהודי' מקפידים לפעול בהתאם להלכה, אבל גם ברגישות כלפי כל סוגי המתפללים. משכך, התפילות שהתקיימו במרחב פתוח כללו גם אזורים מסוימים שבהם הוצבו מחיצות ניידות, כך שמי שחפץ להתפלל מאחורי מחיצה – האפשרות הייתה בידו. "אנשים לא התפזרו בשטח לפי הוראות שלנו. הם מגיעים בהדרגה, חלקם מגיעים כמשפחות. רוב האנשים עומדים היכן שהם בוחרים, לא ליד מחיצות. אבל מי שרוצה – יש לו". זעירא זועם על ההתססה שיצר הפורום החילוני בעניין, שהביאה להוראת העירייה. "בשם הליברליות הנאורה, שאסור להדיר גברים ונשים, הם מדירים את חיי הדת מתל אביב. זו החלטה שערורייתית ואנטי ליברלית. הפורום החילוני מחפש הדתה איפה שיש ואיפה שאין, והם העלו את 'ראש יהודי' על ראש שמחתם. אבל אנחנו גוף שלא מתבייש ביהדותו, שמים הכול על השולחן. צריך לא להירתע מגופים קיצוניים שכל קיומם עומד על חרדות מדומיינות של כפייה דתית". "מקווה שלא יעברו את הקווים האדומים" המרדף אחרי 'ראש יהודי' לא התחיל היום. לפני כחצי שנה אירח 'ראש יהודי' פאנל בהשתתפות חבר הכנסת שמחה רוטמן, מה שגרר הפגנה מתלהמת של כמאה מפגינים, שניסו להפריע לאירוע עם זמבורות, ולדברי זעירא אף ביצעו מעשי ונדליזם והשחתה: "הם השחיתו שלטים של 'ראש יהודי', הדביקו מדבקות על הדלתות והחלונות. הם מלכלכים את הכניסה ומסיתים לאלימות". השבוע התרחש אירוע דומה עם הגעתו של הרב יגאל לוינשטיין למסור הרצאה ב'ראש יהודי'. כ-300 מפגינים חילונים התכנסו מול מקום קיום הרצאה, והמשטרה נאלצה לפלס את דרכו של הרב פנימה בין המפגינים שניסו לחסום את דרכו. ביציאה מההרצאה נתקלו הרב ותלמידיו בהמון זועם שחסם את דרכם, גידף אותם וקרא להם להסתלק מתל אביב לבלי שוב. גם זעירא עצמו, שביקש לשוב לביתו יחד עם רעייתו, זכה להתנהגות אלימה וצעקנית של מפגינים, עד שנזקק לליווי משטרתי. "אני מאוד מקווה שהם לא יעברו את הקווים האדומים", מתריע זעירא ביחס להפגנות המתסיסות, וגם כלפי תפילות יום הכיפורים העתידות: "אני מקווה שהשכל הישר יגבר ושאין בכוונתם לקלקל את התפילות. שהחבורה הצעקנית הזאת תכבד את אלפי החילונים שיבואו להתפלל". ביום שלישי האחרון הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי 'פורום חירות וכבוד האדם בישראל' עתירה מנהלית דחופה נגד עיריית תל אביב. בעתירה דורש הפורום מבית המשפט לבטל את איסור הצבת המחיצות בכיכר דיזנגוף. מנכ"לית הפורום, עורכת הדין צפנת נורדמן, מציינת בעתירה כי עד כה לא הסתייגה עיריית תל אביב מקיום אירועים דתיים עם מחיצות, ואף התנאתה בהם בפרסומיה. כך לגבי תפילות יום הכיפורים בכיכר בשנים עברו, וכך לגבי אירועי דת לרגל חגים מוסלמיים שהתקיימו בפארק צ'ארלס קלור בעיר, שבהם הציבה העירייה מחיצות בין נשים לגברים. עורכת הדין נורדמן מציינת עוד כי לעירייה אין כל סמכות חוקית לפסוק בעניין דתי כמו הצבת מחיצות בתפילה, וההחלטה גם אינה חוקתית בהיותה פוגעת בשורה של זכויות יסוד לחירות, כבוד, חופש דת ושוויון. עוד היא טוענת כי החלטתה הפתאומית של העירייה לשנות את הנהוג מזה שנים אחדות לוקה גם בשרירותיות ובחוסר סבירות קיצוני. בזמן כתיבת שורות אלו עדיין לא ידוע מה גורל העתירה וגם לא איך תיראה התפילה בכיכר, אבל מבחינתו של זעירא דבר אחד ברור: "כך או אחרת, אנחנו לא מתרגשים מהם. נמשיך ונתחזק עוד יותר בדרכנו". לתגובות: Hagitr72@gmail.com ***
