1. אף שנדמה שכל סודות מלחמת יום הכיפורים כבר נחשפו במהלך 50 השנים האחרונות, טרם נפתרה סופית המחלוקת בשאלה, האם הסוכן הבכיר שהפעילה ישראל בצמרת המצרית, אשרף מרוואן, היה סוכן אמת של המוסד הישראלי, או שמא סוכן מושתל של המצרים, שסיפק אמנם ידיעות רבות נכונות, אך זאת רק כדי לרכוש את אמונו של המודיעין הישראלי, ותפקידו האמיתי היה לרכוש את אמון הישראלים כדי להטעות אותם ברגעים הקריטיים ביותר?

בשבוע שעבר פירסמנו כאן ציטוטים מתוך המסמך ששלח ראש המוסד צבי זמיר ללשכת ראש הממשלה, אחר פגישה גורלית עם מרוואן בלונדון, ב-5.10.73, ובו דיווח מלא, מפורט לפרטי פרטים, של תכניות המלחמה המצרית והסורית. הדיווח נפתח בהתראה מצמררת: "הצבא המצרי והצבא הסורי עומדים לפתוח בהתקפה על ישראל בשבת 6.10.73 לפנות ערב", ובהמשך הופיעו כאמור פרטים מבצעיים שתיכנן האוייב לגבי שלבי פתיחת המלחמה, תכניות הפעולה ויעדיה הצבאיים.

2. לכאורה, לא יכול להיות דיווח מפורט יותר מזה שהופיע במסמך המפורט. ועל אף זאת התייחסו אליו בספקנות מה, הן מפני שמרוואן כבר העביר שתי התראות קודמות על מלחמה שלא פרצה (ההתראה השניה גררה גיוס מילואים מסיבי שהסב נזקי עתק למשק); והן מחמת הקונספציה הארורה שהוביל ראש אמ"ן אלי זעירא, אשר היה משוכנע ששוב תהיה זו התראת שווא.

מרוואן, אגב, אף ציין בדיווח בלונדון לזמיר, שהמצרים אינם מבינים מדוע ישראל אינה נוקטת במהלכים כלשהם לבלימת האוייב, למרות שהם, המצרים, היו משוכנעים, כך דיווח, שישראל מודעת לתכניות המלחמה המצריות והסוריות.

3. לכאורה, אין להטיל ספק באמינותו ובכנותו של איש הצמרת הבכיר מרוואן (שצבר אגב למעלה ממיליון דולר שישראל שילמה לו עבור שירותיו המועילים ב-28 שנות פעילותו למענה). הוא הרי סיפק את כל המידע הרלוונטי, ממש בפירוט יתר, אולי אפילו טרחני ביותר.

אז מדוע שנחשוד בו שהיה סוכן כפול שפעל גם בשירות המודיעין המצרי נגד ישראל?

החשד היחיד נגדו, עולה מנתון שגוי אחד שסיפק. מרוואן דיווח שהמתקפה המשולבת תחל "לפנות ערב", כלשונו, מבלי לנקוב בשעה כלשהי, וכשהגיע המברק לישראל, הבינו ממנו – בטעות - שהמתקפה תחל בשעה 18.00. בפועל, כידוע, החלה המתקפה בסואץ ובגולן ב-14.00, ארבע שעות קריטיות לפני המועד שעליו דווח. במהלכן הסתערו סירות הקומנדו המצרי לעבר קו המוצבים בסיני.

האם היתה כאן הטעיה זדונית של מרוואן שנועדה להכשיל את ישראל, וזאת על בסיס ההנחה המצרית שישראל ממילא ידעה על המתקפה הצפויה, והמזימה הנחוצה מבחינתם היתה רק להרדים את הישראלים בארבע השעות הקריטיות? מצד שני, האם המודיעין המצרי היה טורח לשלוח את מרוואן לפגישה בלונדון עם כל הפרטים המבצעיים, ורק כדי להרוויח ארבע שעות חיוניות? או שמא הקדמת המתקפה בארבע שעות היתה רק פרי גחמה אישית מתוחכמת של הרגע האחרון, מצידו של הנשיא המצרי סאדאת (אפשרות קלושה לנוכח האופרציה המורכבת הכרוכה בהקדמת המתקפה, אפילו בארבע שעות)?

4. לפני שנתפנה להשיב לשאלה זו, ראוי להביא כאן את דעתו של אורי בר יוסף, שחקר את דמותו של אשרף מרוואן, וסיכם את מחקרו בספרו 'המלאך'. בר יוסף טוען כי 'המלאך' היה המרגל הטוב ביותר למדינת ישראל בארץ אוייב ואחד המרגלים המוצלחים ביותר בהיסטוריה. ההתרעה שהעביר ערב מלחמת יום כיפור על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה 'מחר', היתה ידיעת המודיעין הגורלית ביותר בתולדות המדינה. בלעדיה היה גיוס המילואים מתחיל רק עם פרוץ המלחמה ורמת הגולן כולה היתה נופלת לידי הצבא הסורי. בר יוסף מתאר את דרכו של מרואן לצמרת השלטון המצרית מאז נשא לאישה את בתו של נאצר ועד מותו בתאונה (מבויימת?) בלונדון ביוני 2007.

בר יוסף מפרט את עלילותיו של 'המלאך' כמרגל: כיצד חשף את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 בה הודיע סאדאת על החלטתו לצאת למלחמה בלי להמתין למטוסים ולטילים; כיצד התריע כשנה לפני המלחמה שמצרים מתכוננת לצאת למלחמה; כיצד נודע למרואן כששהה במלונו בלונדון שהמלחמה תפרוץ 'מחר לפנות ערב', ועוד.

גם בדיקות משלו שערך המוסד לעומק, לא העלו שום חשד להיותו של מרוואן סוכן כפול.

לעומת זאת המצרים, כנראה על מנת להרחיק את הבושה ועומק הביזיון, התעקשו לטעון שמרוואן היה בעצם סוכן כפול שפעל בשליחותם. הנשיא מובארק המנוח אישר זאת בראיון לעיתונאית הכווייתית פג'ר א-סעד, ב-17.5.19, פחות משנה לפני מותו: "אשראף מרוואן העביר מידע שגוי לישראלים והיתל בהם".

5. קשה להסיק על בסיס פרט מוטעה אחד, שהמלחמה תיפתח כביכול לפנות ערב, שהאיש היה סוכן כפול. שהרי אילו באמת היה כזה, היה עליו להרחיק עדותו ולהרדים את הישראליים לא רק למשך 4 שעות. מה הפריע לו לדוות ששום מלחמה לא צפויה באופק וכל התנועות הצבאיות שנצפו ממקומותינו לא היו אלא תימרונים צבאיים?

רמז מפתיע לעובדה שסאדאת הוא זה שהקדים את שעת ה-ש' המצרית ל-14.00, כדי להפתיע את הישראלים (שלהערכתו היו מודעים להכנות המצריות), מצאנו במוזוליאום על קברו של סאדאת בקהיר. ביקרתי שם ב-2020, בקבוצה פרטית בראשות האגיפטולוג ד"ר דודי שפירא, שהחליט ברגע האחרון, בדרך לנמל התעופה, לבקר במוזוליאום, שנבנה מול הבימה שעליה נרצח ב-1981..

די מפתיע היה לגלות שם שהפריט המרכזי על קיר האבן האמנותי בחצר המוזוליאום, מקושט בתבליט של שמש ארוכת קרניים, שבליבה סוג של שעון ענק, שמחוגיו מורים, כמה מפתיע, על השעה 14.00. אולי זהו הרמז לכך, שההחלטה של הקדמת המלחמה בארבע שעות, היתה רעיון יצירתי מקורי של סאדאת לבדו.

סברנו שאולי הכתובת על קיר הזיכרון תבהיר את חידת השעה 14.00, אולם התברר כי זהו ציטוט מן הקוראן, המקובל בעולם המוסלמי לגבי שהידים: "אל תחשוב שאלה הנהרגים בדרכו של אללה מתים, אלא חיים [הם] אצל ריבונם והוא מפרנסם" (ותודה על התרגום להרב צחי פנטון, שסוכנות 'ברקת' בראשותו מתמחה בתרגומים מערבית, שגם חיפש ומצא את מקור הפסוק: סורה 3 פסוק 169).

6. מי יודע, אולי זהו הרמז לכך שמרוואן לא התכוון להטעות. המידע שלו היה מבוסס, אבל החלטה פרטית של סאדאת היא שהקדימה את ההפתעה המצרית השטנית. לך תדע...