1. זו הייתה הפתעה, אבל הכתובת הייתה על הקיר. מאז השתלטות חמאס על הרצועה הם קובעים את כללי המשחק. מעולם לא התנתקנו מעזה, זו הייתה אשליה נעימה. 2. זה התחיל ברקטות, גראדים על אשקלון, אשדוד, תל אביב, יציאה מנהרות, שריפת שדות, נ"ט על אוטובוס ורכבים. אחרי כל סבב הם קבעו רף אחר. 3. כבר שנים, שמי שנשאר לשמור על הגדר, אלו מצלמות. צה"ל ירד למדרון אחורי. הסיורים היו בעומק. בהסתכלות על פני כל השנים, נהדפנו אחורה. 4. לפני כשנתיים עשינו קו ברצועת עזה. היו עמדות על הגדר של חמאס וגא"פ. זה היה ביזיון. 5. האמירה הייתה תמיד, מהפיקוד הבכיר: יש מכשול שאי אפשר לעבור אותו. כבר אז זה חרפן אותי. זו אמירה מסוכנת. בכל ההיסטוריה קו ההגנה תמיד נפרץ. 6. יחד עם זאת ממדי המחדל הנוכחי עוד צריכים להתבהר, אך לא העת לעסוק בכך. 7. האויב זיהה חולשה. פנימית, כשעסקנו בהתקוטטויות פנימיות שהתחילו לא עכשיו, אלא כבר בסבבי הבחירות, בממשלה פריטטית ועד הנה. אבל גם חולשה כלפי חוץ. אוהל החיזבאללה בהר דב הווה סמל לרפיסות. וסביר שהידיים ידי איראן. 8. חייבים לשנות את כללי המשחק, לכבוש את הרצועה ולהתיישב בה מחדש. כאז כן היום, התיישבות מביאה ביטחון. 9. יאיר לפיד התחיל טוב. חייבים ממשלה רחבה. המשיך רע. גם תומכי סמוטריץ' נמצאים בחזית, בסדיר ובמילואים. צריך חומת ברזל של אחדות, וללא חשבונות ונקמות פוליטיות. 10. מדינת ישראל ידעה ימים קשים. אנחנו ננצח. הרוח צריכה להיות כזו. יש לנו עם נפלא, עברנו יחד כעם ימים קשים, וכמדינה במלחמות השחרור, יוה"כ וכו'. החוסן שלנו יביס את הנבלות חסרי צלם אנוש שמולנו. אנחנו הטובים והם הרעים. פשוט. הכותב הוא איש תקשורת ומשרת מילואים באוגדת עזה
