בימים האחרונים אני כותב בכל במה אפשרית על כך שהתרומות קצת יצאו מפרופורציות ויש צורך למנן ולהכווין אותן, ונראה לי שגם יחסית הצלחתי לשכנע, אבל יש מילה אחת (או יותר נכון, שתי מילים) שעולה שוב ושוב בתגובות - אפודים קרמיים. אז בואו נעשה קצת סדר בנושא. אין. מחסור. באפודים. קרמיים. נכון שיש מאות אלפי מילואימניקים שאין להם אפודים קרמיים (וגם הפלוגה שלי בתוכם), אבל גם אין לנו משתיק קול לרובה או כלבי תקיפה מהסיבה הפשוטה - שפשוט לא היה אמור להיות לנו. נקודה. מה כן היה אמור להיות לנו? אפוד רגיל, כזה עם כיסים למחסניות ורימונים, ובנוסף גם שכפ"ץ שלובשים מתחתיו ואמור להגן מרסיסים. ואת אלו יש, ובשפע. כלומר, רוב הפוסטים שאתם רואים על מחסור באפודים קרמיים (וקסדות טקטיות וידיות הסתערות וכו וכו) לא נכתבים על ידי מילואימניקים שנשלחו להילחם בלי ציוד קרבי, אלא על ידי מילואימניקים שפשוט התרגלו בקווים סדיר לסטדנרט יותר גבוה, ולא מבינים שהסטנדרט של הציוד בימ"ח הוא אחר - הסטנדרט של האימונים. נתאמן כמו שנילחם, ונילחם כמו שהתאמנו. ככה פשוט. באימונים ובמילואים אין קרמי מלכתחילה, לא בדיעבד, וזה משתי סיבות - מבצעית וכלכלית - כאשר הסיבה הכלכלית נובעת ישירות מהסיבה המבצעית. אז נתחיל מהסיבה המבצעית - אפודים קרמיים הם כבדים, מאוד כבדים. בסימטאות של עזה זו אולי לא בעיה, אבל הליכה של עשרים קילומטר בוואדיות של דרום לבנון עם קרמי ותיק לואו על הגב תזכיר לכל אותם מבקשי הקרמי שבעצם בסדיר הם בכלל העדיפו להיות בלעדיו והורידו אותו בכל הזדמנות. לא בגלל עצלנות, אלא כי זה באמת הפריע להם להילחם. כן, הפריע. וזה מביא אותנו לסיבה השנייה - ציוד צבאי עולה כסף. הרבה כסף. לפי מה שאני רואה פה בפוסטים של התורמים והמתרימים אפוד קרמי עולה סדר גודל של 2,500-3,500 שקלים, תכפילו את זה במאה איש וקיבלתם עלות של 300,000 שקל. לפלוגה. והאמת, לצה"ל אין בעיה לשלם את זה. איך אני יודע? כי איך שסיימנו אימון מתקדם בסדיר, הוא קנה לכל הפלוגה שלי אפודים קרמיים. חדשים. מהניילונים. וממש לא היינו היחידים, בדיוק בתקופה שעליתי לגדוד צה"ל התחיל להעביר את כל חיל הרגלים לאפודים קרמיים. זה היה יקר, זה בא על חשבון דברים אחרים, אבל צה"ל החליט שזה שווה את זה למרות שהיו קווים ואימונים שבכלל לא השתמשנו בהם. בימ"חים, לעומת זאת, ההחלטה הייתה שונה. צה"ל לקח את התקציב הצטיידות לשעת חירום שלו ובחר שלא להוציא אותו על קרמי, שכאמור לא תמיד רלוונטי, אלא לייעד אותו לדברים אחרים - למשל, תחמושת, עוד נשקים, רימונים, דלק לטנקים, וגם, לאפודים רגילים מהסוג שקיבל כל מילואימניק שהגיע לימ"חים. כלומר, בניגוד לרובם המוחלט של הפוסטים שבעיקר מעוררים היסטריה אצל האמהות בעורף, אין מחסור שנובע מהיערכות לקויה של צה"ל. לרוב מוחלט של מערך המילואים פשוט לא אמור להיות קרמי. ולמי שאמור להיות, צה"ל עושה הכל כדי שהוא יקבל. או, במילותיו של גל ענבר, סגן אלוף במילואים בחיל הלוגיסטיקה, "אין מספיק ציוד כדי לתת לכל חייל מילואים את כל הציוד שהוא יכול לחלום עליו. יש מספיק ציוד כדי לאפשר לכל חייל במשימת חוד לבצע את תפקידו בצורה מצויינת (ואם חסר יטופל). אפשר למשל שהשכפצים הקרמיים שמשמשים משמרת סיור אחת, יועברו למשמרת הבאה – בדיוק כמו שהרכב בו מבצעים את הסיור מועבר למשמרת הבאה – זה לא כזה נעים ללבוש שכפץ קרמי שמישהו אחר הזיע בו, נכון – אבל אנחנו במלחמה, אז נתגבר על הגועל, ונתנהל נכון ובצורה בטוחה". נכון, וגם סא"ל ענבר מודה בזה, שיש כמה חוסרים נקודתיים, אבל אלו נובעים מ"נסיבות משמחות" (כמה שאפשר להגיד "משמח" על משהו בימים האלו - בניגוד למבצעים והסבבים הקודמים, הפעם אנחנו הרבה הרבה מעבר למאה אחוזי התייצבות למילואים. אז כן יש צורך בקצת השלמות, בין היתר של אפודים קרמיים לכמה פלוגות ספציפיות שמחכות להיכנס לעזה, אבל צה"ל מודע לזה ודואג לזה. ורוב הפלוגות, ובהן ככל הנראה גם זו שבה נמצא אחיין שלכם או זה שכתב את הפוסט שראיתם, הם לא אותן פלוגות ספציפיות... "אבל אחיין שלי ביקש והוא בטח יודע מה הוא צריך" ... אז זהו, שלא. אמנם אני לא הרמטכ"ל וגם לא מתיימר להיות מומחה צבאי, אבל אני מאמין שגם האחיין שלכם לא. כמו שכתבתי אתמול, מילואימניק בשטחי כינוס לא תמיד רואה את התמונה הכוללת - והתמונה הכוללת מורכבת משני חלקים. א. תעדוף - כמו שפתחתי, צה"ל יכל לקנות אפודים קרמיים והוא בחר שלא. למה? כדי לקנות בכסף הזה דברים אחרים למילואימניקים. אז אולי, אם זו המסקנה אליה הגיעו המומחים בצה"ל שבדקו את הנושא, אולי גם עכשיו עדיף לקחת את הכסף שאספתם ובמקום קרמי לקנות לאחיין שלכם עוד כמה רימונים? או טיל לאו? אולי דווקא זה מה שיציל לו את החיים? כלומר, ברור שאנחנו לא יכולים להיכנס למכולת ולבקש טיל (רימונים דווקא אפשר, אם כי לא מהסוג שיהיה יעיל בעזה...), אבל אם בסיטואציה ההיפוטתית שאת כל הכסף שנאסף ברשתות החברתיות לטובת קניית אפודים קרמיים היינו מביאים לצה"ל והוא היה בוחר להשתמש בו למשהו אחר - או בתרחיש הסביר לשמור אותו להמשך המלחמה, כי יכול להיות שמחר נכנסים ללבנון ואז דלק לנמ"רים שיסיעו את אחיינים שלכם הרבה יותר חשוב מקרמי שהם בכלל לא ילבשו - אז כנראה שגם אנחנו לא צריכים "לבזבז" אותו עכשיו על אפודים קרמיים. בסוגריים, לכל אלו שאומרים שאחרי המחדל הביטחוני שהיה הם פשוט לא סומכים על צה"ל, התשובה שלי היא שאני מבין אותם רגשית, אבל פשוט אין לנו ברירה אחרת. למה הפלוגה שלי בצפון ולא בדרום איפה שהיו הקרבות? למה אח שלי בשטחי כינוס ולא בישוב שלו מגן על המשפחה שלו? כי לשם צה"ל שלח אותו. שם אמרו לו שצריכים אותו. ואין לנו ברירה אלא לסמוך על צה"ל. אז אם אתם סומכים על צה"ל שישלח את אחיין שלכם למקום הנכון, תסמכו עליו שידאג גם לצייד אותו בציוד לחימה הנכון. ב. מלאי - כמות הציוד הצבאי הזמין שניתן לרכוש בארץ היא מוגבלת. נניח שצה"ל יחליט מהרגע להרגע להכניס פלוגת מילואים נוספת לעזה וירצה לקנות להם אפודים קרמיים חדשים, כרגע הוא פשוט לא יוכל לעשות את זה כי אזרחים מודאגים קנו את כל המלאי הזמין ושלחו אותו לפלוגה של אחיין שלהם שבכלל יושבת וסופרת כבשים בגבול עם ירדן... אז תמשיכו לתרום ולחזק את כל אותם אחיינים גיבורים ששומרים עלינו, אבל תפעילו שיקול דעת ותשמרו את כספי התרומות שלכם רק למה שבאמת צריך, כי אנחנו נצטרך אותם. נצטרך אותם בשביל לתמוך בלוחמים גם בהמשך המלחמה, נצטרך אותם בשביל לתמוך ולחבק את אחינו תושבי הדרום, ונצטרך אותם גם בשביל לעזור למשפחות שנפגעו ביום שאחרי הניצחון. ואנחנו ננצח, אין לי ספק בזה. אנחנו ננצח. פשוט אין לנו ברירה אחרת.
