עם ישראל, בחג שמחת תורה ספגנו מכה קשה, קשה מאוד. בחלומות הכי גרועים לא דמיינו שכך יהיה בדורנו. לא דמיינו שמשפחות רבות כל כך תיחרבנה, שאלפי מחבלים נאצים יסתובבו בחוצות הנגב כמעט באין מפריע, ישחטו ויאנסו וישרפו, שמאות אזרחים ייחטפו למנהרות בעזה. אבל הטרגדיה הנוראה הזו קרתה, ומאז אותם רגעים נוראיים אנחנו עושים את מירב המאמצים להרים את הראש ולהתבונן הלאה. לעתים הדרך היחידה להתעורר מחלום עמוק היא באמצעות מכה כואבת. כך ארע לנו. לאורך שנים חיינו בחלום, בדמיון, שאפשר להתעלם מהמפלצת שיושבת לנו מעבר לגדר. רצינו להאמין שגדרות וטכנולוגיה הם ערובה לביטחון מול כנופיית הנאצים בעזה. והמכה הגיעה. אני מתייצב פה הערב, אזרחי ישראל, כדי לומר לכם שהתעוררנו מהחלום. מדברים בימים האחרונים הרבה על המושג "לקיחת אחריות". היו כנראה הרבה כשלים שאפשרו לטרגדיה הזו להתרחש, כשלים טקטיים כאלה ואחרים, אבל אין ספק שהכישלון המרכזי הוא הכישלון האסטרטגי. רבים בצמרת המדינית והצבאית של 20 השנים האחרונות האמינו שכך או כך צריך להכיל את החמאס ולאפשר את התחמשותו וצבירת הכוח שלו, אבל אני לא מטיל את האחריות על אחרים אלא על עצמי. אני שאפשרתי העברת סכומי עתק לחמאס שנותבו לכריית מנהרות והתחמשות, אני שהבלגתי על ירי טילים חוזר ונשנה לעבר אוכלוסייה אזרחית. משפחות שכולות, משפחות החטופים, אינני מבקש את סליחתכם כי אינני ראוי לסליחה. חטאתי עויתי ופשעתי, אני ומערכות השלטון שכפופות לי לאורך שנות הנהגתי. היינו נתונים לקונספציה שהמיטה עלינו את האסון הנורא הזה. רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה מייקר את מעלת הוידוי על החטא. הרמב"ם מסביר הלכה למעשה: "כיצד מתודין? אומר: 'אנא השם, חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה'". תכלית הוידוי היא לא התבחבשות עם הכישלון, בטח לא רצון לגרוף לייקים או מחמאות מהפרשנים באולפנים. תכלית הוידוי היא לקיחת אחריות על התיקון מכאן ולהבא. אני אומר כאן חד וחלק – לעולם לא נחזור על חטא הקונספציה. התעוררנו מהחלום. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. שמחת תורה תשפ"ד הוא היום בו חלה המהפכה בתפיסה שלנו. מכאן ולהבא אין זכות קיום למי שקורא תיגר על זכות הקיום שלנו בארץ נחלת אבותינו. לא נשלים יותר עם התחמשות של האויבים שלנו מתחת לאף, לא נשלים עם מערכת חינוך שמקימה קייטנות אימון לילדים איך לחטוף יהודים ואיך לתמוך בהשמדת המדינה. לא נתאמץ לרכוש שקט זמני שעלול להתפוצץ לנו בפנים. את החמאס ואת כל ארגוני הטרור נשמיד, אותם ואת כל מי שרוקם איתם קשרים, לא משנה אם הוא יושב בביירות או באיסטנבול, בעזה או ברמאללה, באום אל פאחם או בכנסת ישראל. רוח גבורה פועמת בעם היקר שלנו. חיילי מילואים שעזבו את משפחותיהם לתקופות לא קצובות בזמן, מסכנים את עצמם בחירוף נפש ורק מחכים להכות באגרוף ברזל את האויבים המרים שלנו. רוח הגבורה ודרישת הנקם ימצאו מזור, בקרוב, בתחבולות נעשה מלחמה. ללוחמים הגיבורים אומר מכאן את דבריו של הכהן משוח המלחמה: "אל תערצו מפניהם, כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם". בשם ה' ובעזרת ה' נעשה ונצליח
