מסכת מכות (בבלי מכות כד ע"ב) מסיימת בנחמה שמצא רבי עקיבא בתוך התהום של החורבן. הוא וחבריו עלו להר הבית וביחד קרעו את בגדיהם לנוכח החורבן. אולם דווקא המראה הקשה של שועל יוצא מקודש הקדשים הביא את רבי עקיבא לצחוק. חבריו תמהו עליו, והוא הסביר שהעובדה שהמראה הקשה הוא מימוש של נבואת חורבן מעוררת תקווה לקיום של נבואה אחרת, שתלויה בנבואת החורבן, שהיא נבואה של נחמה. הסיפור בתלמוד מסיים בתגובת חבריו: "עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא נִיחַמְתָּנוּ." יום פרעות שמחת תורה תשפ"ד היה היום הקשה ביותר לעם ישראל מאז השואה. אולם ניצן של אופק ותקווה ניתן למצוא בנבואה בספר זכריה, שמופיעה מיד אחרי אותו הפרק שהביא ר"ע, פרק שמבשר על פורענות לאויבי ישראל ועל ישועות לישראל. נבואת הנחמה שהזכיר רבי עקיבא היא מספר זכריה פרק ח'. פרק ט בזכריה מספר על פורענות לסוריה, לבנון ועזה. חלפו אלפי שנים, והנה אותם מקומות עדיין מאיימים עלינו, וזכריה מבשר את נפילתם. פסוק ד' מנבא פורענות של אש נגד דמשק, צור וצידון, דהיינו סוריה ולבנון. פסוק ה' מבשר את המלחמה בעזה ואת תוצאותיה: " וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד... וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה". גם הטילים שנורו עלינו מתימן והופלו על ידי מערכת ירוט טילים זכו לאזכור בפרק: "...וְיָצָ֥א כַבָּרָ֖ק חִצּ֑וֹ וה' א-לוקים בַּשּׁוֹפָ֣ר יִתְקָ֔ע וְהָלַ֖ךְ בְּסַעֲר֥וֹת תֵּימָֽן" (פסוק יד). בעת הזאת, משאלת ליבנו אינה מסתפקת בהכנעת האויב, אלא גם מלאה בתפילה להצלת החטופים. גם לכך מתייחס הפרק, בפסוק ט: "גַּם־אַ֣תְּ בְּדַם־בְּרִיתֵ֗ךְ שִׁלַּ֤חְתִּי אֲסִירַ֙יִךְ֙ מִבּ֔וֹר אֵ֥ין מַ֖יִם בּֽוֹ׃". מייעדי המלחמה – שגם בעתיד לא תחזור הפורענות. בפסוק יג אנו לומדים: "וְחָנִ֨יתִי לְבֵיתִ֤י מִצָּבָה֙ מֵעֹבֵ֣ר וּמִשָּׁ֔ב וְלֹֽא־יַעֲבֹ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם ע֖וֹד נֹגֵ֑שׂ כִּ֥י עַתָּ֖ה רָאִ֥יתִי בְעֵינָֽי". הסיפא של הפסוק: "עתה ראיתי" עשויה לרמוז שלא יחזור עוד מחדל מודיעין שלא ראה את מזימת האויב. המערכה היום היא מלחמה בין אויב מר, שמקדש את המוות ואת הרצח לבנינו, שיש בתוכנו גיבורים שמסרו נפשם להצלת החיים. להיות יהודי משמעו להיות חלק מסיפור קוסמי החובק ההיסטוריה כולה. נבואת זכריה מפיקה תקווה שהמשכו של הסיפור הזה תהיינה נחמות וישועות. הרחמן הוא יברך את חיילי צבא הגנה לישראל ואת אנשי כוחות הבטחון העומדים על משמר ארצנו, יעטרם בכתר נצחון, וישיב בנים לגבולם! לישועתך קווינו ה'!
