שלושה שבועות אחרי, היה עדיף לתת לתותחים לדבר, אבל אי אפשר לשתוק. קמפיין מתוזמר שוטף את ישראל ומעמיד אשם אחד במצב – את ראש הממשלה נתניהו.
בכלי התקשורת ובארגוני המחאה אשם אחד ויחיד – נתניהו. בעוד העם מבין שעכשיו ממקדים מאמץ באחדות, באבל המשותף ובמלחמה, רבים ממעצבי דעת הקהל ממקדים את האש שלהם כלפי נתניהו. תותחים כבדים מופנים אליו ומסמנים אותו כאשם הראשי.
לזה מצטרפת ביקורת מתוחכמת נגד הממשלה שכביכול משותקת והאזרחים מחליפים אותה. זו חצי אמת שגרועה משקר ומטרתה לפרק את שאריות האמון במוסדות המדינה והממשלה. החיצים השנונים שפעלו בשנה האחרונה נגד נתניהו וממשלתו שינו את נתיב התקיפה אבל המלחמה לא מאד שינתה את המטרות שלהם.
אין לי מילים שיגנו על לנתניהו. הוא אשם גדול וכנראה ישלם את המחיר הפוליטי בסיום המלחמה. אבל מול צונאמי פוליטי צריך לומר שהאשמה שלו היא בעיקר על כך שלא עמד איתן מול התפיסות של אלה שמחוללים נגדו קמפיין.
יש גישה שבשעת מלחמה לא עושים דין וחשבון ומתרכזים במלחמה ויש עמדה הפוכה לפיה כעת צריך לבוא חשבון. שתי העמדות לגיטימיות. אבל סלקציה בין הגישות האלה היא ציניות פוליטית ואינה לגיטימית.
אם בוחרים לדבר על אשמים, מדוע אף אחד לא נוגע בראשי הצבא הנוכחיים והלשעברים שיושבים היום בקבינט המלחמה? למה הגנרלים שעיצבו את תפיסת הבטחון הקלוקלת שהביאה אותנו על שערי הגיהנום הם אורחים של כבוד באולפנים והאשמות והשאלות לא מוטחות בהם?
איך קרה שבצה"ל המושגים "ניצחון" ו"הכרעה" ו"אוייב" היו מילים גסות עד ה-7 באוקטובר ואותם החליפו רעיונות של "הכלה", ו"שקט"? איך עוצבו כך דורות של גנרלים שבמקרה גם עלו בסולם הדרגות והרכיבו בעשורים האחרונים את קופסת הפיקוד של הצבא שלנו? איך סדרות החינוך עוצבו בשיח המעוות הזה?
על כך ביבי באמת אשם. הוא אשם כי הוא עומד בראש המערכת וזה קרה במשמרת הארוכה שלו. אך עיקר האשמה היא שהוא מינה את אותם בעלי תפיסות עולם, שהוא לא העמיד את המערכת במקומה. הוא אשם משום שגם הוא החזיק בקונספציה הזו שהיתה נוחה לו ושירתה אותו. בזה נתניהו בהחלט אשם.
וכעת, הציבור אפוף רגשי אחדות ורוח קרב, וכמו ישראלי טוב בשעת מלחמה שותה את דברי התקשורת 24 שעות ביממה. אלה בתמורה מעצבים לו שיח פוליטי מובהק וסלקטיבי נגד נתניהו והממשלה. הבוקר אף החלו לעצב שקר מסוכן כאילו בכירי מערכת הבטחון התריעו והזהירו את נתניהו מפני מלחמה.
הם מוכנים לטשטש ראיות ולנקות את האשמים במערכת הבטחון ובמערכת הפוליטית מהטבח ומכיבוש יישובי בדרום, בידיעה ברורה שניקוי האשמים ישאיר את מדינת ישראל כבולה בתפיסות ובכשלים שיכלו כמעט להביא למחיקתה.
כמו שעיצבו את קונספציית ההכלה שהתנפצה, הם החלו עכשיו לכתוב את טיוטת מסקנות ועדת החקירה.
