בואו נודה על האמת, לא רק מערכת הביטחון והממשלה הכחישו שנים את המצב בעוטף עזה ובישובי העימות בגבול לבנון. גם אנחנו התושבים עצמנו עיניים. כבן למשפחה שגרה על גבול הצפון ממש במרחק הליכה מהגבול- בכל שבת שהגענו להתארח עם הילדים הקטנים, הכחשנו את האפשרות הנוראה מכל. גם אם הקולות מתחת, תמיד רחשו. מעטפת המדינה, הצבא, התושבים תמיד שחררה את הפחד ונתנה מקום של ביטחון. המעטפת הזו היום - ברובה נפרמה קשות ויקח זמן לשקם את הביטחון - גם זה המושתת על הדמיון בלבד. תשמעו סיפור. לא מזמן הלכתי לבקר את הורי, מפונים קרוב לחודש באחד ממלונות המפונים. סקרן אותי לבדוק מה אנשים חושבים על אפשרות של חזרה לבתים שעל הגבול בהמשך. רבים מבינים שזה לא קרוב והחיים הארעיים החדשים הולכים להפוך לקבועים לתקופה הקרובה. אז לתומי חשבתי לשמוע שאנשי היישובים המבוגרים מתישהו ירצו לחזור לביתם, לא לפני שהאיום הוסר לחלוטין וממשפחות צעירות ציפיתי לשמוע יותר אפשרות למעבר- ויותר הבנה על האחריות האישית שלהם לעצמם וילדיהם הקטנים, ללא שום קיבעונות. כשישבתי עם חבר, שמעתי אמירות קשות. לשם כנראה כבר לא נחזור. מי היה מאמין שכך אותו "אדוק יישובי" יגיד בלי להתבלבל. "וההורים? בטח יישארו, לא?" שאלתי. "גם כבר לא בטח, הם מעורערים בנושא". הקרקע אם תרצו- נשמטה להם מתחת לרגליים. המקום הבטוח שלהם, כבר עומד בסימן שאלה גדול. הצעתי לראש הממשלה ולכל מקבלי ההחלטות- רגע לפני שהחלטתם אם לסיים את עזה/ לסיים את עזה ולא להמשיך ללבנון- תגיעו לחיות שבוע ימים בגבולות. תשמעו את הקולות. תרגישו את הלילות. כל שבוע ביישוב עימות אחר- אלו שבחדשות ממהרים לקרוא להם "המגן האנושי". כמה אירוני ועצוב גם יחד. לאחר מכן, תקבלו את ההחלטה. ברגע שתתמהמו- תקבלו עזיבה משמעותית ממטולה, מרגליות, קריית שמונה והסביבה ועד יישובי מרום גליל, ראש הנקרה וכו'. בשנייה שתחליטו מה יהיה עם לבנון- תתקבל החלטה גם עבור התושבים בגבול הצפון. תתקבל החלטה עבור מגיני הארץ. כפשוטו. תזכרו את זה. מבטיח לכם שהרבה אנשים עם היד על הדופק, עם כל המטאפורה הנלווית וברגע שהקרקע נשמטת, לצערנו המשמעות יכולה להיות כפולה. חזקו את האנשים האלו. תבנו מחדש את הביטחון האישי שאבד. תמשיכו לאן שצריך. תרחיקו את הגבולות ותייצרו קילומטרים צבאיים בתוך שטח האויב באופן שהגבול יורחק משמעותית מהתושבים. שטחים צבאיים פעילים מאין כמוהם, כאשר כל איום קטן ככל שיהיה, ייקטל בו במקום עוד ממרחק מהגדר. כזה שיגרום לכל עכברוש לחשוב היטב בטרם מהלך שכזה. תזכרו, מה שהיה או לא מה שיהיה עוד בגבולות. ולא תמיד תינתן הזדמנות נוספת. המלחמה על הבית היא בראש ובראשונה המלחמה על יישובי הגדר, שגם להם מעתה יש גבול.
