באוקטובר 23 הקרב הפיננסי אורב לנו מעבר לפינה והוא עתיד להיות קשה בין אם אנחנו עצמאיים או שכירים, כי עם יד על הלב, כשהחל"תים כבר כאן – כמה זמן אתם והמשפחה שלכם יכולים להחזיק מעמד רק עם משכורת אחת?

עם מאות אלפי גיבורים בצו 8 ארוך טווח, משפחות שנעקרו מבתיהן ועסקיהן וחל"תים שצוברים פופולאריות מדאיגה, הדרמה הכלכלית שבפתח היא עוד התמודדות מורכבת שצפויה למשפחה הישראלית בחודשים הקרובים. בזמן שהחיילים שלנו יצאו לתמרון הצבאי, משקי הבית שבעורף יאלצו לצאת לתמרון כלכלי וכדאי שכולנו נצטייד במפות דרכים ונתחיל להתאמן.

בתאריך 7.10 המציאות הישראלית התהפכה.

אז נכון, החיים בישראל מורגלים בדרמטיזציה מוגזמת דרך קבע. אנחנו מתנהלים כאן באדרנלין גבוה, באקלים רווי מתח ואירועים מעוררי חרדה, אבל למופע הפלצות של שבת בבוקר אף אחד לא הכין אותנו חוץ מכמה סיוטים. ב 7.10.23 קרה דבר והחל מהתאריך הזה, נרצה או לא נרצה, אנחנו נלחמים ב-3 זירות.

הזירה הפיזית, הזירה המנטלית והזירה הכלכלית. בזירה הפיזית נלחמים צה"ל וכוחות הבטחון והיא כוללת את כל העבודה הנעשית בשטח כדי לשמור על הבטחון הפיזי שלנו. בזירה המנטלית, הציבור נלחם כדי להישאר שפוי במציאות ה'לגמרי לא שפויה' שנכפתה עליו. היכולת להכיל את אירועי השעה ובו זמנית להצליח לתפעל את מארג החיים העדין, זו התמודדות שאנחנו מפעילים עם עצמינו מול עצמינו ומול הקרובים אלינו, מדי יום.

ועל כל אלה נפתחה חזית נוספת שאסור להתעלם ממנה; בשבת הארורה ההיא התהפך גם שעון החול של הזירה הכלכלית, כי גם כאן - המלחמה כבר לגמרי החלה. ענפים שלמים במשק כגון פרסום, תיירות, הפקות וקמעונאות הופכים פחות ופחות רלוונטיים או מדווחים על צניחה חדה ברמת ההכנסות.

הקניונים ריקים והחל"תים בהתאם. ענף הנדל"ן, שכבר לפני המלחמה היה חנוק בהשפעת הריבית והירידה בכמות העסקאות, סופג עכשיו מכה אנושה כשהוא מאבד את כוח העבודה העיקרי שלו. בחלק מהערים השלטון המקומי לא מתיר לפתוח את אתרי הבניה, מה שאומר שהתחלות הבניה ופרויקטים בתהליכי בניה מתעכבים משמעותית, והגירעון הגדול בהיצע הדירות עתיד לגדול עוד יותר.

אם לא ברור לאן זה ייקח אותנו בסוף, אפשר תמיד להיזכר בזה שאחרי הקפאון של שוק הנדלן עם פרוץ מגפת הקורונה, הגענו לעלייה של 20% במחירי הדיור – שיא ישראלי חדש. יש למה לחכות. ואם זה לא מספיק ישראלים רבים עקורים מביתם מדרום ומצפון כשרובם המכריע נאלץ להפסיק לעבוד, וכמות עצובה של עסקים שסגרו שערים מאיימת לתפוח. חלק ממשקי הבית כבר חיים ממשכורת אחת בלבד או בלי משכורת בכלל והמספרים עוד יגדלו, כי איך אומרים לנו כל הזמן? "רק התחלנו". וגם לזאת אף אחד לא הכין אותנו מראש. הרגעים הדרמטיים של החיים לא מגיעים עם פרומו. בימים שכאלה אנחנו עוברים מאסטרטגיה של שפע לאסטרטגיה של הישרדות וכדי להתכונן לשגרת החירום שתלווה אותנו עוד זמן ארוך, חשוב להיערך חכם. גם אם לא נעים לדבר על כסף בימים כאלה של טרגדיה אנושית - צריך. חשוב. הכרחי.

גם בזירה הזאת אנחנו חייבים להצטייד בנשק הנכון ובשביל 'עם ישראל חי' צריך 'עם ישראל רגוע כלכלית'. כל אחד מאיתנו חייב להסתכל בעיניים פקוחות על המראה הפיננסית שתלויה לו בבית ולומר לעצמו ביושר: כמה זמן אני יכול לשרוד עם הראש מעל המים אם המשכורת שלי מפסיקה להיכנס לחשבון? צריך לומר את האמת. כדי לבנות חוסן כלכלי אמיתי, משק בית חייב לייצר לעצמו כמה שיותר ערוצי הכנסה. כך למשל, עם שבעה ערוצי הכנסה מטופחים, כשיש מלחמה או קורונה או כל אירוע אחר שעלול למוטט את השגרה היומיומית, ההתנהלות הכלכלית נשמרת יציבה. אין לחץ, יש אוויר.

ריבוי ערוצי הכנסה גודע את התלות הבלתי נסבלת בערוץ הכנסה ספציפי כמו משכורת, ואז? אז הבית מוגן כלכלית. ואם תפסו אתכם לא מוכנים? אם שמתם קצת כסף בצד 'ליתר בטחון' במקום לבזבז אותו כי "אנחנו בחירום, אין משכורת ואיזו ברירה יש לנו" צריך לתעל את ההון לכיווני גדילה והשקעות ולייצר ערוצי הכנסה נוספים הביתה. הוסיפו על כך שמציאות חירום מקפלת בתוכה גם כל מיני ממתקים פיננסים כמו הלוואות בתנאים טובים של מלחמה, והרי לכם הזדמנות אמיתית לצמוח. מפחיד? אולי, אבל האלטרנטיבה מפחידה יותר. מיתון איז קאמינג. למעמד הביניים של ישראל הנלחמת כבר אין את הפריבילגיה לא להיערך כלכלית.

אם למדנו משהו בזמן האחרון, זה שכשהדרמה מגיעה הביתה, אנחנו יכולים לסמוך בעיקר על עצמינו. בתנאי חוסר הוודאות הקיצוניים הקיימים עכשיו, כשלבורסה יש נטייה להשתולל באדום בגלל שאין לה חיבה יתרה למצבים משתנים, צודק מי שמחפש אחרי אלטרנטיבת ההשקעה הנדל"נית היציבה יותר, כדי לגוון את תיק ההשקעות שלו.

בשער הדולר הנוכחי רף הכניסה אמנם גבוה יחסית בשביל המשפחה הישראלית הממוצעת אבל לפי החוקיות ההיסטורית, אחרי כל משבר מטלטל במיוחד, השקעות בנדל"ן עושות בדיוק את מה שהמשקיע מצפה מהן – כסף, והרבה ממנו; כך היה אחרי משבר הסאב פריים בארה"ב, כך היה אחרי משבר הקורונה בארץ, כך כנראה יהיה גם כאן כי בשורה התחתונה, כשמתאוששים מההלם הראשוני של אירוע אקוטי ומתרגלים למציאות החיים החדשה, חייבים לפעול והראשונים לפעול יהיו גם בדרך כלל מי שירוויחו יותר מהמצב.

בתפאורה הכלכלית הנוכחית נכון לנווט לכיוונן של השקעות נדל"ן חכמות שיודעות לייצר הכנסה פאסיבית כדי לתמוך בתזרים המשפחתי וליצור רשת בטחון חשובה ליומיום ש -'לך תדע מה יהיה אתו'. כשתנאי השטח בישראל קצת מעורפלים כדאי לבדוק פרויקטים עתירי יחידות דיור בארה"ב, שהכלכלה שלה ממשיכה לצמוח ברבעון ה3 של 2023 ב4.9% ומעל התחזיות.

ההמלצה למעמד הביניים תהיה ללכת פחות על השקעות שמכוונות להגדלת ההון ולהעדיף השקעות נדל"ן שיודעות לייצר הכנסה פסיבית, קבועה ויציבה, כך שגם אם המשכורת תיעצר, החיים בבית ימשיכו כסדרם. אם יש משהו שחשוב עכשיו זה להיות רגועים בפנים. הבחוץ משוגע מספיק.

Call 2 Action

באופן טבעי מצבי חירום חושפים את ההבדל בין מי שעובד עם תכנית כלכלית ויצר לעצמו מספר ערוצי הכנסה מבעוד מועד, לבין מי שחי את השוטף ומקווה שבזכות העבודה היציבה או עם העסק שעושה מחזור לא רע, יהיה בסדר. זו הרי רק עוד אחת מהקונספציות שמתרסקות בימים הללו, ופייר כבר היו לנו מספיק.

אם בגלל השלכות המלחמה תאבדו פתאום משכורת אחת ואין לכם ערוץ הכנסה נוסף, עלול להיות מאד לא בסדר. תעשו לעצמכם טובה ובמקום לצפות בעוד סרטון, תתחילו לעבוד על בניית ערוץ ההכנסה הנוסף שלכם ואחרי שתסיימו אתו שתו כוס קפה ובנו לכם עוד אחד. הזמן נגמר. הצרימות החורקות של צבע אדום כלכלי בישראל כבר נשמעות היטב. עשו הכל כדי ליצור את כיפת הברזל הכלכלית שלכם בבית.

הכותבת שני בל הבעלים של בית ההשקעות BellGroup, יזמית חרדית בתחום הנדל"ן