כמעט מהתחלת המלחמה הזו הופתענו לשמוע את ראש הממשלה וגם גורמים בכירים אחרים מדברים על המלחמה כ'מלחמת עצמאות שנייה'. אישית, בתחילה, לא הצלחתי לעמוד על הסיבה שהביאה בכירים אלה להשתמש במינוח 'עצמאות' רק באשר פרצה מלחמה. כעבור זמן קצר התברר שהמנהיגות הפוליטית והביטחונית של מדינתנו עמדה על המימדים המפלצתיים של המחדל הביטחוני שהתגלה כמאיים על עצם קיומנו על אדמתנו, ושלא ברור לה כלל אם נצליח להיחלץ מאסון זה. בניסי ניסים, - כי לא נכנסו כל החזיתות ביחד נגדנו - אט אט, צה"ל מתגבר על כל צבא העצום של רוצחים שפלים, צבא שנבנה בהתמדה, באמונה ובדבקות במשך שנים רבות, תחת אפם של כל גורמי המודיעין שלנו האכולי זחיחות הדעת, התנשאות שחצנית מערבית על כל דבר שריח מזרחיות נודף ממנו, וכך נתנו לתמנון הנוראי הזה להתפתח בעזה ולהביא לטרגדיה הנוראה שלא תימחק לעולם מהזיכרון הלאומי. העם דוקא, והפשוטים שבו בראש, הבין מיד מה שלא ראש הממשלה לא בכירי המטה הכללי ולא ראשי גופי המודיעין הבינו, והתגייס במסירות נפש עילאית שכדוגמתה לא ראינו אלפי שנים, קודם כל כדי להציל מה שהיה עדיין ניתן להציל, ולאחר מכן להיחלץ חלוצים כדי לרמוס את ראש הנחש החמאסניקי ושאר תומכיו אזרחי רצועת עזה. רוחו הרוממה, הנשגבה והנפלאה הזו, הצליחה לרומם את נפשותיהם המדוכאות והמושפלות של ראשי הממשלה ושל ראשי גופי הביטחון ולהפיח בהם עוצמה וגבורה, ועד על כך נאום ראש הממשלה אתמול, ואנו מתחילים לראות את ניצני הניצחון המוחץ על התמנון האכזרי והמתועב שברצועת עזה. אבל אין בכל הטיעונים הללו כדי להצדיק כינוי של 'עצמאות' ישראל! וכי מדינה מוקתפת צבאית, אף אם בצורה הקשה ביותר, מאבדת בכך את עצמאותה? ברור שלא. ואם מנהיגי האומה חשו במצב איזה מין חזרה למצב של תש"ח, הם טעו, אבל ניבאו ולא ידעו מה ניבאו. אכן מלחמה זו היא מלחמת עצמאות, אבל לא מפאת הסכנות האיומות שריחפו עלנו, אלא מסיבה עמוקה לאין ערוך. עוד באותו נושא: תורה מעוותת באמת מה היא? "על הפקודות המטופשות בעזה אין מחילה" להיאבק כדי שהצבא יהיה מותאם גם לחרדים על 'ספרדיות' ושירות בצבא בפעם הראשונה בכל מלחמות מדינתנו החדשה, ואך רק בעקבות הזוועות הבלתי ניתנות לתיאור של עוטף עזה, העולם הכללי המתורבת מעט, חש חובה לעמוד לצידנו. אבל תמיכתו העקרונית העיוורת בת עשרות בשנים בפלסטינאים אינה יכולה לפנות את מקומה בקלות לאהדה למדינת ה'יודונים', ולכן כל תמיכתם מלווה במאמצים 'לדאוג לפלסטינאים' מטעמים 'הומנטרים'! אבל כדי ליישב את הסתירה בין גינוי לתמיכה, הומצא על ידם את הרעיון 'הגאוני' של הבחנה בין רוצחים ל'חפים מפשע', רעיון אנטישמי שהולבש במחלצות של מוסר נוצרי מעוות, וכצפוי אומץ בהתלהבות אלילית בצבור החילוני האנטי-דתי וגובה כבר עשרות בשנים קרבנות מעמנו ל"א. ואין פלא אם כן שלצד התמיכה הבין לאומית מתגלה התגברות מאוד משמעותית של האנטישמיות בעולם, הבאה לידי ביטוי בעוינות לישראל, במיוחד במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב ושאר מקומות (אולי למדו ממוסדות להשכלה גבוהה אצלנו לפני המלחמה?!), אבל גם אנטישמיות הרבה יותר ערמומית, ולכן הרבה יותר מסוכנת, הבאה לידי ביטוי מאחורי תמיכתו של הנשיא ביידן למדינת ישראל. צה"ל היה לדאבוננו זקוק למר ביידן בגלל גישתם המטופשת של גורמי הבטחון הבכירים שלנו, שזה כבר עשרות בשנים משתיתים את עתיד בטחוננו על בסיס תלות בארה"ב, אפילו לסתם רכישת פגזים, וכל שכן בתחומים רגישים יותר. מנטליות יותר גלותית מזו קשה להמציא! בעקבות מצב זה, הנשיא ביידן שמגלה מצד אחד את הזדעזעותו לנוכח הזוועות של עוטף עזה, אבל חבר המפלגה הדמוקרטית השמאלנית האנטי ישראלית, ידידו האישי של אובמה האנטישמי, עומד בפני דילמה קשה מאד. מצד אחד הוא העניק בעקבות הטרגדיה תמיכה נדיבה מאד ביטחונית וכלכלית הראויה להערכה גדולה, אך מאידך עומד על כך שכל האינטרסים של ארה"ב בעולם יישמרו – ולא יכולה להיות לנו תרעומת על כך, כי זו לא רק זכותו, אלא חובתו כלפי ארצו – לכן שיקוליו אינם יכולים לחפוף שיקולי מדינתנו. ברור לו שארצו זקוקה למדינתנו כדי להוות מחסום הגנה לכל העולם המערבי בפני התפשטות האיסלם והמזרח, סין בראש, אך מאידך עמדותיו האישיות אינן מאפשרות לו לאפשר למדינת ישראל להשיג ניצחון מוחץ, לא רק על החמאס, אלא על כל עמי האיזור, משום שניצחון כזה יהפוך את מדינתנו למדינה שאינה מאויימת עוד, העומדת ברשות עצמה, ולכן שאינה זקוקה עוד לשום תמיכה חיצונית כדי לעמוד בזכות עצמה. כי אז לא תהיה מדינתנו תלוייה עוד בארה"ב, ותזכה סוף סוף סוף להוות מדינה עצמאית באמת, המנהלת אולי אפילו את כל המזה"ת על תקן מעצמה איזורית. נבואה בלתי מודעת זו היא שיצאה מפי ראשי מדינתנו בקוראם למלחמה 'מלחמת עצמאות השנייה'. ועל זה יש להוסיף, שהנשיא ביידן מבין טוב יותר מכל המנהיגות הישראלית שעצמאות פוליטית וביטחונית תאפשר לנו עוד להצהיר על כל מה שהיה אי פעם נחלת אבותינו, ולא רק רצועת עזה ויהודה ושומרון, אלא עוד צפונה ונגבה, כשייכים לנו, ואז הקללה המפורסמת של האוונגליון, לפיה לא נשוב עוד ליו"ש, תתבטל. לדבר כזה ארה"ב לא תיתן יד. אבל המנהיגות הישראלית הפוליטית, הביטחונית, ועוד יותר המתיימרת להיות האינטלקטואלית, כל כולה אכולת מנטליות גלותית שממנה אינה מצליחה להשתחרר, ולא רואה כל בעייה להישאר תלויים בפריצי העמים ובחסדיהם. ורחוקים הם מאד מלהבין את דברי רבותינו בתלמוד (ב"ב ט:) שכבר לפני אלפי שנים הבהירו לנו שהפסוק 'וחסד לאומים חטאת' בא להבהיר שאין שום חסד מצד העמים כלפינו שאינו כולו דאגה לאינטרסים של אותם העמים, ושכל מי שבונה את חייו, גם בשעות הקשות, על חסד כזה, מונע מעמנו עצמאות ומעכב גאולתנו. חיילינו בקו ראשון שהפגינו וב"ה ממשיכים להפגין שגב רוחני, דתי ואמוני, ומסירות נפש ודבקות בשאיפה להשגת רמיסת החמאס, חיל רגלים בראש, והטייסים הפועלים לא 24X7 אלא 36X7, חשפו לעיני העמים כולם רוממות נפש שכדוגמתה לא זכינו לראות כבר אלפי שנים, והם מוכיחים ש'לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי' הם מביאים נצחון מזהיר וכבוד אין סוף לאומה, המראים שלא פגזים המשוכללים ביותר הם המנצחים, אלא כוחו הרוחני האדיר של עמנו, ובזה הראו שהם הם בעלי האמונה והדתיים ביותר. מגיע להם כל הברכות כולם שנאמרו כבר, וגם אלה שעדיין לא נאמרו. הם המוכיחים שחובה מוטלת על המנהיגות הישיראלית לגלות אומץ ושאר רוח ברגע כה קריטי זה, ולא להיהפך למדינה 51 של ארה"ב. אסור לה להפסיק את האש עפ"י הנחיות מבחוץ, גם מביידן אף אם איומיים מתלווים להן, ורק אז נזכה לעצמאות אמיתית. אפילו ניקי היילי לא היססה להצהיר שארה"ב זקוקה לישראל, ולא ההיפך! זו שעת מבחן עצמאות אמיתית, ועליהם ללמוד אף מבן גוריון בקום המדינה, ואז נעלה כולנו מעלה מעלה בכל התחומים. הרב ד"ר אליהו רחמים זייני הוא נשיא ישיבת ההסדר אור וישועה בחיפה, לשעבר רבה של הטכניון
