נתניהו הוא מנהיג שנוי במחלוקת בעיקר בגלל חוסר היכולת של השמאל לקבל מנהיג מוצלח שלא משתייך למחנה שלהם. אבל למען האמת ובאופן אובייקטיבי הוא מנהיג מוצלח שברוב שנותיו ניהל בהצלחה את ספינתה המורכבת של מדינת ישראל - הוא הצליח לפתח את המדינה בתחומי הכלכלה לשיאים חדשים, שמר על מציאות ביטחונית טובה בהרבה מקודמיו שבתקופתם התפוצצו לנו מחבלים ברחובות דבר יום ביומו, ולא נכנע (כמעט) ללחצים חיצונים שדחפו לנסיגות מסוכנות לקיומנו. אבל עם כל זה רבצה תכונה שלילית משמעותית - הרצון לשמור על סטטוס-קוו גם מול מחדלים גדולים. הוא עלה אחרי אוסלו ממנו הזהיר, אך המשיך אותו ובטח שלא החזיר אותו לאחור. רק בחומת מגן, שלא התרחשה בתקופתו, ולאחר מחיר נורא, החזרנו הרבה מגלגל אוסלו לאחור. הוא עלה אחרי הגירוש מגוש קטיף ממנו הזהיר, אך המשיך וביסס את המצב ולא ניצל הזדמנויות שונות לשינוי המצב כדוגמת מבצע צוק איתן. גם כאן, הגענו לאסון נורא וגדול אף ממלחמת אוסלו, ופעולה שיכלה להתגלגל לסכנה קיומית, במידה והייתה מתרחשת בכמה גזרות יחד. וכך מתגלה אצל נתניהו דפוס בעייתי- אזהרה ממהלכים שמסוכנים לביטחוננו, אך השארתם על תילם וחשש משינויים מרחיקי לכת לאחר הגעה לכס ראש הממשלה. וכרגע אנחנו בצומת נוראה, שספק אם אנחנו מבינים את עוצמתה. כיבוש וניקוי הרצועה הוא כרגע קונצנזוס נדיר ורחב בצורה מדהימה, אבל מעליו מרחפת עננה כבד- מה יהיה ביום שאחרי. וכאן מסתתרת סכנה נוראה- האם אחרי האסון הנורא שעברנו, תהפוך המלחמה הזאת חלילה למקפצה לקידום הרעיון המסוכן של מדינה פלשתינית שהיום ברור לכולם שהסכנה שלה היא לא פחות מקיומית. האם דווקא רגע הפיצוץ הנורא הזה, שבו הסכמי אוסלו ההזויים קרסו בטבח נוראי, יגרום דווקא לקידום שלהם ולהחייאת הפתרון הסופי שמייעדים לנו החמאס ואש"ף? ברור שמתן השילטון בעזה לרשות או לכל גוף פלשתיני לאחר המלחמה יהיה צעד נורא בכיוון הזה. וכאן יש רגע שנתניהו מאוד לא אוהב, רגע הכרעה ושינוי סטטוס-קוו - או הכרזה על שליטה מלאה בעזה, התיישבות יהודית מאסיבית (הרבה מעבר להתישבות הקטנה מדי בגוש קטיף) והורדת המדינה הפלשתינית מהפרק. או חלילה המשך היגררות, שבהכרח תוביל בהמשך ללחץ קבוע שיגרור אותנו לקראת המהלך המסוכן. ואז, מידרון אוסלו ופינוי היישובים גם ביו"ש יהיה מהיר וזריז, והאירועים האחרונים אפילו לימדו את שונאינו איך ניתן להחריב ח"ו את ישראל, רק הפעם מכמה גזרות במקביל. ואגב, חשוב לשים לב לגיזרה נוספת שלא תיקנו בה את חטא אוסלו. גם בצפון השומרון אנחנו משלמים מחיר על אי החזרת ההתישבות היהודית, וניתן לראות בצורה בהירה שנוכחות צבאית ללא התיישבות, כפי שמתקיים בין שכם לג'נין, לא מביאה בטחון אלא תסיסה מתמשכת. גם כאן, נתניהו הזהיר מנסיגה, אך לא תיקן לאחר שעלה. נתניהו חייב לסיים את תפקידו לאחר המלחמה, כפי שמתבקש בהגינות בסיסית ממי שבמשמרת שלו קרה אסון נוראי שכזה, אבל עדיין יהיה לו סמכות לפחות לתת כיוון ליום שאחרי המלחמה. ובהתאם לכך, מרחפת על המורשת שלו עננה כבידה- האם יזכר כמנהגי שקידם התיישבות, מנע נסיגות ושמר על ישראל מהמשך ההידרדרות לאסון אוסלו, גם אם כשל בעזה. או שדווקא רגע לפני סיום המשמרת שלו, יקרוס הכל ואסון אוסלו יקום לתחיה ויאיים על קיומנו. הכותב לוחם מילואים, אב ל-7 ונשוי ללאהודיה נמיר מגורשת מנווה דקלים
