בימים אלו של גבורת העם, מחיילים ואזרחים, צעירים ובוגרים, מפעמת תחושת האחדות בקרב עם ישראל, כך שמכל עבר ניתן לשמוע: "כוחנו באחדותנו", "יחד נצח", "המלחמה פרצה בגלל המחלוקת בעם, עתה אנו ביחד ונוכל לאויב", "חייבים להישאר מאוחדים גם אחרי המלחמה ולא לתת למפרידים להפריד בינינו" ועוד ועוד משפטים מעין אלו. ואכן אחדות רבתי שכזו שנים רבות לא הייתה בקרבנו: כתף אל כתף נלחמים שומרי שבת מיהודה ושומרון עם חבריהם מתל אביב והוד השרון; חנן בן ארי ואברהם פריד יחד עם עומר אדם ושלמה ארצי מרוממים את לב ורוח חיילים, חיילות ומשפחות החטופים - כל אחד ברוחו ובדרכו; ארגוני הצלה וזק"א יחד עם 'אחים לנשק' תורמים מזמנם, כספם ומרצם למען כלל העם. זוהי אחדות שיש לרוממה, לחזקה ולהתפאר בה. אמנם בשולי העם ישנם גם כאלה שהאחדות בשפתם אך הפירוד בגרונם: מי שמציע להחליף ממשלה תוך כדי המלחמה, ניתן להתווכח על מניעיו. ואולם מכיוון שלדידו בקואליציה של "הממשלה החדשה", לא יהיו חברות מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית, הדבר מעיד כאלף עדים, שאדם כזה אינו מבקש אחדות. אי אפשר גם שלא להבחין, "שבממשלה החדשה" שהוא אץ להקים, חסרות גם המפלגות הערביות. האם הן לא חלק מהאחדות הישראלית החדשה...? הרי אך לפני שנה אותו מצפצף אחדות בשפתיו ישב עם אחת מהן בממשלתו, מפלגה, שהיא בתה הקטנה של האחים המוסלמים. התנועה הקיצונית, שהקימה וגידלה שלשלת מבישה של מפלגות איסלם קיצוניות, שאחת מהן היא החמאס, שאחראית לרצח המוניים, ושמבלי שהתכוונה, גרמה לאחדות הכלל ישראלית בימים אלו. אכן, עם מפלגה איסלמית ניתן היה לשבת יחד בקואליציה, אך לא עם מי ששולחים את מיטב בניהם למסור את נפשם להגן על כל מדינת ישראל... ברור לכל שלדידו של מצפצף האחדות, החרדים אינם אחיו, כשם שמצביעי המפלגות הערביות אינם כאלה, והוא אינו מבקש להתאחד עימם. לדידו, החרדים והערבים הם כלי חד פעמי, שניתן להשתמש בו ולזרוק בתום השימוש וההונאה. לא אחדות הוא מבקש כי אם אחידות. אחידות תחת דעותיו ומטרותיו. אחדות היא דבר חשוב, נצרך, יסודי עד מאוד ורוב העם רוצה בה. אולם אחדות היא כלי ואינה מהות. האחדות נועדה לשם שינוי סדרי עדיפויות: דאגה לביטחון – של כלל אזרחי ישראל. הן אלו שבעוטף, הן אלו שבגליל, בנגב, בגוש דן והן אלו שנוסעים ליד חווארה; אחדות צריכה להביא לנשיאה של הכל בנטל ושוויון [גם בחלוקה בין הכוח הקרבי לכוח המודיעין והסייבר], אך זאת יעשה ובעיקר, תוך הכרת השונות והערכים השונים של כלל המתגייסים ולא לנסות לכפות זאת במקום שאין צורך [שירות משותף לנשים ולגברים – האם גם לחרדים ולנשים ערביות??! רף מאמצים זהה לכולם ולכולן...??]; אחדות יכולה וצריכה להביא לכיבוד מנהגים ותפיסות שונות הן בתרבות והן ברוח [כך שניתן לקיים מצעד גאווה באחד מרחובותיה של עיר אבל ברחוב השני תפילה בהפרדה ביום כיפור ללא הפרעה]; אחדות חייבת להיות חלק משיתוף הכלל בקבלת החלטות ולא על ידי יחידים [שקבלתם למועדון סגור ומכריע, נעשה על ידי קבוצה הבוחרת את עצמה לכס המשפט וחורצת דין על פי כלליה ותפיסותיה שלה לרבים אחרים שאינם סבורים כמותה]. כי אחדות אמיתית לימדנו מרן הרב זצ"ל באה "מצד ההכרה הפנימית בחפץ עליון, שהוא לתכלית השלום והאחדות בין בני אדם, מאחר שכולנו אחים, אנחנו מיוחסים לאבינו שבשמים, ועל ידי השלום והאחדות יצאו לאור כל החמודות הגדולות של שלמות החכמה הצדק והמישרים". הרב זצ"ל מלמדנו שאחדות אמיתית היא הכלי שיביא לעשיית חסד, להתנהגות ביושר ולעשיית הטוב. אחדות זו כאמור מתגלה עכשיו בכל קצוות העם בעשייתם, במרצם ובליבם. עלינו להמשיך בה, בכדי שעם תום המלחמה תביא האחדות לתיקון הליקויים שהתגלו בביטחון, במשפט, בחברה ולשינוי ושיפור בסדרי החיים של כלל האזרחים ושגשוגה של מדינת ישראל. הכותב הוא רב מושב גני טל בנחל שורק, מיישובי גוש קטיף ת"ו
