חמישים שנה מלאו היום לפטירתו של מייסד המדינה, דוד בן גוריון. בחודש האחרון לימד אותנו עם ישראל שמורשתו של דור תש"ח לא מתה. האמונה העמוקה בנצח ישראל ובניצחון, שהביאה את עמנו לפני שבעים וחמש שנים להקמת המדינה היהודית, פועמת גם כיום בקרבנו, פועמת ובועטת. אחת המשימות הבלתי אפשריות שלקח על עצמו דור תש"ח היתה שבירת המצור על ירושלים. לרגל הצלחת המשימה, חיבר נתן אלתרמן, משורר שמפציע בחיי אומה אחת לכמה מאות שנים, את "דבר מבקיעי הדרך". נשאב כוחות מדור תש"ח ונשאב כוחות מחיילנו המופלאים. ההיגיון גזר: לשווא! הפחד סח: נחתם דיננו! חשבון המלחמות השב, ירק בבוז אל מול פנינו. פלדה אנגלית, ואש -ערבים, צווחו: "אתכם נכריע ברך!" - ולנו רק מנין רובים... אבל עברנו את הדרך! מגבול מזרח שטפה עמון מגבול דרום עלתה מצרים. צפון וים בקול- המון סגרו את מעגל הציד. כסד נתנו רגלינו, אל, עלי גחון זחלנו הרה, ועל גבנו אח נופל… אבל עברנו את הדרך. עורב ועיט על גבהים, ראה ראו לדת ממלכת. עת הגדודים העבריים, טרפו ולא עמדו מלכת. כבתום עמל חריש עמוק, נמים הם תחת תל ופרח. לא ישיגם קול שיר ושחוק, שכן עברו הם את הדרך. לך, העם הקם וחי, נישאו הם לא הלל וכתר. לך העם הם נתנו שי, את ארבעים הקילומטר… את ארבעים הפרסאות העקובות מקרב- ופרך האפורות ומסולעות… ומעתה פתוחה הדרך...
