כל בר דעת מבין כי המלחמה של ישראל בחמאס מתנהלת בזירה אחת מרכזית, זו הנקראת מציאות. עם זאת, עוד לפני שצה"ל ירה את הכדור הראשון נגד מחבלי חמאס–דאע"ש על טבח השבעה באוקטובר, הרי שכבר נפתחה חזית אחרת – זו של הרשתות החברתיות והמרחב במקוון. הזירה המקוונת מתאפיינת בכאוס, שנאה ובלבול ומהווה קרקע פורייה לאנטישמים ועוכרי ישראל, שעושים בה שימוש באין מפריע. שם, ביקום המקביל והמקוון, על ישראל להילחם ביתר שאת כדי להוכיח את צדקת דרכה ולשכנע מהי האמת לאמיתה. והתמונה, ובכן, מבהילה: הרשתות החברתיות מוצפות בתמונות, סרטונים והודעות של אויבים, ידוענים ומשתמשים רבים שמטרתם הבעת תמיכה באויבים שלנו, כאשר המידע הזה נועד לפלג את עם ישראל. המידע הרב המופץ ברשתות, שמגיע למשתמשים "בהפצצה" מלאה בשקרים וקונספירציות, עושה עבודה אפקטיבית לליבוי השנאה כלפינו מצד משתמשי הרשתות, רובם צעירים, שהעובדות והמציאות כמו שאנו רואים אותם אינן מעניינות. עוד באותו נושא: "המתווה הולך לרצוח את כל החטופים" ישראל עוצרת את הסיוע ההומניטרי לעזה מחבל חוסל בתקיפת כטב"ם בצפון הרצועה ארה"ב מזרזת את הסיוע הצבאי לישראל אנו חייבים להבין שהפעילות ברשתות החברתיות בנושאי הקונפליקט בינינו לבין החמאס היא בעלת מטרה מאוד ברורה - לפורר אותנו לרסיסים. הרשתות החברתיות הן כלי נשק העיקרי שלהם, ותוצאות הפעילות ברשתות החברתיות זולגות למציאות וסוחפות המונים בטרנד ההפגנות ברחבי העולם נגדנו, שגוררות אחריהן מנהיגים ונציגי ציבור אחרים. ההסברה הישראלית הרשמית נכשלה בהפרדה שבין הטבח שנעשה על ידי החמאס לבין הבעיה הפלסטינית, והקמפיין של החמאס והתומכים בו, הביא לגל עצום של מעשי אנטישמיות והפגנות תומכות חמאס. היוזמה וההסברה האזרחית שטבעו את הביטוי "חמאס זה דעאש" הופכות את פעילות ההסברה שלנו אפקטיבית יותר. הסיסמה, שמתאימה להסברה ברשתות החברתיות, גם מתארת את תנועת חמאס כמו שהיא במציאות. צריכת המידע בעידן המודרני בו אנו חיים מתבסס ברובו על הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שלהם. מחקרים מראים כי 80% מהאנשים צורכים את המידע שלהם מהרשתות ורק 20% מאמצעי התקשורת המסורתיים, כמו ערוצי הטלוויזיה והעיתונים הנפוצים. אין ספק שההתנהלות ברשתות חברתיות במהלך סכסוכים ועימותים קשים כרוכה בבחינת אופן השימוש בפלטפורמות לתקשורת, הפצת מידע ועיצוב נרטיבים. זה חיוני לנתח את תפקידה של המדיה החברתית בעיצוב דעת הקהל, הפצת חדשות ולרוב תרומה למידע מוטעה במהלך אירועים כאלה. בנוסף, בחינת ההשפעה של מדיניות ניהול תוכן על פלטפורמות אלה עשויה לספק תובנות חשובות. יצירת שינוי בתודעה הבינלאומית תהיה קשה כי במספרים אנחנו מפסידים. ישנם הרבה יותר משתמשים ברשתות החברתיות, בעיקר בעולם הערבי אך לא רק בו, שמראש אינם בצד שלנו. טיפול בפייק ניוז ברשתות החברתיות בזמן סכסוכים והצפת העובדות הוא חיוני והוא זה שיכול לרתום את דעת הקהל, לפחות אצל אלו שמוכנים להקשיב ולא כאלו שדעתם ברורה מראש. חקירת התפשטות מידע שגוי, נרטיבים כוזבים ותוכן מדויק יכולה לשפוך אור על האופן שבו רשתות חברתיות מעצימות או מפחיתות את ההשפעה של מידע לא מדויק או יותר נכון, הפצת מידע ללא עובדות. חיוני לייצר מנגנון הסברה אזרחי להצפה טובה ומשמעותית של העובדות ולפרסום התוכן בפלטפורמות הללו ובמקביל בבלימת הפצת פרטים מטעים. קרב התודעה נכנס בימים האחרונים למערכה קשה אך אנו טובים יותר כיום, בעיקר כתוצאה מעבודה אחראית ומשמעותית של ההסברה הצבאית. ההסברה הצבאית, בהובלתו המרשימה של דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, עובדת בכל ערוצי המדיה ותורמת מאוד לתדמית שלנו ולקרב על התודעה. התקשורת המסורתית עושה עבודה אחראית וטובה בסיקור המלחמה בזירות השונות והפרשנות על מהלכי הלחימה, כולל קבלת החלטות לא לשדר תמונות וסרטונים בעייתיים ולא בהכרח אמינים וזאת למרות תפוצתם ברשתות החברתיות. דווקא התמונות והסרטונים המופצים ברשתות החברתיות של תושבי עזה שמגנים את החמאס ובוזזים מזון מהבסיסים שלהם, מסייעות לנו בהבניית תודעה חיובית. לצערנו, זה עדיין מעט - אך למצער מרמז על ביקורתיות והלך מחשבה המבטא סדקים בנפשם של תושבי עזה. אם עד כה הם הלכו כעיוורים אחרי חמאס, הרי שכעת הם מתחילים לשאול: מה יוצא לי מכל זה והאם שווה לתמוך ברוע המוחלט? הכותב הוא ראש מנהל טכנולוגיות מידע ודיגיטל במכללה האקדמית אשקלון
