שבת חג, השמועות עקשניות, מדברים על קטסטרופה, שברי ידיעות לא מוסמכות, פצועים, הרוגים רבים, חטופים, האזור שורץ מחבלים.
מאוחר יותר מגיעים פרטים ותיאורים על גודל הזוועות והתועבה שנעשתה. שאלות והאשמות עולות באחת, מחדל, איך זה קרה, קונספירציות, ת ד ה מ ה שמובילה למשבר אמון במערכות המדינה. מי ייתן את הדין ומתי.
כל אלו בבת אחת ובערבוביה, בהחלט הכל נראה שחור משחור.
אבל, עם כל הכאב, הצער וההשפלה, באותה שבת נתגלה עם של אריות. עם ישראל התעלה לשיא תפארתו כאשר לוחמים לא חיכו לקריאה ורצו אל הבלתי נודע, לקרב תוך חתירה למגע. סיימו סבב וחזרו לסבב הבא. מי בנשקו ומי באקדחו, קמו ויצאו ממקומותיהם הבטוחים אל המרחק לעזרת אחים בצרה.
דילגו על נהלים והוראות ורצו להציל חיים. היה מי שהביא עימו את בנו והיה מי שהביא עימו את אחיו ואחיינו. מי שקרא לחבריו ומי שחבריו קראו לו. אספו נשקים ותחמושת מגופות המחבלים ולחמו בעקשנות ובחירוף נפש. במסירות נפשם בלמו את הזוועה מלהתפשט לערים נוספות...
באותה השבת חג, עלה על נס גם גבורתם המתמדת של תושבי עוטף ישראל במושבים, בערים ובקיבוצים אשר לא ברחו ואף בנו, נטעו, פתחו עסקים ומשקים.
בשונה מה"בום" המבהיל של המחדל המאפיל, הולכים ונאספים בקצב איטי יותר סיפורי גבורה רבים ומעשי חסד מופלאים על אבות שבמותם הצילו את ילדיהם, על זקן שהקריב עצמו כדי להסתיר את צאצאיו, גם נשים לחמו שם ורבש"ציות והובילו כוחות לוחמים לקרבות בלימה. מתרבים הסיפורים ועוד יסופרו אחרי המלחמה.
גבורת אזרחים עילאית של יציאה מהבית הפרטי הבטוח והנוח מתוך הבנה שאם לא אני אז מי, או מחשבה שאני אלך וכמוני יעשו אחרים. לדהור אלי קרב אל מול מפלצות בזויות. לא מצוי בעולמנו.
זו היתה שבת חג שהעלתה על נס את ייחודו של עם שהביא לעולם את בשורת החירות, העצמאות, את קדושת החיים והמלחמה עליהם.
זאת היתה שבת של גבורה וניסים. על הניסים המרובים עוד ייכתב בכרך נפרד, כמו עוד כרך שידבר על האמונה הגדולה שהתעוררה בשעות מרטיטות אלו. הכאב המפלח את הלב יתפוגג ובמהרה תיגלה הגבורה והאורה. במלחמת החשמונאים נפלו האחים לבית מתתיהו, ואנחנו חוגגים... עוד יתגלה גם הנס הגדול שזממו עלינו גויינו בימי התחדשותנו העכשוויים.
אולי ייקח עוד קצת זמן עד שהעשן יתפוגג, אבל יעלה נס הגבורה על זוועות המפלצות העזתיות. הפעם לא נחכה 45 שנה כמו במלחמת יום כיפור כדי להכריז על הגבורה הישראלית שהביאה לניצחון מוחץ על המצרים והסורים כאחד. המחיר היה כבד, ההשפלה וההפתעה הממו אותנו, אבל הניצחון היה מזהיר וגדול יותר!
בגולה היתה יכולה להיות שבת שחורה. כאן בארץ התקוה – ארץ ישראל, שבת ייסורי הגבורה.
