חנוכה הגיע וזה הזמן לדבר על הילדים שקשה להם להידלק: אלו שמצריכים מאיתנו משאבים רבים בכדי להוציא מהם להבה יפה ולפעמים גורמים לנו לוותר ולחשוב שמהם כבר לא תצא אש... התלמידים האלו, נשמות גדולות, יכולים להיות כאלו שנמצאים בכיתה קטנה או בחינוך מיוחד או כאלו שנשרו מבית הספר כאשר המכנה המשותף הוא: אנחנו צריכים לעשות שמיניות בשביל להוציא מהם איזה ניצוץ קטן, משהו, ובניגוד לתלמידים שמספיק לגעת בהם עם הנר בשביל שהם יידלקו: ואני מתכוון לתלמידים המחוננים והמוצלחים ואלו שקוטפים בהליכה את המקום הראשון בחידונים של בית הספר, שבניגוד אליהם, התלמידים המתקשים צריכים חומר בעירה חזק במיוחד בשביל שתתפוס אותם האש וגם אז, זה רק בתנאי שאתה אוחז את המצית חזק וניגש להדליק אותם עם מבט נחוש בעיניים. היה לי תלמיד שאך ראיתי אותו הבנתי שהוא לא הולך להידלק כמו שאר הנרות בכיתה שלי והוא צריך משהו מיוחד. ניסיתי לדבר אל ליבו, לסדר לו את הפתילה, לשנות לו מיקום אבל כלום. פשוט כלום. באיזה שהוא שלב התייעצתי עם ההורים שלו והחלטנו להחליף לו מצית, ושמן. בעצם לעשות הכול - רק שהוא ידלק. אבל הוא סירב בתוקף להידלק ונשאר כבוי. וכך, יום ועוד יום ועוד יום ושום דבר. התלמיד לא נדלק. למרות הכוונות הטובות שלי בסוף מצאתי את עצמי מתבוסס בייאוש גמור. לקח לי זמן אבל בסוף השלמתי עם זה. הודתי בתבוסה שלי: הוא כבר לא יידלק, חשבתי. ביום האחרון של השנה ישבתי לידו, ומסרתי את גיליון הציונים. הוא שואל אותי: "המורה, יש לך עט?". לא הבנתי למה הוא צריך עט, ומה רצונו. ואז, הוא יצא מהכיתה, ושב עם חיוך מסתורי. הוא התקרב אלי והעניק לי פתק. על הפתק נכתב: "תודה לך שלא הפסקת להאמין בי כל השנה! אתה הראשון שהאמין בי! הייתי בהלם. פתאום ראיתי בבת אחת להבה יפיפייה שפרצה ממנו. זו הייתה האש הכי מדהימה שחזיתי בה בחיי. היא הייתה יותר חזקה מבחינתי מכל שאר הלהבות של התלמידים יחד. למדתי מהתלמיד הזה את אחד מהשיעורים החשובים בחיים שלי בתור מחנך: אף פעם אל תתייאש מלהדליק את הנר של התלמידים שלך, גם כשאתה בטוח שהוא כבר לא יידלק. וחשבתי על ההורים שיש להם בבית ילד מתוק, נשמה גדולה שהוא בבחינת 'כבשה שחורה'. שקשה איתו. שהכול איתו בדם יזע ודמעות. שהוא מסחטת משאבים. שנראה שהוא פשוט עושה להורים שלו דווקא. שהוא מאתגר אותם בצורה כזו שהם לא מבינים מה הם אמורים לעשות. שהם עוד מעט מוותרים על ההדלקה שלו. ורק רציתי להגיד להם: הורים יקרים! חנוכה מגיע ואומר לנו: אל תוותרו על ההדלקה של הילד שלכם! זה קשה. זה נראה בלתי אפשרי. אבל בסוף בסוף הוא יידלק. הוא חייב להידלק. יותר מכך - הלהבה שלו הולכת לבעור בצורה יפה יותר מכל הלהבות בהן חזיתם. באחריות!
