יחיא סינוואר מוג לב שכמוך, טעית בנו בגדול! אנחנו עם עם ניסיון בנרדפות, פוגרומים ורציחות שזורים בהיסטוריה שלנו. אנחנו עם נרדף, זה הד.נ.א שלנו, אנחנו רגילים שגומלים לנו רעה תחת טובה, ששונאים אותנו ולא משנה מה נעשה, ככה סתם בלי סיבה. אבל זה הסוד שלנו שדווקא שמשפילים אותנו עד עפר אנחנו צומחים ועושים פרי. האמת שזה סוד מפורסם, עוד מימי מצרים "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרץ". וככל שהאסון יותר גדול, כך הצמיחה מופלאה יותר, כי אנחנו עם אלוהי, נצח ישראל זורם בדמנו. איך זה שלא למדת מהיטלר שהיה הדוחף הגדול ביותר להקמת מדינת ישראל, הרי הוא נאצי ואתה נאצי, הוא עכשיו מתהפך עליך בקברו, מה עשית תלמיד טיפש, לך תדע איזו טובה תצמח ליהודים מהאכזריות שגילית. אנחנו עם אופטימי וחפץ חיים, נכון אתה חושב שאנחנו פריכים, אבל אנחנו עם קשה עורף, שום דבר לא שובר אותנו. בייאושך, השתוללת, התפרצה חייתיות שזועקת תשומת לב, כל העולם בז לך, לא עניינת אף אחד, חוללת הרס עם בני עמך שהם טיפשים יותר ממך, נתנו לך לגזול את כספם ואת חירותם, ואז לנצל את העוני והרעב שלהם, ולהפנות את הזעם העצמי אל השכנים הטובים העדינים, לעם היחיד בעולם שהיה התקווה לרווחתם. אתה והאספסוף שלך חיים מלבזות ולהתעלל, כי אתם בזויים, אתם אוהבים את המוות כי לכם טעם לחיים. טעית בנו בגדול למרות שאכלת מהידיים שלנו בכלא, חשבת אותנו מפוררים, פגשת את הרובד החיצוני. אנחנו עם שיודע לריב הכי חזק בעולם, חשבת שאנחנו מפורדים, אבל כשפוגעים באחד מאיתנו אנחנו הופכים תוך שניה לעם אחד, כמו זית כשמכים אותו יוצא שמן טהור, עוררת את היהודי שבנו, את המכבי. עם נבחן בשעת משבר, אצלכם האחדות היא חיצונית, כשלוחצים אתכם כל אחד לעצמו, אין לכם בעיה לזרוק איש את רעהו מהגגות, אבל אצלנו כשמתעללים בדמינו, בבני עמינו, מתפרצת להבה אדירה של נשמה אחת. רגעי משבר בשבילנו הם כמו מעמד הר סיני, מדביקים אותנו בדבק אלוהי לאיש אחד בלב אחד. חשבת לקלל, אתה בטח מתפוצץ מפרץ האחדות שמתחולל. ניסית למשוך אותנו לים המוות שבו עזה טובעת, רצית למשוך אותנו אל המוות שבכם, אבל אנחנו עם חפץ חיים, לנו יש בשביל מה לחיות, יש לנו טוב ויש לנו אור, כל אחד ואחת הם מקדש, מקדשים של חיים. אנחנו יודעים שכל מי שבקש להשמידנו, בא אתו חשבון האלוהים אשר אין מידו מציל. והאלוהים שלנו חי לעולם, והנקמה שלו היא נצחית, כמו גם האדמה שלנו, שספגה את כל הזוועות אל ליבה, והיא תנקום בלבלוב של חיים, בעוד בתים ועוד ישובים לעוד מיליונים של יהודים. נכון נרדמנו, התבלבלנו, שמנו עבינו כסינו, התאהבנו בקונספציות, אבל אם לא היית מתערב אולי היה סיכוי שנתמוסס, אבל הטבח שפיקדת עליו, הוא התחלת התחיה המחודשת שלנו. אתה ותנועת הרשע שלך מבסוטים שכל העולם מדבר עליכם, סוף סוף יש לכם צומי, אבל יום אחד זה יגמר, ותפקחו עיניים ותגלו שמה שנשאר לכם זה הרס וחורבן. אנחנו נתנער מעפר, נתרומם ונתעורר לחיים אמיצים, נתקדם הלאה, חזקים יותר, מאמינים יותר ומאוחדים יותר. זה הסוד שלנו, כששופכים את דמנו, זועק לנו קול משמיים בדמייך חיי.
