בשמחת תורה סיימתי את הספר "מלכודת אוסלו". 542 עמ' המתארים מרדף מטורף חסר מעצורים אחר "שלום" מדומיין ללא שום עיגון במציאות עובדתית כלשהי. תמונות ופנים של הרוגים ופצועים רבים מספור חלפו לי בראש, בדיוק באותם רגעים בהם התחולל טבח בדרום. הספר רווי בתיאורי שטיפת מוח צינית, ארסית וחסרת כל גבולות המוכיחים את העיקרון שאנו חוזרים עליו פה רבות. כדי להנכיח במציאות, תפיסת עולם רחוקה כ"כ מהטבע, חייבים לפצות על הקושי בהתקבלותה, בשימוש במניפולציות רשעיות שיתווכו אותה. 1. הנה דוגמא אחת: ד"ר שרה ג'ינסטיל פסיכולוגית המתמחה ב "תת הכרה קולקטיבית של קבוצות" חיברה עבור מפלגת העבודה מסמך שבו ניסחה כמה עצות "כיצד יש למכור את תהליך השלום לאנשי הימין". היא הציעה "לפנות קודם אל הרגש, ליצור תחושה של הזדהות ואמפטיה. רק אחרי שנוצר דיאלוג של הבנה והזדהות, אפשר לפנות אל ההיגיון". בין היתר גם הציעה "להזדעזע בכנות מרצח של מתנחלת בהיריון.."(עמ' 287). 2. בשבת האחרונה, קראנו בפרשת 'וישב' על מפעל מניפולטיבי של אשת פוטיפר שצריך ללמדנו למידה עקרונית פשוטה לדורות. הרוע, השקר והציניות, במציאות שבה אין 'אלוהים', "לא לוקחת שבויים", אין שום גבולות מוסריים. ניתן להשתמש בכל שיטה זדונית לקידום המטרות. תזכרו את הכלל הזה. 3. בפרק לט' פסוק יט' על המילים "ויהי כשמע אדוניו וגו'" מפרש רש"י פירוש שאילולא כתבו, לא היינו מעיזים לעלותו על דל שפתינו: "בשעת תשמיש אמרה לו כן, וזהו שאמרה, כדברים האלה עשה לי עבדך, ענייני תשמיש כאלה..". תקראו את זה שוב, זה מטלטל, אשת פוטיפר המרשעת, מנצלת ומשתמשת ברגע הכי אינטימי ורגיש שבין איש לאשת בריתו כדי לקדם שקר מכוער שיטיל אסון על יוסף. דמיינו את המציאות, ברגע שהשתיקה והצניעות יפים לו, בדיוק באותו הרגע, אומרת אשת פוטיפר לבעלה, "ככה, ככה בדיוק עשה לי יוסף..". לא ייאמן. 4. מחילה מכולכם, זה לא נעים לקריאה, הרבה יותר נעים לעסוק בדברים מתוקים ומחיים בתורה, אבל לא אני כתבתי את זה, זה רש"י הענק שבענקים בחומש אותו מקבל כל ילד בכיתה א' כתב. ואם זה כתוב כך, אז יש לנו מה ללמוד מזה, כאנשים בוגרים. 5. נזכרתי בדברים הללו כשחשבתי על מה שמעוללים פה לעם ישראל סביב מפעל הסכסוך הציני של "מטה משפחות החטופים". עיקר כוונתי למי שרוכב על גביהן כדי לקדם בציניות ארסית את תוכניתו. זהו ממש מעשה אשת פוטיפר. שימוש בשעה רגישה הקשה ביותר של אדם וניסיון בלתי פוסק לסכסך בינו לבין משפחות אחרות המשמיעות קול אחר, ובינם לבין ההנהגה שעושה כל שביכולתה לעמוד ביעדי המלחמה, לעמוד בלחצים בינ"ל אדירים וגם לנסות לשחרר את החטופים. 6. בפרק מ׳ פסוק א׳ "ויהי אחר הדברים האלה" וכו׳, מפרש רש"י: "לפי שהרגילה אותה ארורה, את הצדיק בפי כולם, לדבר בו" וכו׳ כלומר, שקר שחוזרים עליו שוב ושוב בסוף ייקלט. 7. כלפי הציניות הזו אי אפשר להישאר אדישים, צריך להכיר בכך ולא להיות שבויים בקונספציה. זהו מתח שחייבים להחזיק בו בבגרות. חייבים להחזיק את החשבון השלם בקור רוח. מצד אחד, שמירת הרוח המרוממת הנדרשת בעת מלחמה, ומצד שני, סתימת כל חור בספינה הלאומית המיטלטלת במים סוערים כדי שלא תטבע חס ושלום. 8. ומי יודע, אולי אם בימי אוסלו וההתנתקות הנוראיים היינו מכירים את כל המניפולציות שהפעילו עלינו, אולי אולי המציאות הייתה נראית אחרת ולא היינו נופלים למלכודת הזו. תקשיבו לדבריה של איריס חיים, לא בדיוק דוסית מקרית ארבע עם עוזי ודובון… שדוחה באומץ את הסכסוך הזה, אישה ישרה, אצילית ואמיצה שבנה חטוף בעזה. איריס מלמדת את כולנו שיעור לחיים. אל תשתקו, חייבים לסתום את החור. חנוכה שמח.
