ההחלטה השערורייתית של מועצת המנהלים של הרווארד, לפחות בינתיים, להשאיר את הנשיאה גיי בתפקידה למרות האמירה האנטישמית שלה והתרת דמם של יהודים בשימוע שעברה בקונגרס, היא רק סממן לרעידת אדמה חזקה ועמוקה יותר שמתחוללת בארה"ב בפרט ובמערב כולו בכלל. אירועי השבעה באוקטובר טלטלו אותנו עד כדי כך, שקשה לנו מסיבות מובנות להצליח ולעקוב גם אחרי גלי ההדף מהעולם. אבל כדאי ורצוי להבין שגם שם דברים משתנים, ובמקרה הזה, לפחות, ההשפעה היא לכיוון החיובי. נכון, יש גם לא מעט תופעות מכוערות ברחבי תבל. הפגנות של רבבות פרו פלסטיניים בבריטניה, ההצהרה המפוקפקת של ראשי ממשלות בלגיה וספרד, ההתנהלות הצבועה של ארגוני הנשים הבינלאומיים ושל האו"ם, וכמובן, אותו שימוע מפורסם בקונגרס. אבל דווקא התופעות האלו, ששברו את כל שיאי הצביעות והטיפשות, יצרו גל חזק מאוד ויציב מאוד של נגטיב ושל התפכחות. גל של חזרה לנורמליות ושל רתיעה מהטרלול. אם ביל אקמן, מייסד אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם, מוביל קמפיין אישי על ראשה של קלודין גיי (הנשיאה מהרווארד), ומספר שהוא יודע כבר על עצירת תרומות לאוניברסיטה בהיקף של יותר ממיליארד דולר, זה אומר שמשהו קרה כאן. כשיהדות העולם מתעוררת בווליום גבוה, כשאוהבי ישראל בכל מקום מתחרים בסופרלטיבים ובעידוד לישראל - מהנשיא הארגנטיני המעוניין להתגייר, עבור דרך ניקי היילי ויריבה בפריימריז הרפובליקני, וכלה בחירט וילדרס, מתנדב במושב בישראל שהפך למנהיג המפלגה הגדולה בהולנד, אז משהו גדול קורה. כשהנורמליות מחליטה שנמאס לה - היא גם מנצחת בסוף. וזה מה שהתחיל להתרחש, ואנחנו, אזרחי ישראל ובעיקר ממשלת ישראל, חייבים לעודד את התופעה, לתמוך בה ולקדם אותה בכל דרך אפשרית. לא אלאה את הקוראים בניואנסים הפנים אמריקניים, בהתנהלות האקדמית השערורייתית שמקדמת עניינים כמו מגדר וגזע על פני יכולות אישיות וידע, בתחושה של האמריקני השפוי שגם אם הוא מרגיש ליברל ופלורליסט, לא לדבר הזה הוא התכוון. ולא, הרוצחים של החמאס הם לא האסוציאציה הראשונה שעולה בראשו כשהוא חושב על לוחמי חופש, יותר בכיוון של דמויות מיתיות כמו וושינגטון, ג'פרסון או לינקולן, ופחות בדמותם של סינוואר וחבורת הברברים שלו. למזלנו, הפרוגרס הוא מפלצת שאינה יודעת שובע. אם מובילי האג'נדה הפרוגרסיבית היו חכמים מספיק, הם היו יודעים ללחוץ על הבלמים באירוע כמו טבח שמחת תורה. להסביר באופן הרהוט ביותר שאין הצדקה לרצח תינוקות ופגיעה בקשישות, שחטיפת ילדים היא דבר פסול בכל מצב ושהשמעת איומים לרצח עם כלפי יהודים היא אנטישמיות טהורה. אבל למזלנו הם לא חכמים - ואין להם בלמים. לכן, אפילו כשמדובר על מסר פשוט כל כך, ואפילו ששלוש נשיאות האוניברסיטאות, שהן כנראה לא לגמרי טיפשות, ידעו היטב איך זה יצטייר בעיני דעת הקהל הנורמלי, הן לא היו מסוגלות להתאפק. בצחקוק מביך הן השמיעו את ההסבר המפוקפק על הקונטקסט, והשיקו את מחול השדים, שבסופו, אם אני צריך להמר, שלושתן תסיימנה את תפקידיהן.
