מאז הקמפיין של אחים לנשק עם שמות החללים (קמפיין עליו התנצלו והורידו מהרשתות), אני "חוטף" ברשתות ובפרטי קיתונות של ביקורת על המפגש שארגנתי בין רבנים חשובים מהציונות הדתית למנהיגי אחים לנשק. מבקש להתייחס לדברים: 1. מתפלל לקב"ה שתמיד אחטוף ביקורת על ניסיונות לייצר אחדות. 2. המפגשים לא נועדו להביא להסכמות. הם בתקווה ובתפילה יצליחו לייצר שיח שונה סביב המחלוקות שבוודאות ימשיכו ללוות אותנו. 3. "שיח שונה" זה לחפש בכוח את הטוב שיש בצד השני וכל הזמן להחזיק בראש שלנו את הטוב הזה. באחים לנשק יש הרבה טוב. 4. "שיח שונה" זה "מודה ועוזב ירוחם". אחים לנשק התנצלו והורידו את הקמפיין. 5. "אחים לנשק" מייצגים ציבור ענק של אזרחים מדהימים שעושים ככל יכולתם עבור המדינה. מייצגים ציבור ענק של כאלה שנלחמים כעת בעזה ומחרפים את נפשם עבור המדינה. חלק מהקריאות נגדם, בוודאי אחרי שהתנצלו, הן המשך של השפה של לפני ה 7/10. שפה של זריעת פילוג ושיסוי. 6. האחדות בה נמצאים הלוחמים שלנו בשדה הקרב כנראה לא מחלחלת מספיק לשאר החברה. אני חושש שהאחדות הזו שברירית יותר ממה שאולי אנו מתפתים להאמין. כדי שהיא תחזיק מעמד, כדי שנהיה ראויים לקרבן של לוחמינו, אנחנו חייבים להתאמץ לשמר אותה. חייבים להיות יותר סלחניים אחד כלפי השני. חייבים לראות כמה באמת אנחנו מוכנים ללכת לכיוון הצד השני. 7. רק ביחד ננצח!
