53% מהמתגייסים שיצטרפו לשורות גלי צה"ל החל מהקיץ הבא, במסגרת מחזור המיונים במתכונתו המחודשת, נמנים על אשכולות 1-4 או אוכלוסיות מיוחדות (כפי שהוגדר ע"י צה"ל). במאי האחרון, הודיע מ"מ מפקד גלי צה"ל דני זקן, על רצונו להוביל שינוי בהליך הקבלה לתחנה הצבאית, כזה שיוביל לפתיחת שערי התחנה ובטווח הארוך שערי עולם התקשורת בכלל, לקבוצות נוספות בציבור הישראלי. ועדה מקצועית - מייעצת שכינס הניחה תשתית לעדכון מסלול המיונים לתחנה, כך שיאפשר איתור מוצלח יותר של מועמדים בעלי כישורים עיתונאיים חדים, שיתכן והתפספסו בעבר. בהמשך להמלצות הוועדה, עודכן סט שלבי המיון לתחנה: ראשית הוחלט לרדד את תנאי הסף כדי לגשת לשלב הסינון הראשון עבור מלש"בים הנמנים על אשכולות סוציו- אקונומיים 1-4 ואוכלוסיות מיוחדות (יוצאי העדות האתיופית והדרוזית ובוגרי החינוך החרדי). מתוך 6,000 מלש"בים שביקשו להתמיין, עמדו בתנאי הסף 1,900 שנבחנו בשלב זה. בשלב המבחנים המקוון הופחת משקל שאלון הידע הכללי, המהווה הסנן הראשון במעלה הדרך, והורחבו עולמות התוכן בו עוסקות השאלות, דוגמת עולם הדיגיטל ועוד. בנוסף הורחב המשקל של מבחני כישורים ומיומנויות עיתונאיות ובהם חדות מחשבה, יצירתיות, עיבוד טקסט ועוד המעידים על התאמה לתפקידים בגל"צ. 250 מועמדים עברו את שלב המבחן המקוון והמשיכו לשלב המבחנים האחרון שבו נבחנו על ידי אנשי גל"צ וממד"ה בסימולציות וראיונות אישיים. מהם התקבלו 52. בגל"צ אומרים כי תוצאות המיונים מפתיעות במיוחד, שכן על אף ששוריינה מכסה ייחודית למלש"בים מקבוצות האוכלוסייה המצוינות לעיל – כ 50% מהמתקבלים נמנים על קבוצות אלו, אך לא היו זקוקים כלל לעזרה זו כדי לעבור. 53% מהמתגייסים החדשים לתחנה, הם תושבי הפריפריה או יוצאי אוכלוסיות מיוחדות, זאת לעומת פחות מ - 10% בשנים קודמות: 6 מתוכם נמנים על העדה האתיופיות או הדרוזית, 2 בוגרי החינוך החרדי (בן ובת), 14 יוצאות החינוך הדתי, 5 תושבי מה שהוגדר בעבר ערי שדה (פיתוח), 5 תושבי יהודה ושומרון. 55% תושבי ערים גדולות, מהם: 6 מירושלים, 3 מת"א ונתניה, 2 מחיפה, אשקלון, גבעתיים ובאר שבע (המספרים מתייחסים למס' המתגייסים מכל אחת מהערים) 12% ממה שנחשבו בעבר ערי שדה, 9% מההתיישבות העובדת - קיבוצים ומושבים. 9% מישובים מעבר לקו הירוק. דני זקן מסר: "תוצאות המיונים העידו כאלף עדים, כי איששנו באופן מלא ויותר מכך את הנחת היסוד ולפיה מתן הזדמנות לבני ובנות הנוער מהפריפריה, יביא לאיתור כישרונות רבים ומגוונים. בטרם החל התהליך, קבעתי כי בני ובנות הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית יהוו כשליש לפחות מכלל המתקבלים לקורס העיתונאים של גלי צה"ל. התוצאות הראו, שללא שום קידום מיוחד בשלב המיונים, כמעט מחצית מהמתקבלים הם מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. הנתונים שמים ללעג את הטענה כי מהלכים מסוג זה 'מורידים את הרמה'. תודה ענקית לשותפים להגשמת השינוי, במיטב, ממד"ה בכלי צה"ל ובאקדמיה". הוא ציין כי "המתקבלים לקורס כולם/ן מייצגים באופן מובהק את הפסיפס הישראלי הצה"לי. הם מגיעים מכל אזור ומקום ומכל קבוצה ומגזר המשרתים בצבא, והתרומה שלהם לשיח מגוון בהרבה בגלי צה"ל ובתקשורת הישראלית תהיה בעלת משמעות רבה. עבורי זו הגשמת חלום ממש. החזון שהצגתי בתחילת כהונתי עובד בדרך המקצועית ביותר למתווה מעשי, בסיוע ועדה מייעצת שחבריה היו חדורי מטרה ומגוייסים מלא מלא. דרך הסתייעות בניסיון שנצבר באכ"א למיונים וקבלה ליחידות שונות ובהן 8200 ואחרות. התוצאה המתפרסמת היום היא דוגמה ומופת לכל החוששים והנזהרים והשמרנים, כל שצריך הוא לעבוד באופן מקצועי תוך ביסוס על ניסיון ומחקרים. התוצאה היא גם קריאה לכל בת ובן נוער בישראל, אתם יכולים, לא משנה היכן גדלתם ומה הרקע שלכם. גלי צה"ל היא הבית של החיילות והחיילים כולם, כולן". ד"ר אלעזר בן לולו, מפקד קורס העיתונאים: "בשנים האחרונות אנו מזהים הן בשלב האיתור המקדים והן בשלב פענוח השיבוץ לתפקיד, עד כמה "תסמונת המתחזה", גוברת בקרב תלמידים ומלש"בים שמגיעים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל וממעמד סוציו-אקונומי נמוך. זה לא שאין מופעים שונים של התסמונת הזו גם בקרב אלו שמרגישים "בבית" במרחב הזה, אך עדיין הדבר ניכר יותר, בקרב אוכלוסיות שבמשך שנים לא זכו לייצוג הולם בתקשורת. עדיין בישראל 23 יש נן שכונות, שבהן בתי הספר מציעים לימודי סייבר ודיפלומטיה, ויש שכונות שבבית הספר שלהן מסתפקים במקצועות ליבה להשלמת בגרות מינימאלית. האג'נדה, כפי שאני רואה אותה, בהליך האיתור והשירות בגל"צ זה להכיר ביכולת של הפרט לשינוי והתאמה, תוך רפלקסיה למיצוב החברתי שלו. לפני שנתיים הגשתי תוכנית לרגל חג הסיגד. בפתח התוכנית התנצלתי בפני המאזינים, שאני בתור מי שלא נמנה מבני העדה האתיופית, ניצב מאחורי המיקרופון. אני מקווה שבזכות המיונים האלו בקרוב תתייצב או יתייצב בתוכנית הבאה שתוקדש לסיגד, אדם שלא מדבר 'עליהם' אלא 'מהם', זו פוזיציה אחרת". עדי חדד, פסיכולוגית ויועצת תעסוקתית המתמחה בפסיכולוגיה של אומני במה, ונציגת ממד"ה בוועדה המייעצת: "הכנסנו השנה שינויים במיון החל מהגמשת הקריטריונים לביצוע השלב הראשוני ועד לקביעת מכסות לאוכלוסיות שהגדרנו כ"מיוחדות" בשלב קבלת ההחלטות. כל זאת בכדי לייצר איזון מיטבי בין שמירה על איכות אנשים גבוהה לקיבוץ מגוון מייצג של החברה הישראלית. כל צוות המיון נרתם לטובת העניין וראה שליחות בהבאת קולות חדשים ומגוונים לאחת התחנות החשובות בישראל. היה לנו חשוב שהעוברים לקורס השנה יגיעו מאוכלוסיות שונות, למשל תושבי פריפריה גיאוגרפית, דתיים לאומיים, חרדים, יוצאי אתיופיה, מלשבים מהעדה הדרוזית וכן מרקע סוציו-אקונומי נמוך. לשם כך שמנו את הדגש לאורך התהליך על מיומנויות ו"אינטואיציות" עיתונאיות טובות ופחות על ידע כללי ורקע עיתונאי בהכרח". ד"ר מוטי גיגי, חבר הוועדה המייעצת: "הוועדה בחנה את הנתונים בין השנים .2017-2023 הנתונים הראו שמאשכולות חברתיים כלכליים 1-4 הגיעו לגלי צה"ל פחות משלושה אחוז. וכחמישים אחוזים הגיעו מאשכול חברתי כלכלי 9 חוסר האיזון זעק לשמיים. ישבנו להבין את כל תהליך המיון מתחילתו ועד סופו על מנת לתת מקום וביטוי לכלל הקבוצות בחברה הישראלית. מה שעשינו הוא תהליך איכותי שמקבל אנשים איכותיים מהפריפריה החברתית - כלכלית – גאוגרפית, מבלי לפגוע באיכות המתקבלים. מה שנעשה בקריטריונים ובתהליכי המיון, הוא לא פחות ממהפכה. כראש בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית ספיר אני יודע כמה סטודנטים מוכשרים יש מהפריפריה, שכל מה שהם היו צריכים זו הזדמנות. לראשונה הם יוכלו לקבל אותה. אם אנחנו רוצים לנצח יחד אנחנו גם צריכים לתת לכל הקבוצות מקום שבאמת נוכל לנצח ביחד גם בשש אחרי המלחמה".
