בישיבת הקבינט ביום חמישי שעבר התפרצו כמה שרים כלפי הרמטכ"ל, בגין החלטתו למנות את הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז לראש ועדת הבדיקה הצבאית לאירועי שמחת תורה, היום הראשון במלחמה הנוכחית. טענתם העיקרית היתה שמופז היה ממובילי תוכנית 'ההתנתקות' כשר הביטחון, ולכן אינו יכול לבדוק את הקשר בין המהלך הזה לבין המלחמה הנוכחית. ואני טוען שמופז לא יכול לעמוד בראשות הוועדה הזו לא בגלל שהוביל את ההתנתקות – אלא כי הוא חסר כל הבנה ויכולת לנתח תהליכים אסטרטגיים ומשמעותם. גם כשמתרחשים אירועים, שאול מופז מתקשה להבין היכן מקומם על הרצף ההיסטורי ומה השפעתם על תהליכים ארוכי טווח. ואת חוסר ההבנה שלו למדתי – מספרו שלו. ספרו האוטוביוגרפי של מופז 'שאול מופז – המסע הישראלי שלי' יצא לאור בהוצאת 'ידיעות ספרים' לפני כשנתיים. בתיאורו את ההתנתקות והנסיגה החד צדדית מעזה, שהוא הוביל כשר הביטחון בממשלת שרון, הוא כותב במילים שהיום קשה שלא לגחך כשקוראים אותם (עמ' 342): "פינוי רצועת עזה היה הישג ביטחוני אסטרטגי למדינת ישראל. יצרנו חופש פעולה לצה"ל להילחם בטרור מהמעטפת, בלי צורך באישור להיכנס לרצועת עזה. העימות היום, על הגדר, הוא המצב הנוח ביותר למלחמה בטרור". מצב כל כך נוח שהסתיים ב-1200 נרצחים ומעל 300 חטופים. ועוד הוא כותב בהמשך אותו עמוד: "...קיבלנו לגיטימציה להתיישבות היהודית ביו"ש וחיזקנו אותה". לא ברור לי מי זה 'חיזקנו', כי הממשלות שחיזקו את ההתיישבות לא היו אלו שמופז היה חבר בהן, אבל 'לגיטימציה'? איזו לגיטימציה בדיוק קיבלה ההתיישבות ביו"ש בזכות ההתנתקות? להיפך. כל העולם ובמיוחד ארה"ב עומד לנו מעל הראש להמשיך את חורבן היישובים לקראת מימוש 'חזון שתי המדינות'. מופז עצמו ממשיך באותה נשימה כי "הראינו שישראל מוכנה לעשות צעדים קשים כדי להתקדם לעבר שתי מדינות לשני עמים, תהליך בלתי נמנע שיתרחש באחד הדורות". איך התקדמות לעבר שתי מדינות עומד בקנה אחד עם חיזוק ההתיישבות? אולי בדו"ח שיפיק מופז תהיה תשובה לסתירה הפנימית בספרו. זו לא הסתירה היחידה. בהמשך כותב מופז: "איש מאיתנו, כאמור, לא חשב שיהיה שקט ברצועת עזה. לכולם היה ברור שעדיין נצטרך להתמודד עם שני אתגרים עיקריים: טרור על הגדר והטילים לעבר ישראל". באמת? הרי הסלוגן שבאמצעותו מכרו שרון ומעודדיו את כל הרעיון לאזרחי ישראל היה 'ההתנתקות תשפר את מצבנו הביטחוני'. חבורת הגנרלים בדימוס שלא מפסיקים להסביר לנו מה צריך לעשות וכמה כולם חוץ מהם טועים חתמו על העצומה המפורסמת 'ההתנתקות טובה לביטחון ישראל'. מי בדיוק חשב שגם אחרי הנסיגה 'לא יהיה שקט ברצועת עזה'? רק מתנגדי הנסיגה. התומכים שלה כמו מופז חשבו בדיוק ההיפך. תוצאות ההתנתקות הביאו גם את מופז לנסות לשכתב את ההיסטוריה. ועוד כותב מופז: "לטרור על הגדר יש מענה במלחמה מהמעטפת, ומחירו נמוך הרבה יותר". עוד משפט שלא יכול שלא לעורר גיחוך מאז טבח שמחת תורה. כמו גם ההמשך: "טילי הקסאם והגראד היו עוד לפני ההתנתקות. אמנם הם ממשיכים לפגוע בנו, אבל אירוע שבו נרצחות אם וארבע בנותיה בנסיעה שגרתית כבר לא מתרחש". אמת. הסיפור הוא כבר לא אם וארבע בנותיה שנרצחו, אלא מאות רבות של אזרחים, בהם הורים וילדיהם, שנרצחו ביום אחד. עוד באותו נושא: עימות פומבי עם הנשיא? יש גם תקדים ישראלי החזון המדיני של בן-גוריון לפי פרשת משפטים חמש נקודות שליטה – אבל בלי רצועת ביטחון עזתים חיים תמורת חללים? טעות אסטרטגית אפשר היה לסלוח אולי למופז על כך שסירב להבין ערב ההתנתקות מה שפשוטי העם שאינם גנרלים הבינו, אבל מופז בעצמו מספר בספרו (עמ' 149) מה קרה אחרי הנסיגה הראשונה מהרצועה במסגרת הסכם אוסלו. והוא יודע זאת היטב – הוא הרי היה מפקד פיקוד הדרום בתקופת אוסלו ב': "לאחר נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה, חמאס, בראשותו של אחמד יאסין, התחזק. היו לו 3,500 פעילים והוא קיים קשר שוטף עם מטה חמאס בירדן ובסוריה. גם הג'יהאד האסלאמי התחזק בדגש על הפלג של פתחי שקקי, שמוצאו ברפיח ובאותה עת פעל מסוריה. האווירה ברצועה היתה מיליטנטית מאוד. לצד אירגוני הטרור וגם חלק מהמנגנונים, שלא אהבו את הסכם קהיר, הסתובבו עכשיו גם 5,000 נושאי נשק במדים". אם אתה, מופז, ידעת בשנת 2005 שעשר שנים לפני כן, בעקבות נסיגה חלקית של צה"ל מהרצועה החמאס התחזק, איך לא עלה על דעתך שנסיגה מלאה מהרצועה תחזק שבעתיים את החמאס? מופז מוצא את האשם בכך – יאסר ערפאת! "למעשה, הפכה רצועת עזה לבסיס טרור בידיעתו ובמעורבותו של ערפאת, ששיטה בכל העולם. אחרי אוסלו, לא רק שלא נקף אצבע כדי להילחם בטרור, הוא גם איפשר אותו. נוכחתי בזה בכל תפקיד שעשיתי, עד שהבנתי שהיתה זו טעות נוראה להמשיך להתקדם מולו". וכאן באה המסקנה האווילית של מופז: "טעינו באיש, לא בדרך". מסקנה אווילית – כי הדרך כולה התבססה על האיש. כל תהליך אוסלו התבסס על ההנחה שערפאת הוא המנהיג הפלשתיני היחיד שמוכן להגיע לפשרות עם מדינת ישראל כדי להגיע להסכם קבע. ואם אתה, מופז, טעית באיש – טעית בדרך לכל אורכה. אתה וכל מובילי הסכם אוסלו. כל המאמר הזה לא נועד סתם כדי לקנטר את מופז, אדם שעתידו הציבורי הרחק מאחוריו, אלא להסביר לציבור למה אדם שלא מסוגל לנתח כראוי מציאות ביטחונית כפי שמוכח מדבריו שלו בספרו, ולהסיק מסקנות לעתיד לשיפור המציאות הביטחונית, פסול מלעמוד בראש ועדת בדיקה שכל תכליתה היא הסקת מסקנות לעתיד כדי לשפר את המציאות הביטחונית.
