קונספציות שגויות, תפיסות עולם מוטעות, ופרספקטיבות לא נכונות, הנחו את האדם והעולם עוד מלפני שנים רבות. 

על דוגמא מובהקת לכך אנחנו קוראים בפרשות השבוע שלנו העוסקות בשעבוד הנורא של בני ישראל במצרים.

מאז ומעולם, נרכשו הקונספציות הללו הן על ידי אלו שהאמינו בהם וחיו לאורם, והן בסיועם של אחרים שרצו לשכנע ולגרום לאותם מאמינים לחיות לאורה של תפיסת העולם השגויה, מתוך אינטרסים כאלו ואחרים.

בדרך כלל, האדם לא מכיר בהיותו שבוי בתוך קונספציה שגויה, הוא איננו מכיר שהוא כעיוור המגשש באפלה, והוא מאמין בלב שלם כי הדברים צריכים להיות ולהתרחש בדיוק כפי שהם. הראיה לכך תהיה כשמישהו מפוקח ינסה "לפתוח לו את העיניים", להעיר ולהאיר לו צד אחר והוא יסרב לקבל ולא יהיה מוכן להקשיב. הוא נשאר דבק בשלו, בעמדתו, בקונספצייתו.

הקונספציה המצרית

כך, ורק כך, ניתן להסביר כיצד בני ישראל מסרבים להקשיב למשה כשהוא בא לשחררם- "ולא שמעו אל משה מקצר רוח ועבודה קשה", דבר שלא עולה על הדעת- שהרי הוא זה שבא לשחרר ולהקל מהם את עול העבודה ואם כן מדוע הם מסרבים לקבל?

כך, ורק כך, ניתן להסביר מדוע הקב"ה מצווה את משה ואהרן לשכנע קודם את בני ישראל עצמם על השחרור- "וידבר ה' אל משה... ויצום אל בני ישראל ואל פרעה... להוציא את בני ישראל". דבר הנוגד כל הגיון בסיסי שהרי טבעו של אדם שמשועבד שיבקש ויחפש לצאת לחופשי, ואם כן מדוע יש לצוותם.

וכך, אולי, ניתן לבאר את המילים החוזרות על עצמן פעם אחר פעם סביב היציאה ממצרים- "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים", וכביאורו הנפלא של חידושי הרי"ם - שהדבר ראשון היה לשחרר את בני ישראל מן הסבלנות אל השעבוד. משום שבני ישראל הגיעו לשלב שהם כבר היו סבלניים אל היותם עבדים. הם הגיעו לשלב שהם כבר חיו בשקט עם השיעבוד, הם נולדו אליו, גדלו איתו, וחלקם גם נפטרו מתוכו.

הפיל הענק שנשאר תקוע

סיפור מפורסם מספר על ילד שהגיע לקרקס וראה שם פיל ענק וחזק שהצליח להרים חפצים כבדי משקל בצורה יוצאת דופן. בסיום ההופעה הלך הילד עם אביו אל מאחורי הקלעים וראה את אותו פיל עצום קשור עם חבל דק ליתד קטנה מעץ שתקועה באדמה. הבן שאל את אביו- כיצד יתכן שהפיל העצום שזה עתה הרים דברים כה כבדים לא מצליח לברוח מהיתד הקטנה? ואביו הסביר- כי בהיות הפיל קטן הוא ניסה וניסה לברוח מהיתד ולא הצליח, עד שהתייאש וכבר לא ניסה. בשלב הזה של הייאוש הוא התחיל לבנות אצלו את הקונספציה שהוא לעולם לא יוכל להשתחרר מהיתד הקטנה, ועד היום הוא חי לאורה.

להשתחרר מקונספציות בכלל ובפרט-

סיפור יציאת מצרים קורא לנו להתעורר כל העת ולחשוב תחת איזה תפיסות עולם שגויות אנחנו חיים, למה התרגלנו וקשה לנו לשנות, לאיזה דברים שלילים נהיינו סבלנים, ואיזה קונספציות שגויות עלינו לשבור.

השלב הראשון בשחרור, ביציאה אל החופש, הוא להרים את הראש ולשאול מה ניתן לשנות, לתקן, למה התרגלנו ואילו דברים אנו חיים איתם בסבלנות ובהכלה, למרות שמזמן היה נכון לנפץ את תקרת הזכוכית ולעוף.

ומתוך הפרט, נתפלל גם לכלל, למבט מפוקח ונכון, לשחרור מתפיסות עולם שגויות שחיינו לאורם, למחשבה חדה זכה וברורה, ואז ללא ספק, כמו במצרים, נזכה גם אנחנו לגאולה שלמה במהרה!

הכותב הוא ראש בימ"ד "מבקשי פניך", רב קהילת "אדרת אליהו", ודיין בבית דין ארץ חמדה, ירושלים