אם תבואו בכל יום אחר לעיר העתיקה בירושלים, תשמעו צעקות רוכלים מהחנויות. אך ביום רביעי האחרון- לא רעש ולא המולה. החנויות סגורות, כמות העוברים ושבים פחותה משמעותית מכל יום אחר. ערביי ירושלים הכריזו על שביתה עקב חיסול מנהיג החמאס סאלח אל עארורי ערב קודם. נוסף על כך, ישנן שכונות שלמות בירושלים בעלות עבר של הזדהות עם טרור. לפני כשנה הוצבו מחסומים בכניסה לשכונה שועאפט לאחר שיצא משם מחבל שרצח את לוחם מג"ב אסיל סועאד ז"ל. התושבים הגיבו בהפרעות סדר, ונשמעו קריאות ל"מרי אזרחי". גם לאחר הטבח בשבעה באוקטובר, ברחוב מסחר ראשי סאלח א דין, שבתו החנויות כהזדהות עם סבל האזרחים בעזה ובקשה להפסקת אש. ישנו פתגם מפורסם: "השקט מגיע לפני הסערה", ואכן הממצאים בשטח מעידים על סערה. נראה כי השקט בירושלים אינו מוחלט, בחודשיים האחרונים בוצעו מספר פיגועים רצחניים בירושלים. במחסום המנהרות, בשערי העיר ומספר פיגועי דקירה שבאחד מהם נרצחה אלישבע רוז ז"ל. נתון מדאיג נוסף הוא מקרים בהם תומכי טרור מועסקים אצלנו במהלך היממה, וכשחוזרים לביתם מעלים לרשתות קריאות הסתה לרצח יהודים ותמיכה בפעילות החמאס. כבר מספר פעמים שרופאים בבתי חולים הושעו עקב הזדהות עם טרור. ממש לאחרונה, בתשעה בנובמבר, התבקשו עובדי גינון ערביים לשתול פרחים בצבעי כחול לבן בצורת מגן דוד בשכונת בית הכרם. העובדים סירבו ותודות למאמציו של סגן ראש העיר, אריה קינג- פוטרו. עוד באותו נושא: ישראל אימצה את מתווה וויטקוף, חמאס מסרב "נתניהו, הגיע הזמן שתענה על שאלות קשות!" סשה טרופנוב מדבר לראשונה חמאס: לא נקבל התערבות חיצונית בניהול עזה לא סתם החמאס קורא למלחמה הנוכחית "מבול אל אקצא", יש להם עניין בעיר ירושלים. ראוי שמידע זה יטריד את מערכות הביטחון, בפרט לאחר שחרור כ70 מחבלים למזרח העיר בעסקת החטופים. עלינו להבין כי אין שוני בין מחבל חמאס בעזה, למחבל חמאס בשועאפט. אלו ואלו שטופים באותה שנאה רצחנית והרצון להשמיד את העם היהודי. כבר נוכחנו בדרך הכי קשה כי התעלמות מהבעיות, אינה פותרת אותם. האזהרות של התצפיתניות בנחל עוז הושתקו, מה שגרם, בין היתר, לאפקט ההפתעה במתקפת החמאס. חמאס זה לא ארגון שמשמידים ונפתרת הבעיה, חמאס זה רעיון אשר שטופים בו פעילי טרור. עלינו לגדוע אותו במהרה למען הביטחון של כולנו. אני מלאת תקווה שההבנה הזו מושרשת במערכת הביטחון: מעצרים נרחבים של פעילי טרור בירושלים, מלחמה בגורמי הסתה באקדמיה ובמקומות העבודה ופיטורים מידיים של עובדים ציבוריים המביעים תמיכה בחמאס. אנחנו לא ממתינים לטבח נוסף! הכותבת היא סטודנטית לתקשורת
