התרגלנו כבר, עד כמה שאפשר להתרגל, לגימיקים האוטו-אנטישמיים של גורמים קיצוניים בשמאל, באקדמיה, באמנות וכדומה. התרגלנו ל'יהודוני מה יפית' שעודם עסוקים בריקודים מול הפריץ וחנופה מיותרת מול עמי העולם על חשבון אחיהם ובשרם. התרגלנו, ולכן קשה לנו לפעמים לשים לב למקרים בהם נחצה קו אדום נוסף. ההכרזה של עופר כסיף על תמיכתו והצטרפותו לתביעה הקנטרנית הדרום אפריקנית, שבחרה בכוונה תחילה להאשים את ישראל ברצח עם, כדי לרפרר לשואה ולטענות שמלוות את האנטישמים משמאל בעשורים האחרונים על היהודים שניצלו מהשואה רק כדי לחולל אחת כזו בעצמם, היא הכרזה חמורה, שקרית, בלתי נתפסת, ובעיקר – דורשת תגובה נחרצת ומוחלטת. צריך להבין שהפעם לא מדובר רק בצעד בינאלי של שנאה עצמית מהסוג שכבר הורגלנו בו, ולא בעוד אמירה מזוכיסטית של ישראלי שאיבד את דרכו, הפעם מדובר באמירה שיש לה משקל ויש לה משמעות. השבוע, יתכנס בית הדין הבינלאומי בהאג, בנוכחות נציגנו השופט הנכבד ומייסד האקטיביזם השיפוטי אהרן ברק. אם תהיתם, למרות אחיזת העיניים וקיום תהליכים משפטיים סדורים כביכול, ההחלטה תיפול בסוף על בסיס מחנות פוליטיים ויחסים בין-לאומיים. ממש כמו בבית המשפט העליון שלנו, אפשר גם כאן לשרטט מראש את קווי הגזרה – הנציגה האמריקנית תהיה ככל הנראה בחוד החנית של הקבוצה הפרו ישראלית, הנציג הלבנוני יככב בקבוצה שכנגד. מי שיכריעו, יהיו נציגים של מדינות 'מתנדנדות' כמו צרפת, גרמניה, הודו וברזיל. עוד באותו נושא: בין זלנסקי לנתניהו: לנו זה לא יקרה הגרמנים למדו להבחין בין טוב לרע ושוב: הימין נפל בפח פסבדו-מוסרי המסע המוצלח ביותר של מנהיג ישראלי בארה"ב באוזניים הרגישות של נציגים כאלו, וגם באוזני משרדי החוץ של המדינות הללו, יש משקל לאמירה של פרלמנטר יהודי-ישראלי, הטוען בקולו שישראל מבצעת רצח עם. אם אצלכם בפרלמנט טוענים זאת, יגידו השופטים בהצטדקות מיתממת, מה הפלא שגם העולם רואה זאת כך? ההשלכות על עתיד המלחמה עשויות לעלות בחיי אדם, כפשוטו. זה עשוי לגרום ללחץ בינלאומי שיפגע ביכולות הלחימה של ישראל, לסירוב למכור נשק לישראל, להגבלת הלחימה או לסיום מוקדם שלה, למעבר ללחימה בעצימות נמוכה יותר (בהנחה שתצליחו להבין את משמעות ה'עצימות'...) ועוד כהנה וכהנה. וכל דבר כזה, חלילה וחס, עשוי להתבטא במחיר מדמם ויקר. אי אפשר וגם אסור לסתום לעופר כסיף את הפה, אנחנו דמוקרטיה ועל זה -בין השאר - אנחנו נלחמים, אבל אין שום סיבה או נימוק הגיוני להשאיר אותו כחבר נכבד בבית המחוקקים הישראלי. ככלל, מפתיע שכסיף לא מתפטר מעצמו מפרלמנט כזה של מדינה שמבצעת ג'נוסייד לטעמו. אבל אם הוא מתקשה לעשות זאת, שומה עלינו לעזור לו. היוזמה של ח"כ פורר, עליה חתמו כבר רוב מוחץ מבין חברי הכנסת – קואליציה ואופוזיציה – חייבת להסתיים בהדחה מהדהדת וחד משמעית. ויפה שעה אחת קודם הדיון בהאג.
