"למה לדבר על עידן עמדי יותר מכל הפצועים?", שאל אותי תלמיד שאלה תמימה. "מה, זו הנחת סלב? האם אין ערך לאחרים?". אז מה באמת גרם לאתרי חדשות ללוות את הידיעה על עידן עמדי, האם זה רק הפרסום שלו? עוד ידיעה צהובה? בקריאה מרפרפת, כל המאחלים רפואה שלימה לזמר המצליח, כלל לא התמקדו בקול שלו על הבמה, כי אם בקול שלו שמנגן על הלב של העם. מי שמסוגל להביא את פציעתו רבת השנים אל קידמת הבמה, ממעמקי הבטן אל הפה, הוא זה שמצליח להיכנס לכל אחד ללב, בצורה כזו או אחרת לדבר אותו, כבר שנים. החברים ידברו על החיוך שלו, העדינות, על בן אדם לפני, אחרי, ותוך כדי הכל. ברשתות ימהרו לפרסם "עידן בן טובה" לרפואה שלימה, ואני מוצא את עצמי נכנס לשמוע שירים שלו, באמת להתחבר לרגע לפסקול המיוחד, בקולו, בתוכן מילותיו, שתמיד ידברו מסורת משפחתית, לצד מסורת אמונית, עממית, ותמיד המסלול של השיר יגיע אל הלב. ברשת, כך נראה, בחרו להרים לזמר ששם בצד את נגיעתו האישית, ובחר להתחבר לצורך הכללי, לעם שלו. 'לוחם אמיתי'. עִידָּן חָדָשׁ/ יְהוֹשֻׁעַ אוֹדֵרְבֵּרְג יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹתֵן אֶת כָּל זְמַנּוֹ, וְלֹא חֵלֶק, יֵשׁ מִי שֶׁמּוּכָן לִכְאֹב, כְּאֵב שֶׁל לוֹחֲמִים, לִמְסֹר זִכָּרוֹן יָשָׁן, וְלִהְיוֹת פֶּרַח בַּגַּן. יֵשׁ מִי שֶׁנִּלְחַם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִשְׁנֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְמָה שֶׁאַתָּה, לְמָה שֶׁאַתְּ, מַרְגִּישָׁה, יֵשׁ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּבוֹא מָחָר. יֵשׁ מִי שֶׁבִּזְמַן הָאַחֲרוֹן, עוֹשֶׂה הַכֹּל, כְּדֵי שֶׁנִּשָּׁאֵר אַחִים. אֲנִי רוֹצֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה הַמִּכְתָּב הָאַחֲרוֹן, שֶׁלּוֹ, שֶׁבְּקָרוֹב יִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ, הַתְחָלָה חֲדָשָׁה. הכותב הוא רב קהילה, מחנך ומשורר.
